31 / 68
פסיכואקטואליה
משפחתי רחב, שכן יש להם תפקיד משמעותי ב”דוריות”
.)
Generativity
(
הסבים מפצים ילדים שהוריהם לא מסוגלים
•
פיצוי.
להעניק להם את צורכיהם. לעתים, עקב מצוקה גופנית,
נפשית או כלכלית, הורים מתקשים לספק את הצרכים
הפיזיים או הנפשיים של ילדיהם, באופן זמני או קבוע.
הם מפצים גם על פעילויות
שההורים לא אוהבים או לא
יכולים להעניק.
) היא
2007(
במחקרה של וייסבלאי
כותבת:
-
נכדים לסבים
“היחסים בין
ובאמצעותם היחסים בין הילדים
למשפחתם המורחבת - הם יסוד
חשוב של החברה. הסבים הם חלק
חשוב בעולמו של הילד, ונוכחותם
- כשהיא חיובית - תורמת לחינוכו
ולעיצובו החברתי של הנכד, לאושרו
וליכולת שלו להפיק הנאה וסיפוק
מתהליך גדילתו. מחקרים תומכים
בטענה שהקשר עם הסבים תורם לבריאותו הנפשית של
הנכד, להתפתחותו הרגשית ולתחושת הביטחון שלו, בייחוד
במצבי משבר כגון גירושין”.
מחקרים סוציולוגיים וגרונטולוגיים מצביעים גם הם על
חשיבות הקשר שבין סבים לנכדיהם (וראו למשל: דורון
.)
Creasey,1993 ;2008
ולינצ’יץ,
חקיקה בנושא סבות
בדין הישראלי לא קיימת לסב ולסבתא זכות מפורשת
לגבי נכדיהם. הסדרי ראייה בין סבים לנכדיהם הוא תחום
מורכב שנדון בערכאות שיפוטיות ובוועדות הכנסת, אך
טרם הוכרע באופן חד משמעי. על פי החוק הישראלי
ההורים הם האפוטרופסים הבלעדיים על ילדיהם, כולל
זכות לקבוע עם מי מבני המשפחה, כולל סבים, דודים
לחוק
14
ובני דודים, יהיו הילדים בקשר ועם מי לא (סעיף
.)1962 -
הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב
הורים כשירים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילד,
וזכותם להפעיל שיקול דעת לגבי טובת הילד באשר לקשר
עם בני משפחתו. כל עוד ההורים בחיים וכשירים מבחינה
משפטית, אין לסבים מעמד חוקי כולל זכות לפגוש את
נכדיהם, אם ההורים מתנגדים.
החקיקה כיום רואה בטובת הילד ערך עליון, לכן רוב פסקי
הדין ינסו להעריך מהי טובת הילד כשיש ניגוד בין הורים
לסבים. טובת הסבים אינה משתנה משמעותי, אלא לגבי
סבים שכולים. נשאלת השאלה האם ההורים קובעים את
טובת הילד, האם בית המשפט יכול לקבוע את טובתו, והאם
במסגרת הגדרת טובת הילד יש מקום להתייחס גם לזכויות
הילד מבחינת רצונותיו והעדפותיו.
כיום ישנה מגמה בפסיקה
הישראלית שאין לתת מעמד
משפטיייחודילסביםולסבתותפרט
לחריג מוגבל מאוד שבחקיקה.
החריג מתייחס לסבים שכולים
שרשאים לפנות לבית המשפט כדי
לכפות הסדרי ראייה עם הנכדים.
הסעיף הוכנס לחקיקה בשנת
, לאחר מלחמת יום הכיפורים,
1975
כאשר היו מקרים שבהם נוצר נתק
בין האלמנות להורי החלל, והן
סירבו לאפשר להורים לפגוש את
א לחוק הכשרות
28
הנכדים (סעיף
והאפוטרופוסות,
המשפטית
). הסבים מהווים
1962-
התשכ’’ב
במקרה זה קשר גנטי, “קשר הדם” לבן או לבת שאינם עוד,
ואמורים לייצג את החסר בפני היתום. בכל מקרה אחר החוק
אינו נותן זכויות פוזיטיביות לסבים בנוגע לנכדיהם.
חובת סבים על פי החוק היא שאם ההורה מתחמק מתשלום
מזונות, או אם ההורה נזקק ואינו יכול לשלם דמי מזונות, ואם
הסבים בעלי יכולת כלכלית, במקרה זה הם מחויבים בתשלום
מזונות מכוח דיני צדקה. חובה זו היא מאבני היסוד של
הדרישה להעניק זכויות פוזיטיביות לסבים, כיוון שבנסיבות
מסוימות הם חייבים במזונות נכדיהם.
לתקנות סדר הדין האזרחי
1
כא
258
הוכנס סעיף
2007
בשנת
אשר קובע כי סבים רשאים להגיש לבית המשפט לענייני
משפחה בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של קטין
הנוגעת לקביעת דרכי הקשר בינם לבין הקטין, לשם הבטחת
טובת הקטין, וכי היה ובמסגרת יישוב הסכסוך לא יגיעו
ההורים והסבים להסכמה, יכולים הסבים להגיש תובענה
בעניין. התקנה מאפשרת לתת לסבים לפחות זכות להציג
טענותיהם בפני בית המשפט. יש לציין שמדובר בתקנה ולא
בחקיקה ראשית, ושעדיין אין מספיק ניסיון משפטי לגבי
הפעלת תקנה זו.
ארגונים המייצגים סבים שלא מאפשרים להם לפגוש את
31
המסר שיועבר במאמר הואשקשר
עם סבים תורם תרומה משמעותית
לנכדים, ושהיעדר קשר, במקרים
שהוא אפשרי, ... מזיק בדרך כלל
לנכדים. ... אם הקונפליקט מגיע
בכל זאת לערכאות, מאמר זה
מנסה למפות את הגורמיםשבית
המשפט צריך להביא בחשבון כדי
לכפות טיפול או הסדרי ראייה.