24 / 68
2016
אפריל
הכמיהות הרכות ביותר שלנו והפרדוקסים בבסיס קיומנו כבני
אנוש. זו הזדמנות, במילים אחרות, לפתח את היכולת ל”א-
אינטגרציה”, מושג שטבע פרופסור יעקב לומרנץ בהתייחס
ליכולתו המתפתחת בזיקנה לשאת פרדוקסים, ניגודים
וסתירות ולשמור על רווחה נפשית גם כאשר אי אפשר
לשלב את המרכיבים השונים בקיום לכדי מכלול אינטגרטיבי
.)
Lomranz & Benyamini, 2015
(
בסיום השיר הפותח סעיף זה מוסיפה קילפי בחמלה מהולה
בהומור עדין: “מובן שבעבור חכמה כה רבה, חייבים לשלם
.)186 ’
ביוקר. הלוואי שהיה אפשר להתחלק בזה” (עמ
על חמלה במפגש הטיפולי
בשנים האחרונות אפשר למצוא התייחסויות למושג החמלה
בשיח הציבורי בכלל ואף בשיח בתחום הפסיכולוגיה בגישות
) למשל כותבת
Orange, 2011
טיפוליות שונות. דונה אורנ’ג (
)
Compassionate Understanding
על ההבנה החומלת (
במפגש עם הזר הסובל. בהקשר של המאמר הנוכחי, העוסק
בחמלה ביחס לעצמנו, אפשר גם לדבר על חמלה ביחס לזר
שבתוכנו. במאמר על “חמלה במצבי ייאוש ומוות בטיפול”
) במילה “הינכחות”, מושג
2009(
משתמשת עופרה אשל
שהיא חיברה מצירוף המילים “הינתנות” ו”נוכחות”. בהקשר
של הדיון בחמלה עצמית כמשאב טיפולי, אפשר לומר
שהינכחות זו יוצרת תנאים לריכוך בושה ומיסוס הדרגתי של
החומות לחמלה.
את החמלה המופנית פנימה אפשר לדמות כקרן אור רכה
המכוונת בעדינות למקומות החשוכים הכואבים. אור רך,
בשונה מאור זרקורים, מאפשר חשיפה הדרגתית. אפשר
גם להסתתר בתוכו. ברוח הספרות שנסקרה לעיל, אפשר
לומר שהמפתח לפיתוח החמלה כלפי עצמנו מתגלם
בקר”ן, שלושת המרכיבים של החמלה העצמית. קשיבות
זו מאפשרת למטופל לנוע בקצב שלו ולפגוש את עצמו גם
במקומות המכאיבים והמביכים, לקבל באופן מפויס יותר את
היש ואת האין שבחייו, ולפתח גישה אכפתית ומטיבה יותר
ביחס לעצמו. לעולם לא מאוחר מדי לכך.
תוכנית שפותחה בארץ לפיתוח חוסן בקרב מטפלים
) מודעות קשובה
1( :
שמרכיביו הם
ABC
הוא מודל ה-
): חתירה לאיזונים
Balance
) איזונים (
2( ;)
Awareness
(
בחלוקת הזמן והמשאבים של המטפל, איזון גוף-נפש ואיזון
:)
Connection
) קשר (
3( ;
בין דאגה לזולת ודאגה לעצמי
יצירת משמעות ושייכות. שלוש תמות נמצאות בלב התוכנית,
) פיתוח היכולת לקבלה
1( :
הבנויה מסדנאות בצורה מודולרית
), כולל קבלה של פרדוקסים וקבלה של אי
acceptance
(
) הרחבת
2( ;
הוודאות והפגיעות שבבסיס הקיום האנושי
) חיזוק מעגלי
3( ;
היכולת לנוכחות קשובה במפגש הטיפולי
). אחד
2014 ,
ביטחון והשתייכות של מטפלים (פרדס ובן-נון
המסרים המועברים בתוכנית הוא שהחמלה לא שלמה אם
אין בה חמלה גם ביחס לעצמנו.
סיכום וחזון
תוחלת החיים בעולם המערבי הולכת ומתארכת ואיתה חלה
גם עלייה בתחלואה הגופנית, ולצדה - בתחלואה הנפשית
המתלווה אליה. שינויים אלה מאתגרים את אנשי המקצוע
בתחומי הטיפול למצוא מענה מתאים למצוקה של אנשים
המתקשים להתמודד עם תהליכי ההזדקנות המורכבים ועם
האובדנים הפיזיים, הכלכליים, הפסיכולוגיים והחברתיים.
מושג החמלה העצמית חדש יחסית בפסיכולוגיה. מאמר
זה דן במשמעויות של חמלה עצמית, על שלושת מרכיביה -
גישה מטיבה כלפי העצמי (לעומת הלקאה עצמית), ביסוס
אנושיות משותפת (לעומת בידוד) וטיפוח קשיבות (שימת
לב ופתיחות לכאב לעומת התעלמות או הזדהות יתר).
גוף המחקר ההולך ומתרחב בעשור האחרון מעיד כי שלושת
המרכיבים האלה תורמים לבריאות הנפש ולרווחה לאורך מעגל
החיים, ורלוונטיים ביותר בשלבי חיים מאוחרים. נחוץ המשך
מחקר על היישום בטיפול אישי, משפחתי וקבוצתי בטיפול בגיל
מבוגר, אך סקירת הספרות מלמדת כי מטפלים בגישות שונות
(קוגניטיבית-התנהגותית, פסיכודינמית, מערכתית וכו’)
יכולים לשלב בעבודתם התערבויות המסייעות לאנשים לפתח
מערכת יחסים חומלת יותר עם עצמם ועם אחרים.
העבודה הטיפולית מביאה אותנו שוב ושוב אל ההכרה
במגבלותינו וקוצר ידנו, הן כמטפלים והן כבני אדם. בה בעת
היא גם מזמנת לנו אפשרות לטפח מערכת יחסים קשובה,
סובלנית ומטיבה עם הפגיעות שבבסיס החוויה האנושית. זה
אפשרי, מאתגר ומלמד ענווה. יש שהאנושיות והמקצועיות
שלנו מתחרות זו בזו. במצבים מסוימים אף דומה כי הן גוזלות
זו מזו. חוויית החמלה בעשייה הטיפולית צומחת במרחב
שבו האנושיות והמקצועיות שלנו משלימות ומפרות זו את זו,
ומרחיבה את המרחב הזה.
ברחמים יש הפרדה בינינו לבין הזולת,
יש בהם הסתכלות מבחוץ, לעתים אף
התנשאות כלפי הזולת. בחמלה יש
השתתפות מתוך קרבה וקבלה של
פגיעותשביסוד קיומנו האנושי
24