28 / 68
2016
אוגוסט
28
לחשיפה של תחושות חוסר ערך,
השפלה וייאוש ולאקט של עזיבה
של הטיפול. פסיכולוגיית העצמי
מסייעת להבין את הייסורים של
ההורה בפנייתו לטיפול בילדו ואת
הקושי בהתגייסות לטיפול באופן
שנשאר אמפתי לעמדת ההורה
ולצרכיו. זאת מתוך ההנחה שעצם
ההגעה לטיפול ובקשת העזרה
עלולים להעצים את השבר בחוויה
הנרקיסיסטית בהורות. ברגעים
הללו, נוכחות טיפולית אמפתית
ותחושה של ההורה שהוא מוחזק
באמצעות אחר מואדר שרואה את
יכולותיו ההוריות ומתפעל ממנו,
יכולות לגייס אותו להמשך עבודה והתפתחות.
פסיכולוגיית העצמי - חשיבה מחודשת
על פגיעה נרקיסיסטית
;1995 ,
קוהוט, אבי פסיכולוגיית העצמי (מיטשל ובלאק
), החל את דרכו כשהוא מושפע
1984/2005 ,
קוהוט
מהפסיכואנליזה הקלאסית ומפסיכולוגיית האגו,
אולם התנסויות קליניות בטיפול בפתולוגיה אישיותית
נרקיסיסטית, הביאו אותו לנטוש את הגישות הללו,
ובעשור האחרון לחייו הוא הגה גישה טיפולית בעלת
אופי “’אמהי”, “מקבל” ו”מזין”. הטיפול בפסיכולוגיית
; קוגן,
1984/2005 ,
העצמי מתקיים ברובד החוויה (קוהוט
). המטפל משהה את העצמי שלו בכדי להיות קשוב
2010
לסובייקטיביות של המטופל. המטפל אינו מפרש את דברי
המטופל במטרה להפוך את שאינו מודע למודע. צורכי
המטופל, מאווייו, תשוקותיו ותלונותיו מתקבלים כצרכים
אמיתיים ואינם מפורשים כהגנות מפני תשוקות ודחפים
פרימיטיביים, כפי שנהוג בפסיכולוגיה הקלאסית.
קוהוט מניח כי התפתחות מיטבית תושג רק אם הסביבה
תאפשר זאת. התשתית לעמדה הטיפולית הייחודית לו היא
בראיית ה”עצמי” כמבנה-על של הנפש ובנחיצות נוכחות
) לשם התקיימותו, מימושו וצמיחתו
selfoject
זולתעצמי (
; קולקה,
1984/2005 ,
; קוהוט
2010 ,
של העצמי (קוגן
.)
Kohut, 1959; 1971; 1977
;
Kohut & Walf, 1978
;2005
הזולתעצמי הוא אחר המוותר על “אחרותו” ומשאיל
). באמצעות
2010 ,
עצמו כמצע להתהוות העצמי (קוגן
), הזולתעצמי מנסה
Kohut, 1959
“מושקעות אמפתית” (
להבין את חווייתו של האחר בקיום ולספק את צרכיו. שני
צרכים* עיקריים מאפשרים את
צמיחתו של עצמי בריא (מיטשל
Kohut
;2010 ,
; קוגן
1995 ,
ובלאק
:)
& Walf
, 1978
. צורכי מראה - צרכים המסופקים
1
כאשר ההורה מהדהד ומאשש עבור
הילד תחושות ורגשות של עוצמה,
חיוניות, נהדרות ומושלמות, דרך
הסתכלות עליו בשמחה ובאישור.
ההורה מספק הכרה ו התפעל ות
ומיכולותיו
מ כ י ש ר ו נ ו ת י ו
הייחודיים של הילד וממה שהוא
עשוי להיות בעתיד כשיממש את
הפוטנציאל שבו. באמצעות סיפוק
צורכי מראה ההורה מספק לילד כוח חיים ומוליד בו את
האמביציה, השאיפות לכוח, להצלחה ולמימוש היכולות
והכישרון. מתוך אלו מתפתחת בילד תחושת חיוניות,
יוזמה והערכה עצמית חיובית.
. צורכי האדרה - ההורה מספק תחושה של חיבור
2
ושייכות לאחר מוערך, נעלה ומואדר. מושא האדרה הוא
אידיאל שאליו הילד יכול לשאוף להידמות ואשר עמו
הוא יכול להתמזג כדימוי של שלווה, מוגנות, תחושה
של אי יכולת לטעות ושל היותו כול-יכול. השייכות להורה
מואדר מולידה בילד את המחויבות לאידיאלים ולערכים,
התלהבות, תחושת ביטחון ויכולת להירגע.
התפתחותו הבריאה של העצמי תלויה מחד גיסא
בסיפוק צורכי הילד, ומאידך גיסא בכישלונות אופטימליים
שהילד יכול לעמוד בהם והם בלתי נמנעים. כישלונות
אופטימליים של ההורה מביאים לבנייה של מבנים בעצמי
ולהכנה של הילד לקראת יציאה מהחזקה של זולתעצמי
ארכאי, כול-יכול וכול-יודע, המספק צורכי מראה באופן
). הכרה של ההורה
1984/2005 ,
מיידי ומושלם (קוהוט
בכשל והניסיון להבין מחדש את צרכיו של הילד, שומרים
על החוויה של ההורה את עצמו כמואדר, כי הרי ההורה
מכיר בטעות ועם זאת בלבו הוא מאדיר את עצמו על
כך שיש ביכולתו לעשות זאת. בכך הילד זוכה בדמות
אידיאלית שאליה אפשר להשתייך ובצלה אפשר להירגע,
ומעגלי קרבה ומפגש חדשים נרקמים ביחסים עמה.
בטיפול בפסיכולוגיית העצמי, כשלים אופטימליים מצד
המטפל הם חלק מהותי ובלתי נמנע בתהליך הטיפולי.
ההנחה היא שכאשר כשלים אופטימליים מעוררים פגיעה
נרקיסיסטית ומביאים לנסיגה למצב רגרסיבי יותר
ולדרישה לסיפוק של צרכים באופן מושלם ומיידי, הם
*קוהוט מתייחס גם לצורך בתאומות - הצורך לחוש הידמות להורה או למטפל.