39 / 68
פסיכואקטואליה
39
לטיפול, שהוא לרוב מאומץ ופעמים אף מעמת. שאלת המודעות
בקרב אנשים עם לק”ח היא שאלה מורכבת. במרבית המקרים
התלונה המרכזית של האדם נוגעת בקשיי זיכרון או בהפרעה
בתפקוד, אך רמת המודעות לקשיים נוספים מוטלת בספק.
הספרות בתחום המודעות בקרב מטופלי לק”ח מצומצמת.
מחקר שבוצע בדנמרק ביקש לבחון את מידת המודעות של חולי
Vogel et
אלצהיימר לעומת אנשים עם לק”ח ואנשים בריאים (
). התוצאות הראו כי רמת המודעות של אנשים עם
al., 2004
לק”ח תואמת לרמת המודעות של אנשים עם אלצהיימר, בשלב
מתקדם של המחלה. כלומר נראה שמרכיבי המודעות בקרב
מטופלי לק”ח דומים למרכיבי המודעות בקרב חולי אלצהיימר.
לפיכך יש לסייע למשתקמים להגביר את המודעות לקשייהם,
אך אין להתנות את המשך הטיפול ברמת מודעות גבוהה.
- בתחילת תהליך השיקום יש חשיבות
עבודה פסיכו-חינוכית
להבנת הקשיים הקוגניטיביים והרגשיים. מטרה זו אפשר
לממש למשל על ידי הקניית ידע בנוגע לתהליכים קוגניטיביים.
לדוגמא, מטופל הסובל מקשיים בזיכרון הפרוספקטיבי, פונה
עם תלונה על שכחה של פגישות שהוא צריך לקיים בעבודה,
או לחילופין, החמצת תורים אצל הרופא. ראשית יש ללמד אותו
את המשמעות של פגיעה כזו בזיכרון, מהם המנגנונים המוחיים
שקשורים לקושי מסוג זה ומה עשויות להיות השלכות נוספות
הקשורות לקושי זה. על ידי התערבות טיפולית זו מושגים
מרכיבים חשובים להמשך טיפול: (א) הירתמות ושיתוף פעולה
של המטופל; (ב) העצמת המטופל והקניית תחושה של שליטה
ומסוגלות; (ג) המטופל מקבל אחריות על הטיפול.
- לאחר אבחון המאפשר הבנת הקשיים
קביעת יעדים ומטרות
והעלאתם למודעות ולאחר הקניית הידע הבסיסי במסגרת
הטיפול, יש לערוך שלב ראשוני של קביעת יעדים ומטרות.
המפגש של המטופל עם הקשיים הקוגניטיביים עשוי להעלות
שאלות רבות כמו “האם אני יכול לחזור להיות כפי שהייתי?” או
“האם אני יכול לשנות את המצב שלי כפי שהוא היום?” על ידי
קביעת יעדים ומטרות לתהליך הטיפול אפשר לתת מענה לצורך
של המטופל לבחון את היכולת שלו להשתפר ולשנות את מצבו.
יש להקפיד לקבוע מטרות ריאליות, תואמות גיל, ולציין את
טווח הזמנים להשגתן, מכיוון שפעמים רבות יתעוררו תחושות
של חוסר מסוגלות וייאוש, הנובעות מציפיות לא סבירות. מעבר
לכך ישנה חשיבות מכרעת לשיתוף מלא של המטופל בקביעת
המטרות, כדי להביא לשיתוף פעולה בטיפול ולחיזוק הברית
הטיפולית והקשר הטיפולי.
- מחקרים מראים שאימון קוגניטיבי עוזר
אימון קוגניטיבי
Brum,
להפחתת הירידה הקוגניטיבית ומניעת הידרדרות (
). התערבות זו אפשר לחלק לשני
Forlenza & Yassuda, 2009
תחומים מרכזיים:
- שימוש המתבסס על הנחת
עבודה על אסטרטגיות פיצוי
•
עבודה שיקומית של פיצוי שלפיה היכולת שנפגעה לא תשוב
ויש צורך בהתאמת סביבה, שימוש בעזרים או רכישה של
) שיתמכו בתפקוד.
Mnemonics
טכניקות אימון פנימיות (
האדם המאובחן עם לק”ח והמטפל, מסתייעים בנתוני האבחון
הנוירופסיכולוגי, לומדים את הקשיים ומעצבים אסטרטגיות
פיצוי ועקיפה בהתאם.
- זהו תחום מתפתח ומתקדם
אימון קוגניטיבי ממוחשב
•
בשנים האחרונות. כיום קיימות תוכנות המציעות וריאציות שונות
של אימון על תפקודי חשיבה. מחקר שביצע סקירה נרחבת
) הצביע
Kueider et al., 2012
תוכנות מכל העולם (
38
בקרב
על שיפור קוגניטיבי לאחר שימוש בתוכנות ממוחשבות (ייעודיות,
נוירופסיכולוגיות ומשחקי מחשב). התחומים העיקריים שבהם
נצפה שיפור הם תפיסה, מהירות עיבוד, קשב, זיכרון ויכולות
ניהול. לאור הממצאים, אפשר ונכון להשתמש באימון קוגניטיבי
ממוחשב, זאת לצד התחשבות במשתנים משפיעים נוספים. יש
להביא בחשבון את הבקיאות הטכנולוגית של המשתמש ואת
הצורך שלו בתיווך. כמו כן, יש להעריך את יכולות הניהול של
האדם כגון בקרה, יזימה והתארגנות, כדי לוודא יכולת לשימוש
עצמי שלא בתיווך מלא בתנאי טיפול.
אחת הבעיות המשמעותיות בחיי המטופל עם לק”ח
קבוצות -
היא הקושי החברתי והבין אישי. מחקרים מצביעים על שיפור
באיכות החיים בקרב מטופלים עם לק”ח המשתתפים בפעילויות
). על כן קיים צורך
Krueger et al., 2009
חברתיות (למשל
להציע קבוצות טיפול במסגרת השיקום הנוירופסיכולוגי.
קבוצות המתקיימות במסגרת השיקום הנוירופסיכולוגי מספקות
הזדמנות למטופל להשתייך לקבוצת שווים, לפגוש אנשים
הסובלים מסימפטומים דומים, המתמודדים עם קשיים דומים,
ולהיות חלק מרשת חברתית ייעודית חדשה, המספקת תמיכה
והעצמה. במסגרת הקבוצתית ניתנת הזדמנות לכל אחד מחברי
הקבוצה להביא לידי ביטוי את הייחודיות, החוזקות והכישורים
האישיים. בעבודה קבוצתית יש אפשרות להפריה הדדית,
ללמידה מניסיון ולקבלת כלים של חברי קבוצה אחרים. ישנה
חשיבות ליצירת קבוצה הומוגנית ככל האפשר מבחינת פרופיל
קוגניטיבי ויש להקפיד על קצב עבודה גמיש ותואם גיל.
- מרכיב חשוב נוסף בעבודה הטיפולית
עבודה עם בני משפחה
הוא הקשר עם בני המשפחה, מתוך הבנה כי בחלק ניכר משעות
66
המשך בעמוד
יש לסייע למשתקמים להגביר את
המודעות לקשייהם, אך אין
להתנות את המשך הטיפול ברמת
מודעות גבוהה