26 / 68
2016
אפריל
כולנו מקווים להגיע לגיל זיקנה כשאנחנו בריאים ומאושרים.
שנים
83(
בישראל, תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם
לגברים) ונמצאת בעלייה מתמדת. תהליך
79-
לנשים ו
הזיקנה מביא עמו ירידה בכישורים הפיזיים, הבאה לידי ביטוי
בהיחלשות הדרגתית של מערכת השרירים, של היציבה ושל
מערכת החיסון. אלה מובילים לפגיעות גדלה והולכת של
הקשיש. במקביל, תהליך הזיקנה מלווה בירידה בכישורי
החשיבה, הכוללת, בין היתר, פגיעה בזיכרון. הפגיעה בכישורי
החשיבה איננה מחויבת המציאות, והיא עשויה להיות שונה
מקשיש לקשיש. יש היום יותר ויותר קשישים שעוברים את
בבריאות טובה וחיים חיים מלאים, ללא כל פגיעה
90
גיל
ביכולות החשיבה שלהם.
הזיקנה גוררת, לעתים, גם פגיעה
ברמה הכלכלית. אדם שכלכל עצמו
בכבוד בשנות עבודתו עלול למצוא
את עצמו חי מקצבה הקטנה בהרבה
מהכנסותיו לפני הפרישה. לכך
מצטרפת העובדה, שהקשיש זקוק
לעתים לטיפולים ולתרופות, המכוסים
רק באופן חלקי (אם בכלל) על ידי
קופת החולים, והוא עלול למצוא עצמו
זקוק לעזרה כספית ממשפחתו או
מהרשויות.
קושי נוסף בתהליך הזיקנה הוא מקרי
אובדן שונים. כבר בשלב הפרישה
מהעבודה הקשיש נפרד מעמיתים
לעבודה, מהחברה ומהסביבה, שהייתה כה מרכזית עבורו
במשך שנים רבות, וכן עובר פרידה משמעותית נוספת —
מזהותו כאדם יצרני. במהלך השנים יחווה הקשיש גם אובדן
של חברים יקרים שליוו אותו שנים רבות, בני משפחה,
והקשה מכול, אובדן של בן או בת הזוג. דרושים הרבה כוחות
כדי להמשיך הלאה לאחר אובדן כה משמעותי.
ההישגיות בעולם המערבי משפיעה לעתים על התפוררות
התא המשפחתי המורחב. בעוד שבתרבות המזרח המשפחה
הרחבה שומרת על קשר חזק, הכולל תמיכה פיזית ונפשית
מצד בני המשפחה, בעולם המערבי הקשר המשפחתי הולך
ונחלש. עם השנים גדל מספרן של המשפחות הצעירות
שבוחרות לגור במרחקים שאינם מאפשרים קשר אינטנסיבי
עם ההורים המבוגרים.
המרחק הגאוגרפי, בצירוף משתנים אחרים, כמו הידרדרות
פיזית או מצב כלכלי לא שפיר, עלולים לחזק את ההתנתקות
ההולכת וגדלה בין הקשיש לבין משפחתו המורחבת. גם
במדינת ישראל הקטנה אפשר לראות סימנים של פגיעה
בדבק של השבט המשפחתי, בעיקר כאשר הקשיש איננו
נייד.
כאשר הילדים מתחתנים ומביאים ילדים לעולם, הבעיה
הזו עוברת גם לדור הנכדים. עולמות תוכן שונים בין הסבים
לנכדים עלולים ליצור פער שילך ויגדל. הדבר מתבטא גם
בסלנג של הצעירים מול שפת הקשישים והנטייה הטבעית
של הקשיש להתמקד בעולמו שלו. כל אלה עלולים להפוך
אותו ללא רלוונטי לנכדיו.
אחד הביטויים החזקים לכך
שהקשיש שייך לעולם הישן הוא
חוסר ההתחברות שלו לטכנולוגיה.
ככל שהקשיש מבוגר יותר, כך גדלה
הסבירות שהוא איננו משתמש
במחשב ואינו גולש באינטרנט. חלק
מהקשישים אף סובלים מטכנופוביה
(פחד מטכנולוגיה), וגם כאשר יש
בסביבתם הפיזית מחשב וגישה
לאינטרנט, הם לא יעשו בהם שימוש.
בעולם שסובב סביב טכנולוגיה, הדבר
גוזר על הקשיש נתק של ממש בעיקר
עם הדור הצעיר, עם הנכדים.
כתוצאה מכל הנאמר עד כה, קשישים רבים עלולים לחוש
בדידות קשה, חוסר רלוונטיות וייאוש. לא רבים יודעים
שמחצית המתאבדים בישראל הם קשישים, ויש הטוענים
שהשיעור גדול אף יותר מכיוון שבחלק גדול מהמקרים,
מקרי המוות אינם מדווחים כהתאבדות. הנתונים דומים גם
במדינות מערביות אחרות.
האם הכול רע?
הפסיכולוג אריק אריקסון מכנה את שלב הזיקנה “שלמות
מול ייאוש”. על פי אריקסון, בשלב זה האדם מתבונן על עצמו
ועל עברו ומעריך את הישגיו. תחושת שלמות מושגת כאשר
26
70
באינטרנט אני לא בן
יאיר עמיחי-המבורגר
) בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. המאמר
CIP
פרופ’ יאיר עמיחי-המבורגר הוא ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (
מבוסס על ספרו של פרופסור יאיר עמיחי-המבורגר - “הטוב, הרע והמכוער באינטרנט: הפסיכולוגיה של החיים ברשת”, בהוצאת מטר.