פסיכואקטואליה - ינואר 2016

53 / 68

פסיכואקטואליה
53
בעולם, חומרים שקראתי - כל אלה מניעים את השיר המסוים
לבקוע מבלי לבקש את רשותי או שאקבע זמן עבורו. פנקס
קטן תמיד מצוי אצלי בתיק. שיר יכול להיוולד באוטובוס, בזמן
הליכה, בהמתנה לתור, לפני השינה, בהשראת ספר או שיר
של אחרים, ואני ממהרת ללכוד מילים שמגיחות פן יאבדו.
בספרי העיון אני לעתים משתפת חלום אישי ומשבצת
בתחילת הפרקים פסוקי שירה.
רציתי לשאול על הדחף הזה לכתיבת שיר ועד כמה הוא
ניזון מן החיפוש אחר קורא נאמן, אחרי אוזן קשבת, ואז
נתקלתי בשניים משירייך וחשבתי לי שהם מספקים
תשובה לשאלתי:
גַּם
ּ אֶסְפו ֶּ נ ֶׁ ירִים ש ִׁ ש
ים. ִּ פ ַּ ין הַד ֵּ גָנִים ב ּ מו
עֵר.ֹו ּ מָתָם ב ְׁ ז נִשּ לו
ר ּ ךְ סֵפֶר סָגוֹתו ְּ רִים בֹטְהו
לָםֹ לָעו ּ אָהֹ בו ְּ מָה ב ָׁ ש ְּהַנֹמו ְּ כ
.ּו ּ נ ֶּמִמ ּ בְצֵאתָה ְּ ו
*
ּ בו ְּ בָר נִכְת ְּ ירִים כ ׁ ִּ ל הַש ָּ ם אִם כ ַּ ג
בָר ְּכ ּ גוֹירָה נָמו ׁ ִּ רְאֵי הַשֹ ם אִם קו ַּ ג
עַזְבֵנִי ַּ ירָה לְבַל ת ׁ ִּ זַת הַש ּמו ְּ אַפְצִיר ב
*
דֹ ב עו ּ ֹ א אֶכְתֹם וְלֹא יוֹיָבו
טִיםּ ו ׁ ש ְּפּ ים יִהְיו ִּ ָהַחַי
תֶיהֹ רו ֵּ נִיב פ ָּ הָאֲדָמָה ת
ּ רָהֹ ב אֶל מְקוּ ו ׁ ש ָּ חַ תּהָרו
(קטע מן השיר) לִכְתֹּב
.2
יר ִׁ שֹב או ָּ ב מִכְת ּ ֹ א/לִכְתֹ זְמַן לִקְר ׁ לְמִי יֵש
תֹרו ּ ו ׁ י ש ֵּ ת ׁ ְּ תֵר מִשֹו יו ּ ֹב ׁ שֵּ י ֶׁ ש
פֶר ֵּ חַ אֶת הַיְלָדִים לְבֵית-הַסֹל ְׁ רִיךְ לִש ָּ צ ֶׁ ש ְּ כ
ה. ָּ ד עַד צֵאת הַחַמֹל, לַעֲב ׁ ֵּ ת, לְבַשֹלִקְנו
,ֹתוֹמַרְחִיבָה או ּב ו ֵּ צֶת אֶת הַל ֶּ כַו ְּ מ ֶׁ ירָה ש ִׁ רֵא שֹ מִי קו
עִימָה ְּ ם-מַה, מַחְסִירָה פּ ו ׁ ּ ים מִש ִּ לְעִת
.3
ירָה ִׁ ב ש ּ ֹ רֵר צָרִיךְ לִכְתֹו ׁ ש ְּ הַמ
ל, ּ ֹ מָחִים לִגְד ְּ ר לַצ ֵׁ דֵי לְאַפְש ְּ מֶש, כ ׁ ֶּ דֵי לְהָעִיר אֶת הַש ְּ כ
קֶר, ּ ֹ ב ַּ ם ב ּ ה לָקו ָּסִבֹ הְיֶה לו ִּ ת ֶׁ דֵי ש ְּ יב, כ ִׁ דֵי לְהַקְש ְּ כ
לָם,ֹם אֶת הָעו ֹּ דֵי לִלְג ְּ ם, כ ׁ ֹדֵי לִנְש ְּ ב כ ּ ֹ רֵר צָרִיךְ לִכְתֹו ׁ ש ְּ הַמ
בָר ָּ ל ד ֶׁ שֹו ּ , לַאֲמִתֹו ּ מַנְטִיקָה הַזֹ לָרוּאֲמִינו ַּ אַל ת
תֵב.ֹו ּכֹצֵא עַצְמוֹא מוּ י הו ִּ ותֵב כ ֹּ רֵר כֹו ׁ ש ְּ הַמ
האם תוכלי להרחיב בתשובתך מֵעֵבֶר למילות השירים
הללו?
חוויית היצירה היא תעלומה, ובמיוחד שירה, שמאפשרת
תמצות של חוויות. סוד ההתהוות של השירה, וסוד
המוזיקה שלה, הוא כנראה שמייצר בי שוב ושוב שירים
על עצם תהליך השירה המסתורי הזה. כמו אורפאוס
שנאסר עליו להתבונן באהובתו שעולה אחריו מן השאול,
כך אסור ליוצר להתבונן בתהליך היצירה עצמו, והוא יכול
רק לתהות על אודותיו בהשתאות. מעולם לא הבנתי למה
אומרים שהיוצר סובל חבלי לידה. רגע הכתיבה הוא עבורי
רגע העצמי ביותר. הוא אושר המניח עצמו להרף קט על
כף ידי. אני שמחה על כך שבשירה אני נקייה מחשיבה
תודעתית ובמיוחד מחשיבה פסיכולוגית שיש בה סכנה
של הרחקה מהחוויה ושל צמצום הנפש. השירה באה
מערוץ אחר לגמרי שנובע ממרחבים ותהומות לא ישוערו,
ואני אסירת תודה על המתנה הזו.
אהבתי את השירים העוסקים בעצם במהות הכתיבה
עצמה עבורך וגם עבור משוררים אחרים - בארספואטיקה
- ובחרתי לכן לצטט כאן חלקים מכמה מהם, להנאת
קוראינו:
שִיר
פְלִיםֹכָבִים נוֹו ּ כ
ךְ מִקְלֶדֶתֹו ּ ת מִתֹוּ תִיֹ אוֹמו ְּ כ
ּתָנוֹב או ּ ֹ לִכְת
תֹו ּ ת אֲרֻכֹ עו ָּ אֶצְב
תֹ וּ טֵי צִיצִי ּ חוֹמו ְּ כ
לֹעַת מִכְחוּתְנו ִּ ב
*
ֹ ו ּ ר בּיִת לָגו ַּ א בּיר הו ׁ ִּ הַש
קְרָה ִּ א תֹג, לְל ַּ א גֹה, לְל ָּ א רִצְפֹלְל
*
ף ָּאֶל הַדּקְאוּהו ֶׁ ת ש ֹרו ּ ו ׁ ּ ש ַּ טֵט בֹ ו ׁ לְש
אַקְרַאי הֶכְרֵחִי ְּב ּ נִפְזְרו
ירׂ ִּת הַשֹרו ּ ו ׁ ת שֹמַעֲלו ְּ ס ב ֵּ וְאָז לְטַפ
תָן ָּ פָן לִתְחִלֹ ו ּ ְמִס
ך ּדֶר הֶהָפו ֵּ ס ַּ הֵן ב ָּ הֻטְמַן ב ׁ ֶּ ת מַה שֹו ּ לְגַל
ה ָּ חִל ְּ כַת ְּ ת מִלֹעַד לִהְיוֹו ּ נ ֶׁ ש
ראיינה וכתבה: צילה טנא
פסיכולוגים יוצרים