27 / 68
פסיכואקטואליה
27
צמחנו בחזרה, אבל חלק התמזגו מחדש עם אמא אדמה
ובכל יום השורשים שלנו חשים בנוכחותם.
“את הדבר הרביעי אני פשוט חווה בכל רגע. אני מקשיב
לכל משב רוח, לכל יונה הומה ועלה זית טרף בפיה, לכל
אגל טל שעל קצות עלי, לכל עלה שנושר, לכל פרח מנץ
וזית מבצבץ, לכל ענף שמתחיל להישבר, לכל שורש שתר
אחר רטיבות, לכל חרק שמחליק על
ענפי, לכל אדם החוסה בצלי, לכל
התפילות שאני שומע ממרחקים,
לרחשים הנשמעים מתחת לאדמה,
לידידי עצי הזית שנמצאים על כל
פני תבל ולעצים האחרים שחיים
לצדנו בשלווה.
“את הדבר החמישי למדתי כאשר
במשך עשרות שנים ניסתה קבוצת
עצים ממין אחר לפלוש לקצה
החורשה שלנו. היו מאבקים בין
השורשים מתחת לפני האדמה.
אחר כך אנחנו פלשנו מהצד השני
במאבקים על כל טיפת לחות. בסופו
של דבר אמא אדמה לימדה אותנו שיש די מקום
לכולנו, וצריך פשוט לשים לב מתי השורש שלך פוגע בשורש
של האחר. וכאשר זה קורה, כל שצריך הוא להעמיק את
שורשיך ולא לפגוע בשורש האחר. זה נתן לנו שקט להרבה
שנים, לפחות כאן בחלקת האלוהים הזאת”.
והעץ המשיך: “את הדבר השישי כבר שמעת מהבן שלך. גם אני
למדתי הרבה דברים מהרבה עצים היקרים לי. ענפי קרויים כל
העת ללמוד מהחוכמה האינסופית של הטבע שסביבי ובי.
“והדבר השביעי שאני רוצה לומר לך...”
ההקלטה הסתיימה לפתע, כי הסוללה נגמרה.
“אוי חבל”, אמרתי, מאוכזב על שזה נקטע באמצע.
“לא נורא”, ענה לי א’, “בסך הכול הוא אמר לי: הדבר השביעי
שאני רוצה לומר לך הוא שפשוט תקום ותתחיל ללכת.
“אז קמתי והתחלתי ללכת חזרה
הביתה, לא הרגשתי שום כאב בגב
שלי, הרגשתי כאילו אבן נפלה לי
מהלב. הטענתי את הטלפון ולאחר
דקות אחדות שלחתי לך את ההודעה
בבוקר”.
“הבנתי. אבל הרי אמרת שכואב לך
הגב כשהגעת, לא כך?” שאלתי
אותו.
א’ חייך וענה לי: “אכן כואב לי הגב
התחתון, אבל זה כי מתחתי את
השריר כששיחקתי עם הבן שלי
כדורסל היום לפני שבאתי לכאן”.
“תודה”, אמרתי לו “ששיתפת אותי”.
“תודה לך על ההקשבה, ונראה לי שניפגש בתקופה
הקרובה, אולי ביחד נצליח להבין קצת יותר את מה שקרה”,
ענה לי א’.
נפרדנו לשלום. הרמתי טלפון לבן שלי ואמרתי לו שבעוד
רבע שעה אני מגיע, ואם הוא רוצה, נשחק קצת כדורסל
ביחד לפני ארוחת הערב.
העצים המצולקים
מעידים עדות אילמת ואינם
מאפשרים להדחיק את מה
שהתרחש. אני מבחין
שהעצים מצולקים אבל גם
מוריקים ומעלים פריחה
סגולה, כאילו מעבירים לי
מסר מעודד
11
המשך מעמוד
לחברי החטיבה שלום רב,
בחודש נובמבר נערך יום עיון בנושא "פסיכולוגיה -
מעיסוק לעסק עצמאי". כמות המשתתפים כמו גם
העניין שהם הראו בתתי הנושאים שהועלו (ההיבט
הפסיכולוגי, שיווק ומיתוג עצמי ושיווק מקוון) נתן
לנו להבין שיש קהל שעבורו הנושא רלוונטי ולא מוכר
ולכן יש צורך להעמיק בו. אנחנו נבחן בהמשך השנה
היערכות ליום עיון נוסף או קורס בן כמה מפגשים
בנדון.
המגמה שלנו נאבקת על הגדרתה כתחום עיסוק ייחודי
בקרבעולםהמקצועות.אחדהביטוייםהבולטיםלכךהיה
סגירה של המגמה לפסיכולוגיה ארגונית תעסוקתית
התקיים מפגש של
2015
באוניברסיטת חיפה. בנובמבר
כל בוגרי המגמה לדורותיה. את המפגש ארגנו תלמידי
המחזור האחרון של המגמה. היה זה אירוע שעורר
רגשות מעורבים בקרב כל המשתתפים: בצד שמחה
מהמפגש המשותף וגאווה על הישגי בוגרי המגמה, גם
עצב על החלטתה של האוניברסיטה לסגור את מקום
הלימודים שבמשך עשורים סיפק פסיכולוגים ארגוניים
תעסוקתיים בעלי רמה מקצועית גבוהה ביותר.
חשוב מאוד לשמור על הזהות המקצועית של כולנו,
שאחד הביטויים החשובים של תהליך זה הוא דאגה
ללמידה מתמדת ושמירה על הקשר עם העמיתים
במקצוע. הכנס השנתי שיתקיים בין התאריכים
מזמין אתכם להשתתף במגוון
5.2.2016
עד
2.2.2016
רחב של סדנאות ולדון בנושאים מרכזיים הקשורים
בתחום התפתחותנו.
מיכאלה שנייר - יו"ר, אורית בן שאול, ג'נט ספז,
מיכל פוני, שרית ארנון לרנר
דבר החטיבה התעסוקתית