43 / 68
פסיכואקטואליה
43
רפורמה ללא נפש:
על היעדרה של הנפש (והפסיכולוג)
מהרפורמה בבריאות הנפש
במאמר זה אני מעוניין “לטייל” יחד עם הקוראים בנתיביה
של הרפורמה בבריאות הנפש. לטפס במדרגות הדרישה
לאבחנה, לזרום בנהר הסודיות המתפצל ודולף לכל עבר,
ולבקר במערך בריאות הנפש הממלכתי (אשר קרוב להיות
לאתר היסטורי-ארכאולוגי). אני מעוניין גם לנוע בשביליו של
מתווה הרפורמה, וגם לנסות לתור את השטח, הן בתחנות
הממשלתיות הן בקופות החולים. התזה שאותה אעמיד
גורסת שהרפורמה בבריאות הנפש היא מהלך מכני וכוחני.
הסיסמה המובילה של הרפורמה: “האחדה בין גוף לנפש”,
אינה מסמלת איחוד, אלא את הכפפתו של הנפשי לגופני,
ובהתאמה לכך את הכפפתו של הפסיכולוגי לרפואי ולכלכלי.
אם לא נתעורר בהקדם, הנפש
ויחד עמה אלו האמורים לטפל בה
] ) ייעלמו מהנוף של
1[
(פסיכולוגים
השירות הציבורי.
תחנה ראשונה: טיפול יינתן
אך ורק לבעלי אבחנה או
חשד לאבחנה פסיכיאטרית
ICD
-10-
על פי ה
F
קוד
אחת השאלות המרכזיות בכל שירות
ציבורי היא מי רשאי ליהנות משירותיו.
במסגרת מתווה הרפורמה, רשאים
לקבל טיפול אך ורק מטופלים בעלי
.
F
אבחנה או חשד לאבחנה קוד
מטופלים אשר עונים לקטגוריה
, אינם זכאים לטיפול.
Z
המכונה קוד
כלולים מטופלים שחווים
Z
בקוד
מצוקה חריפה על רקע של מצבי
חיים: גירושין, בעיות ביחסי הורה-
ילד, אימוץ, התעללות מינית או פיזית
בילדות, התלבטות בנוגע לנטייה המינית ועוד. כל אלו אינם
זכאים לטיפול במסגרת מערך בריאות הנפש הממלכתי החל
, אלא אם כן מצבם עונה לקריטריונים של אבחנה
1.7.15-
מ
: חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה, סכיזופרניה וכדומה.
F
קוד
הדרישה לאבחנהמייצרתקשיים רבים. רובם נובעיםמהעברת
מתפקידו כמדריך רפואי, לתפקיד שומר סף הקובע
ICD
-10-
ה
זכאות חוקתית לטיפול. נוצר מצב שבו מטופלים הסובלים
ממצוקות חריפות אינם זכאים לטיפול. מי קבע שהמצוקה
הנפשית של אישה שעברה תקיפה מינית בילדות וחווה קושי
לייצר יחסים זוגיים עם גברים פחותה ממי שסובל מהפרעת
חרדה מוכללת, או דיסתימיה? האם זהו אכן קריטריון ראוי
לסינון? אגב, מדובר במקרה אמיתי.
אישה אשר עברה תקיפה מינית
בילדות צעדה לשעריה של מרפאת
בריאות הנפש באחת הקופות. היא
עברה אינטייק עם פסיכולוג. המקרה
הובא לישיבת צוות, וכיוון שאין לה
“מספיק סימפטומים” אלא רק קוד
, הקופה השיבה את פניה ריקם. זו
Z
הייתה הפעם הראשונה שבה היא
חשפה את התקיפה שעברה.
בעיה מרכזית נוספת היא בתחום
הטיפול בילדים. ישנו מגוון שלם של
בעיות ביחסי הורה-ילד (וגם בעיות
. מגיעים
Z
בזוגיות) המקודדות קוד
הורים עם דפוס של גוננות יתר
הפוגם בהתפתחותו של הילד. מי
? הילד?
F
יקבל את האבחנה קוד
מציב
F
ההורה? החיוב באבחנה קוד
את הפסיכולוג במערך הציבורי בפני
דילמה קשה. הוא נדרש לעתים
קרובות לבחור בין מניעת טיפול
אביאל אורן
,050-7563704 .
אביאל אורן הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית, פעיל ב”בנפשנו”, מתמחים בפסיכולוגיה למען מערך בריאות הנפש הממלכתי
[email protected]] כיוון שמרביתם של הפסיכולוגים בשירות בריאות הנפש הציבורי הם פסיכולוגים קליניים, המאמר מתייחס בעיקר לאוכלוסייה זו. יחד עם זאת, אני סבור
1[
שהתהליכים המתוארים מייצגים מגמה חברתית גלובלית במדינת ישראל, וכי גם יתר הפסיכולוגים ייפגעו מההשלכות של מגמה זו במוקדם או במאוחר.
בימים אלו פועל בשטח גם צוות מאבק השכר למען הפסיכולוגיה הציבורית שמורכב מפסיכולוגים מכלל החטיבות. צוות זה מגלה דאגה מקיומם של תהליכים
דומים גם ביתר תחומי המומחיויות.
מציב
F
החיוב באבחנה קוד
את הפסיכולוג במערך הציבורי
בפני דילמה קשה.
הוא נדרש לעתים קרובות
לבחור בין מניעת טיפול מאדם
הנזקק לו, לבין “הדבקה” של
אבחנה שגויה.
בשלב זה איננו יודעים לבטח
מה ההשלכות של אבחנה
שגויה, אך עשויות להיות לה
השלכות חריפות על ביטוחי
חיים, קבלה לעבודה, גיוס
לצה”ל, מאבקי משמורת ועוד