34 / 68
2016
ינואר
שלו. לחילופין, תקיעות בהתפתחות מקצועית, בחירת מקצוע
שנחווית כזרה לעצמי, קונפליקטים במקום העבודה, וכמובן,
אבטלה, הופכים למקור למצוקה נפשית. יתרה מכך, רובנו
מרגישים כי לתחושות של יכולת מקצועית והצלחה וסיפוק
מקצועיים, וכן לכושר השתכרות, ישנם השתמעויות נרחבות
על קשרים בין-אישיים אף מעבר למרחב העבודה.
עולם העבודה כה נרחב, ומתייחס לזירה שלמה של
התרחשויות מנטליות וקונפליקטים סביב צירים מהותיים כגון
שייכות ובדידות, קומפטנציה ואימפוטנציה, תשוקה וסיפוק
לעומת ניכור וריקנות ועוד. השדה התעסוקתי רווי יצרים,
תשוקות, מאבקים, חרדות ועוד, חומרים קונפליקטואליים
שהם לחם חוקה של הפסיכואנליזה על גווניה התאורטיים
השונים. ולמרות זאת, חיפוש וירטואלי על פי מילות מפתח
כגון פסיכואנליזה, תעסוקה, קריירה
וכדומה, מניב תוצאות מעטות ביותר.
Group
בשדה של אנליזה קבוצתית (
) מתקיימת אמנם זה שנים
Analysis
חקירה פסיכואנליטית של דינמיקות
קבוצתיות תוך חיבורם לתחום הארגון,
ובהקשר זה נחקרות סוגיות של
יחס לסמכות, כוח ומגדר, וכן חרדות
והגנות אופייניות. כמו כן, קיימת
ספרות מקצועית העוסקת באופן
ישיר במבט פסיכודינמי על ארגונים
Gould, Stapley & Stein 2006; Erlich,
(ראו למשל,
). עם זאת, פסיכותרפיה פרטנית הממוקדת בסוגיות
2013
כגון התמכרות לעבודה, קשיים ביוזמה, קשיים בפיתוח
ובניהול קריירה אישית ועוד, איננה מסומנת כמובחנת. סוגיות
אלה כשהן מטופלות במסגרת פסיכותרפיה פסיכודינמית
נוטות להתפענח במושגים הלקוחים מתחום היחסים, או
לחילופין, עוברות להיות מטופלות במסגרת הפסיכולוגיה
התעסוקתית.
הפסיכואנליזה על הספה -
התנגדות למפגש מלא עם עולם העבודה
חשוב להתעכב על שאלת ההימנעות של הפסיכואנליזה
מעיסוק מובחן וממוקד בעולם העבודה, זאת אף שכאמור,
תחום חיים זה סומן כמרכזי כבר בראשית דרכה. חקירת
ההימנעות מעיסוק ממוקד בעולם העבודה, בדומה לחקירתה
של כל התנגדות, טומנת הזדמנות לגעת באזורים פגיעים או
חסרים בתאוריה. בעניין זה אציע חמש השערות מרכזיות.
. מטא-תאוריה: רפלקטיביות מול תוצאתיות
1
ההשערה הראשונה קשורה למטא-תאוריה. הפסיכואנליזה
מיקמה את עצמה כמתעניינת בלא-מודע, בעולם הפנימי
של הפרט, הכולל רגשות, פנטזיות, משאלות, מחסומים
נפשיים, ייצוגים פנימיים, ובהמשך, בהיבטים התייחסותיים,
הנוגעים לאינטראקציות ולפרשנויות הדדיות המתקיימות
במישור הבין-אישי. חקירה המכוונת להיבטים אלה, בין אם
היא ממוקדת בעולם התוך-נפשי או במישור הבין-אישי או
האינטרסובייקטיבי, מחייבת מרחב רפלקטיבי בו ניתן בסביבה
בטוחה ובתנאים בין-אישיים מתהווים, לגעת באזורי נפש
נסתרים, ובעיקר במקומות של כאב ופגיעות. אולם, התביעה
ליעילות ולתוצאתיות, מצד המטופל, תביעה לגיטימית בפני
עצמה ומקבילה לתביעת עולם העבודה ממנו לאפקטיביות,
עלולה להוות איום על המרחב הרפלקטיבי המתהווה בין
המטפל למטופל ועל יכולתם לחשוב, בבחינת “התקפות
) ואחרים רואים את ההקשבה
Bion,
1959(
על חיבורים”. ביון
הפסיכואנליטית מחייבת מרחב,
שיאפשר חיבור לניואנסים של חוויות,
תחושות וזרמים דקים, העוברים
בנפשם של המטופל, המטפל ובמרווח
ביניהם. חשוב לציין, כי התמודדות עם
המתח בין הצורך בהקשבה גם לסמוי
לבין התביעה לתוצאתיות קיימת כבר
בתאוריות פסיכודינמיות, העוסקות
בטיפולים קצרי מועד או מוגבלי זמן,
Mann
וכן בפסיכותרפיה ממוקדת (
;1989 ,
; דסברג
& Goldman, 1982
). גישות אלה אכן מצמצמות את מרחב החקירה
1994 ,
שפלר
לטובת מיקוד והשגת שינוי במסגרת מגבלה מציאותית.
למרות החשש, אפשר לראות בלחץ לקבלת תוצאתיות,
הקיים בטיפולים ממוקדי עולם עבודה, הזדמנות לבחינה
מחודשת של המשמעות של מרחב רפלקטיבי.
. טכניקה: ישימותן של תובנות
2
השערה השנייה קשורה לקודמת, אך ממוקדת יותר בשיטה
הטיפולית. טיפול הממוקד בסוגיות מעולם העבודה מעלה
שאלה בנוגע ליעילותן של שיטות פסיכודינמיות נפוצות כגון
שיקוף, פירוש, אסוציאציות חופשיות, אמפתיה ועוד, והיכולת
שלהן להביא לשינוי ממשי. המתח של המטופל סביב גורלו
התעסוקתי, והממד הקיומי של הסוגיות שמעלה, מגבירים
לעתים את התביעה שמוצגת בפני המטפל לתרגם שיח
נפשי לפעולות ממשיות, ותובנות למעשים שאפשר ליישמם
בשדה העבודה. טיפול בתחום זה מעצים את האתגר של
חיפוש שיטות אקטיביות וממוקדות יותר.
. ייצוג האב בפסיכואנליזה
3
ההשערה השלישית קשורה להיבטים תאורטיים הקשורים
למרכזיות של ייצוג האם בתאוריות הפסיכואנליטיות שלאחר
פרויד, ולתהליך מדורג אך עקבי של הדרתו של האב מהשיח
התחום של עולם העבודה נותר
במידה רבה לא נחקר בשדה
הפסיכואנליטי, למרות מרכזיותו
הרבה לתחושה של בריאות,
איזון וסיפוק נפשיים
34