38 / 68
2016
אפריל
38
השפעת לק”ח על איכות החיים
אף כי אין מדובר בהפרעות דמנטיותקשות, ישללק”ח השפעה רבה
על תחומים נרחבים בחיי האדם. להלן תחומי השפעה בולטים:
- תחום זה כולל את התפקודים הבסיסיים
תפקוד יום-יומי
שהאדם מבצע בהתנהלות ביומיום. במרבית המקרים לאנשים
עם לק”ח אין פגיעה חמורה בתפקודים בסיסיים כמו רחצה,
היגיינה אישית ולבוש. נראה כי עיקר הקשיים מתבטאים בתפקוד
יום-יומי מורכב כגון היכולת להשתמש בטלפון, לצאת לקניות,
להכין מזון, לנהל כספים ועוד. נמצא כי התפקוד בתחומים אלה
נמוך אצל אנשים עם לק”ח לעומת אנשים בריאים, אך גבוה
יותר מאנשים עם דמנציה. ירידה בתפקוד במטלת ניהול כספים
.)
Gold, 2012
מהווה אינדיקציה בולטת באבחון לק”ח (
- מרבית המאובחנים עם לק”ח מגיעים לאבחון
תעסוקה
בשלהי תקופת עבודתם, לכן מרביתם לא מדווחים על קשיים
תעסוקתיים. עם זאת, קיימים מצבים שבהם לק”ח מאובחן בגיל
עבודה. במקרה כזה, יעלו תלונות בדבר קשיים במטלות כגון תכנון
פגישות, ביצוע מטלות מרובות שלבים וירידה בהספק הביצוע.
- אבחנת לק”ח באדם מבוגר מעלה צורך בהיערכות
משפחה
מחודשת והירתמות משפחתית. מחקר שבוצע בארצות הברית
משפחות של אנשים המאובחנים עם לק”ח, הראה
27
בקרב
השפעה משמעותית על חיי המשפחה. נמצא קשר בין אבחנת
לק”ח באדם מבוגר לבין עלייה בתסמיני דיכאון וחרדה בקרב בני
משפחתו. עוד נמצא כי ככל שהיכולת התפקודית אצל האדם
שאובחן הייתה נמוכה יותר, כך תסמיני החרדה המדווחים אצל
.)
Garand et al., 2005
בני המשפחה היו רבים יותר (
- אחת ההשלכות הבולטות של לק”ח
תפקוד חברתי ובין אישי
היא בתפקוד החברתי והבין אישי. אנשים רבים מדווחים על קושי
בניהול רציף של שיחה, על תופעות של שכחה או בעיות שליפה
של מילים וקושי כללי לשמור על קו מחשבה רציף. עם זאת,
נראה כי השתתפות חברתית פעילה, לצד הקושי שבדבר, עשויה
לתרום משמעותית להתייצבות מגמת הירידה הקוגניטיבית.
אנשים ללא דמנציה הראה שככל
838
מחקר אשר בוצע בקרב
שאנשים היו פעילים חברתית, הירידה הקוגניטיבית שלהם
הייתה חמורה פחות, ללא תלות בגודל הרשת החברתית
.)
Krueger et al., 2009
(
- מחקרים מלמדים כי לרוב הפגיעה הרגשית בחיי
רגשי
אדם המאובחן עם לק”ח, היא נרחבת ומשמעותית. מוערכת
תגובתיות רגשית שלילית לקשיים התפקודיים, מתוארת
פגיעות נרקיסיסטית ותהליכי אבל ואובדן על היכולות שהיו
ואינן עוד, וכן התמודדות עם שינויי תפקידים במשפחה, בחברה
100
ובעבודה. מניתוח נתוני מחקר שבוצע באוסטרליה בקרב
אנשים המתמודדים עם ירידה קוגניטיבית עולה כי אנשים רבים
חוששים ודואגים בנוגע ליכולות הזיכרון והתפקודים הניהולים
שלהם ומדווחים על ירידה במצב הרוח ובאיכות החיים הנתפסת
.)
Gates et al., 2014
(
עקרונות השיקום הנוירופסיכולוגי
לאנשים עם לק”ח
מטרות השיקום הנוירופסיכולוגי לאנשים עם לק”ח הן שיפור
איכות החיים של האדם, הגברת התפקוד ועלייה בעצמאות,
וכן ניסיון למנוע או לעכב תהליכים דמנטיים. תוכנית שיקום
נוירופסיכולוגי עבור מטופלים עם לק”ח מתבססת ראשית על
עקרון הרב מערכתיות והתפיסה הטיפולית ההוליסטית וכן
מדגישה את חשיבות האיתור המוקדם. משמע, על התוכנית
לספק מענה התואם למגוון התחומים שנפגעו ולצרכים
ממוקדים בחיי האדם. ישנה חשיבות מכרעת באיתור הקשיים
קרוב ככל האפשר להופעתם ויש להתחיל טיפול מוקדם ככל
האפשר, כדי לאפשר עצירת הידרדרות ובמקרים מסוימים אף
). עקרונות התוכנית שואבות את תקפותן
Blazer, 2013
הטבה (
מעבודה רבת שנים, משולבת, עם אוכלוסיות המתמודדות
עם נזק מוחי מאטיולוגיות שונות ועם אוכלוסיות בגיל השלישי
והרביעי המתמודדות עם ירידה קוגניטיבית קלה עד חמורה. על
סמך כל אלה, להלן עקרונות מרכזיים:
- כיום מצויים כמה אבחוני סקירה שעל פיהם נהוג לקבוע
אבחון
את האבחנה של לק”ח. עם זאת, אבחון רחב ומעמיק יותר נדרש
לאבחנה מלאה של לק”ח מכמה סיבות: (א) מכיוון שמדובר לרוב
בפגיעות קוגניטיביות קלות, סקירה כללית לא תביא לאיתורן
וההתמקדות העיקרית תהיה בקשיי הזיכרון; (ב) רמת המודעות
לליקויים הקוגניטיביים הקלים תהיה לרוב חלקית עד נמוכה ולכן
דיווח עצמי אינו כלי אבחוני מספק; (ג) שימוש באסטרטגיות
מפצות עשוי למסך קשיים קוגניטיביים קלים כך שמבחני סקירה
ראשוניים לא יאתרו כל קושי. ישנה אפוא חשיבות באבחון
נוירופסיכולוגי ייעודי מקיף. אבחון כזה רצוי שיכלול נטילת
אנמנזה (גם מבן משפחה) וראיון קליני שיאפשר התרשמות
מיכולות השיחה, החשיבה, האפקט והשיפוט של האדם. מומלץ
להשתמש במבחני קשב חזותיים ושמיעתיים, מבחני תפיסה,
מבחני סריקה, מבחני זיכרון ולמידה ומבחני תפקודים ניהוליים.
לצד האבחון הקוגניטיבי חשוב לבצע הערכה של המצב הרגשי
שתתבסס על הראיון שהוזכר לעיל לצד שימוש בשאלוני דיווח
עצמי מותאמים.
- מודעות היא מרכיב חשוב ומרכזי התורם להצלחת
מודעות
התהליך הטיפולי. ללא מודעות יתקשה האדם לגייס מוטיבציה
דיכאון נמצא כגורם סיכון ללק”ח,
דמנציה ומחלת האלצהיימר, וחומרתו
בקרב אנשים עם לק”ח מנבאת את
התפתחות לק”ח לדמנציה