פסיכואקטואליה - יולי 2016

26 / 68

2016אוגוסט
26
בין "תסריטים נרקיסיסטיים"
ל"צרכים נרקיסיסטיים" -
טיפול הורי בראי פסיכולוגיית העצמי
עינת שופר אנגלהרד
העמדה הטיפולית המוצעת במאמר זה בעבודה עם
הורים מבוססת על הפרספקטיבה התאורטית של
פסיכולוגיית העצמי. ההנחה בבסיס הדברים היא כי כפי
שהילד זקוק לזולתעצמי המספק צורכי נראות והאדרה
לשם התפתחותו, כך ההורה זקוק לזולתעצמי להורות
המתפתחת. באמצעות התאוריה והפרקטיקה אדגים
כיצד ההשפעה של פסיכולוגיית העצמי מספקת למטפל
בהורות דרכי חשיבה והתערבות ייחודיות הממוקדות
בזיהוי הצרכים הנרקיסיסטיים של ההורה ובסיפוקם.
זאת בשונה, אך בה בעת כהשלמה, לתרומתם המכוננת
) בהתייחסותם 1999/2005( של מנזנו, פלצ’יו וזילקה
ל”תסריטים נרקיסיסטיים של הורות”.
Offerman-Zuckerbergההורות היא תהליך התפתחותי (,
) גדוש בכשלים ובאכזבות בלתי נמנעים. פנטזיה 1992
של ההורה לכול-יכולות בהורות, כמו גם עוצמת הרגשות
והתחושות שמושלכים עליו עם משאלה שיצליח
להרגיע ולנחם, עלולים להותיר גם את ההורה “הטוב
דיו” בתחושה של התשה וריקון. אוגדן, במאמר “זיהוי שגוי
והפחד מאי ידיעה”, מתייחס לייסורים בהורות שעלולים
להביא לפגיעה נרקיסיסטית בלתי נמנעת. בלשונו (אוגדן,
:)148 ’, עמ1989
“על האם והתינוק לנסות ולשמר את המתחשל האמצעים
הכל-כך לא מדויקים של ניסוי וטעיה, שכל אחד מנסה
‘להכיר’ בהם את האחר. באופן בלתי נמנע, מאמצי האם
להבין, לעודד, ובדרכים אחרות להעניק לתינוק ולפעול
עמו בהדדיות, מכאיבים לה מבחינה נרקיסיסטית, מאחר
שלעיתים קרובות היא תרגיש אבודה בלא לדעת מה
התינוק שלה צריך והאם יש בכוח אישיותה לספק זאת,
גם אם תצליח בדרך כלשהי לגלות מה הוא ‘רוצה’”.
Winnicott,הואמוסיף ומדגיש כי השימוששעושה ויניקוט (
) במילה ייסורים בהתייחס לחרדות ינקות, חל בעיניו 1974
באותה מידה גם על הכאב שבחוויית אי הידיעה של
האם.
parentalברגעי הייסורים, הורים פונים לטיפול הורי* (
). לרוב, ההורים מגיעים מוצפים בתחושת חוסר therapy
)2006( אונים, תקיעות או ייאוש, שאותה מכנים ישי ואורן
“מחסום בתהליך היצירה של ההורות”. בהתאמה,
בהעברה שכיחה תחושה של חוסר אונים וייאוש
מהתהליך הטיפולי שנראה לעתים תקוע וחסר תקווה.
הדינמיקה בטיפול עלולה להסתבך עוד טרם החלה.
המטפל מגויס לסייע להורה לשרוד את אי הידיעה, להכיל
ולחשוב בעבור ההורה ויחד עמו על ההורות המתהווה.
אולם לרוב, הורים החווים מצוקה בהורות פונים למטפל
עם משאלה ש”יתקן” את ילדם, ומתנגדים להשתתפות
פעילה בטיפול. בקשה של המטפל מההורים לקחת חלק
במפגשים מעוררת בהלה מצדם. המטפל המצפה להורה
ד”ר עינת שופר אנגלהרד היא פסיכותרפיסטית, מטפלת בתנועה מדריכה ומומחית להתפתחות הילד והמתבגר. ראש התואר השני בטיפול בתנועה במכללת
סמינר הקיבוצים ומרצה באוניברסיטת חיפה. בעלת קליניקה פרטית.
*במאמר זה אשתמש במונח “טיפול הורי” המרמז על אופי המפגש והשותפות של ההורה בתהליך. בשיח המקצועי נפוצות הגדרות נוספות לעבודה עם הורים
כגון: הדרכת הורים, ייעוץ הורי או ליווי הורי.
במאמר זה אציג עמדה טיפולית בעבודה עם הורים המבוססת על הפרספקטיבה התאורטית
). לשם כך, אערוך הבחנה בין “תסריטים נרקיסיסטיים self-psychologyשל פסיכולוגיית העצמי (
בהורות”, אשר מזמנים זיהוי ופרשנות של ההשלכות של ההורה על ילדו, לבין מצבים שבהם מתגלה
שבר בחוויה הנרקיסיסטית בהורות. אזורים שבהם התערבות אמפתית ממוקדת בחוויה של ההורה
ובצרכיו תאפשר הפנמה מתמירה של זולתעצמי, ובכך גם בניית מרחב נפשי עבור האחר. אדגים
באמצעות ניסיוני מהקליניקה.