56 / 68
2016
ינואר
שאלות ותשובות - לייעוץ המשפטי לחברי הפ"י
פתח דבר
ברשימה זו נשתף את קוראינו בשאלות של פסיכולוגים
שהגיעו לאחרונה למשרדינו. נדגיש, כי אין בתשובות אלו
כדי למצות או לשקף את כל הסוגיות שעולות בעניינים אלו.
מטרתן, בין היתר, לעורר עניין וחומר למחשבה, וכן לתת בידי
הקורא קווים משפטיים כלליים בנושאים הרלוונטיים. על
כן אין לראות בתשובות אלו משום ייעוץ משפטי או תחליף
לייעוץ משפטי, ואנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי מתאים
במידת הצורך.
הנה לפניכם כמה שאלות ותשובות.
פסיכולוגים רבים שומרים חומר בעניין מטופליהם והדבר
“גוזל” שטח רב. עלתה השאלה: האם אפשר לשמור את
החומר הפסיכולוגי על גבי קובץ סרוק, כתחליף לשמירת
המסמכים?
בתקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה
(להלן: “תקנות
1986
וברשויות המקומיות), תשמ”ו
הארכיונים”) נקבעו הוראות בהקשר לביעור חומר וכך קובעת
ב’: “סרק מוסד חומר ארכיוני, ונתקיימו בהעתק
14
תקנה
)1( )
(א
3
הסרוק של החומר הארכיוני התנאים המפורטים
, בצירוף
1969-
לתקנות העדות (העתקים צילומים), התש”ל
תיעוד לקיומם, וכן נתקיימו בהעתק הסרוק נהלים לביצוע
סריקה, שיקבע המוסד, באישור גנז המדינה, תהא תקופת
ימים מתאריך הסריקה
10
שמירתו של החומר הארכיוני
ולאחר מכן המוסד רשאי לבערו”.
בהפניה לתקנות העדות (העתקים צילומים) שמפנה חוק
הארכיונים ישנו פירוט של תנאים מתי העתק צילומי של
מסמך שבוער ישמש ראיה לכאורה בהליכים משפטיים. לעניין
, בכדי שיהיה אפשר לבער את
1955-
חוק הארכיונים תשט”ו
החומר יש לעמוד בתנאי שמדובר “בהעתק צילומי מזוער”.
יש לציין כי תקנות הארכיונים שצוינו לעיל חלות על מוסדות
המדינה ורשויות מקומיות וישנה רשימה כזו בתקנות
הארכיונים. אין זה ברור אם אפשר להחיל תקנות אלו על
מוסדות או גופים פרטיים שנותנים שירותים פסיכולוגיים או
על פסיכולוגים עצמאיים הנותנים שירות פסיכולוגי פרטי
במרפאה פרטית.
בנוסף לתקנות הארכיונים שצוינו לעיל ישנם נהלים (נוהלי
גנזך המדינה) באתר גנזך המדינה שבמשרד ראש הממשלה.
יש נהלים לביצוע סריקה לצורך ביעור חומר ארכיוני ובהם ישנן
הוראות ודרישות סף רבות שעליהן יש לעמוד בטרם החומר
הארכיוני יבוער. בין היתר נדרשים פיקוח ובקרה על רשומות
אלקטרוניות, וכל זאת כדי לשמרן לאורך זמן (עד לביעורן לפי
התקנות וההנחיות), כדי לוודא שהתוצרים הדיגיטליים יהיו
קריאים, ניתנים לאחזור וזהים למקור.
אפשר להקיש מהוראות התקנות והנהלים האלה ולהחיל את
הכללים גם על גופים פרטיים הנותנים שירות פסיכולוגי וכן
על פסיכולוג במסגרת עבודתו הפרטית. אולם במקרה כזה
הם יכולים להיות חשופים לטענות מצד המטופלים כי החוק
אינו חל עליהם.
האם אפשר להשתמש במסמך סרוק כראיה בהליכים
משפטיים? מהם התנאים לכך?
כפי שנאמר לעיל, אחת המטרות של החובה לשמור על
המסמכים הפסיכולוגיים היא בין היתר לצורך השימוש בהם
כראיה בהליכים משפטיים.
, ישנן
1969-
בתקנות העדות (העתקים צילומים), תש”ל
הוראות המתייחסות לשימוש במסך סרוק שמקורו בוער
לצורך ראיה בהליכים משפטיים. בתקנות אלה נקבעו תנאים
אימתי מסמך סרוק ישמש כראיה לכאורה בהליך משפטי,
כדלקמן:
א. הסורק אישר שהמסמך נסרק מהמקור בשלמותו ונלווה
לקובץ המחשב מידע המציין שהוא תוצר של סריקה
ממוחשבת.
ב. ננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת קובץ
המחשב בצורה הנאמנה למקור.
ג. ננקטו באופן סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה
לקובץ המחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב העלולים
לפגום בנאמנות קובץ המחשב למקור.
ד. אם חל מעבר מטכנולוגיה לטכנולוגיה, ננקטו אמצעים
סבירים כדי להבטיח את נאמנות קובץ המחשב למקור.
ה. תועדו הפעולות המפורטות בפסקאות (א) עד (ד) לעיל.
ו. אםמוגשפלטשל קובץ מחשב, הוא הופק כתוצאהמתהליך
סריקה ממוחשבת הממלא אחרי התנאים בפסקאות (א) עד
(ה), והוכח הקשר בין אותו פלט לבין קובץ המחשב.
יש לציין כי התנאים שצוינו לעיל הנוגעים למסמך סרוק הם
תנאים מצטברים. על כולם להתקיים בכדי שיהיה אפשר
להשתמש במסמך הסרוק כראיה בהליכים בבית המשפט.
אדם שהיה בטיפול פסיכולוגי בהיותו ילד ביקש לאחר
שבגר לקבל את הרשומות הפסיכולוגיות. האם הן שייכות
לו או להוריו?
טל אופיר הוא עורך דין במשרד עורכי דין ברוך אברהמי, היועץ המשפטי של הפ”י.
ייעוץ משפטי
56