37 / 68
פסיכואקטואליה
37
שיקום נוירופסיכולוגי לאנשים עם לק"ח:
התקווה לשיפור איכות החיים ולמניעת
הידרדרות לדמנציה
אור אביב, ענת הדר זלצשטיין, מורן רן ואילה בלוך
מהו לק”ח?
,)
MCI: mild cognitive impairment
לק”ח (ליקוי קל בחשיבה,
מתאר מצב ביניים בטווח שבין פרופיל קוגניטיבי המתאים
להזדקנות נורמלית ובין פרופיל קוגניטיבי המתאים לאבחנה
של דמנציה. אבחנה זו היא תוצר של מאמץ מחקרי וקליני
בעשרים השנים האחרונות בעבודה עם אנשים בגיל השלישי
Petersen et al., 1999; Roberts & Knopman,
והרביעי (
). לק”ח מוגדר אפוא כשלב שבו אדם סובל מירידה
2013
קוגניטיבית מוגברת ביחס לגילו, אך אינו מתאים לקריטריונים
ולאבחנה של דמנציה. מקובל לחלק את האנשים עם לק”ח
) ירידה בתפקוד חשיבה
2( ;
) ירידה בזיכרון
1( :
לארבע קבוצות
) ירידה בתפקודי חשיבה אחדים
3( ;
שאינו זיכרון, כמו שפה
) ירידה בתפקודי חשיבה אחדים לא כולל ירידה
4( ;
כולל בזיכרון
בזיכרון. כמות המאובחנים עם לק”ח באוכלוסייה כיום מוערכת
). לעומת לק”ח, דמנציה
Roberts, 2013
( 16-20%
בשיעור של
מוגדרת ככשל בזיכרון המתלווה לכשלים קוגניטיביים נוספים,
המביאים יחד להידרדרות משמעותית ממצב קודם. המחלה
המזוהה ביותר עם דמנציה היא מחלת האלצהיימר, מחלה
ניוונית פרוגרסיבית הגורמת תחילה לפגיעה בזיכרון, מתפתחת
באיטיות, תוך התרחבות הקשיים הקוגניטיביים עד לכדי הפרעה
.)2006 ,
תפקודית ניכרת (הלפרין וקורצ’ין
קשר בין לק”ח לדמנציה
, לצד אבחנה של הפרעה
DSM-V
בספר האבחנות הפסיכיאטרי
נוירוקוגניטיבית חמורה הכוללת את האבחנה של דמנציה,
נוספה גם אבחנה של הפרעה נוירוקוגניטיבית קלה המגדירה
מצבים שבהם ניכרת ירידה בתפקודים קוגניטיביים מעבר לירידה
הנורמטיבית הצפויה בתהליך ההזדקנות. כלומר, אבחנה חדשה
), שואבת
MCI
זו מתארת מצבים שמוגדרים בספרות כלק”ח (
ממחקרים בתחום זה ומובחנת ממצבים של דמנציה. ההפרעה
מתוארת כמצב שיכול להידרדר לדמנציה, ואף חשוב מכך: יכול
שלא להידרדר לכך. לכן קיימת התעניינות מחקרית ענפה באשר
למידת הניבוי של לק”ח להתפתחות של הפרעה נוירוקוגניטיבית
.)
Sachs-Ericsson & Blazer, 2015
חמורה יותר כגון דמנציה (
אחוזי ההתפתחות של לק”ח לדמנציה משתנים באופן ניכר
בספרות לאור השונות בהגדרות ובסטינג שבו נערך המחקר.
האחוזים נוטים להיות גבוהים יותר כאשר המדידה מתבצעת
במוסדות שבהם אנשים מגיעים לשם טיפול בהשוואה
לאחוזים המדווחים בכלל האוכלוסייה. במסגרות אלה
לעומת
39.2%
האחוזים של התפתחות לק”ח לדמנציה הם
בכלל האוכלוסייה. המסקנה המשמעותית ממחקרים
21.9%
אלה היא כי רוב האנשים עם לק”ח אינם מפתחים דמנציה.
יתרה מזאת, קיימים בספרות דיווחים על אנשים שאובחנו עם
לק”ח והשתפרו למצב נורמלי. המאפיינים שזוהו כקשורים
להטבה זו היו בין היתר הישגים גבוהים יותר במבחנים
קוגניטיביים ותפקוד טוב יותר בחיי היום-יום בעת אבחון
לק”ח. בין גורמי הסיכון להידרדרות לדמנציה, דווח על שילוב
של סימפטומים נוירופסיכיאטריים עם לק”ח. למשל, דיכאון
נמצא כגורם סיכון ללק”ח, דמנציה ומחלת האלצהיימר,
וחומרתו בקרב אנשים עם לק”ח מנבאת את התפתחות לק”ח
לדמנציה. כיום עוסק המחקר באופן שבו הדיכאון משפיע או
מושפע מסימפטומים של ירידה קוגניטיבית או שגורם שלישי
אחראי לשניהם. חשוב לציין כי מחקרים הראו שסימפטומים
מהמאובחנים
35-75%
נוירופסיכיאטריים מופיעים בשיעור של
עם לק”ח. בין היתר דווח על סימפטומים של אפתיה, דיכאון,
.)
Sachs-Ericsson & Blazer, 2015
אגיטציה ואגרסיה (
ייתכן שמופעים אלה מעידים על חומרת הלק”ח ועל כן
מהווים גורמי סיכון להתפתחות של דמנציה.
אור אביב, מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית, מרכז תוכנית אבחון וטיפול לגיל השלישי, מרכז רקנאטי תל-אביב, המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש.
ענת הדר זלצשטיין, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית, מרכז שפיצר חיפה, המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש והמכללה האקדמית ת”א-יפו.
מורן רן, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית, מנהלת יחידת האבחון, המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש.
ד”ר אילה בלוך, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית מדריכה, מנכ”לית ומנהלת מקצועית של המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש, מרצה מן החוץ
באוניברסיטת אריאל.
המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש מפעיל בחיפה, בתל אביב ובגליל את תוכניות “גיל ותרגיל” המיועדות לאנשים עם לק”ח (ליקוי קל בחשיבה)
בגיל השלישי והרביעי.