23 / 68
פסיכואקטואליה
שאדם ישים קץ לחייו גבוה במיוחד כאשר חוברים יחדיו שלושה
a thwarted
) פגיעה בתחושת שייכות (
1( :
גורמים מכריעים
), דהיינו בדידות וניתוקמיחסיםבין-אישיים
sense of belonging
perceived
) תפיסת העצמי כנטל על אחרים (
2( ;
מטיבים
) (“לכולם יהיה טוב יותר בלעדי”, “מותי
burdensomeness
יפתור בעיות, לא יוסיף בעיות”, “אני מרגיש מיותר, מפריע,
acquired capacity
) יכולת נרכשת להתאבדות (
3( ;)”
מכביד
). מן המחקרים עולה כי הגורם של “תחושת היות
for suicide
לנטל” הוא מנבא משמעותי של אובדנות בקרב אנשים מבוגרים,
גם כאשר “מנקים” השפעות של משתנים אחרים המנבאים
.)
Hill & Pettit, 2014
אובדנות (
מהם הגורמים המנבאים את תחושת האדם היותו נטל על
אחרים? מהם המשאבים (הפנימיים והחיצוניים) שעשויים
לתרום לפיתוח עמידות בהתמודדות עם מוגבלות פיזית או
נפשית? כיצד אלה משפיעים על הנכונות לקבל עזרה ועל
ההיענות לטיפול? שאלות אלה עומדות במוקד מחקר הנערך
.)2016 ,
בימים אלה במרכז לבריאות הנפש בלב השרון (פרדס
במערך הפסיכו-
79-60
במחקר זה משתתפים מטופלים בני
גריאטרי. המחקר עוסק גם בתרומתן של תגובות חומלות
ותגובות לא חומלות הן ביחס לאחר והן ביחס לעצמי כגורמים
המתווכים בקשר בין ביטחון בהתקשרות (אישיותי והקשרי)
.)2016 ,
לבין הנכונות לפנות לעזרה וההיענות לטיפול (פרדס
מן הממצאים של מחקר הפיילוט עולה כי הבנת התגובות
הלא חומלות ביחס של האדם לעצמו חשובה לשדה הטיפולי
לא פחות מהבנת התגובות החומלות. ההתמודדות עם
תנודות במצבי רוח ועם תופעות לוואי של הטיפול התרופתי,
והנכונות לדווח על אלה ולפנות לעזרה בעת צורך, מושפעים
הן מדפוסי ההתקשרות האישיותיים והן מגורמים סביבתיים.
התלות באחר, כשההתקשרות אינה בטוחה, מעוררת חוויות
רגשיות קשות כגון רגזנות, קנאה ועוינות. ממצאי הפיילוט
חושפים גם את יחסי הגומלין המורכבים בין תחושת
היות האדם המטופל לנטל לתחושת הנטל הסובייקטיבי
) של בני המשפחה. נחוץ המשך
Caregiver Burden
(
מחקר, אך הממצאים הראשוניים מלמדים על החשיבות
של שילוב בני משפחה (בני זוג וילדים בוגרים) בטיפול ועל
הפוטנציאל הטמון בעבודה המשלבת מיינדפולנס וחמלה
עצמית להפחתת עומס ושחיקה בקרב בני משפחה.
מטופלים רבים מגיעים לטיפול עם מצוקות הקשורות
באובדנים (פרישה ממעגל העבודה, אובדן של תפקודים,
מעברים של מקום מגורים ומסגרות טיפול) או איום באובדן
(למשל, פחד מבגידת בן או בת הזוג, חרדה מאובדן כסף
ועוד). הכרה באובדנים עשויה לתרום לריכוך רגשות בושה,
החמצה ואשמה. שילוב טכניקות גוף-נפש עשוי לתרום
לפיתוח החמלה העצמית כמשאב בהתמודדות עם הקשיים
סביב דימוי הגוף או עם נתקים בין הגוף המזדקן לבין העצמי
החסר גיל, זה שעדיין, למרות הכול, מרגיש לפעמים צעיר
ו”רוצה להמשיך לתפקד ולחוות, עצמי שיכול לנוע על כל
הגילים, אך כלוא בתוך גוף נוקשה ומוגבל וחי בחברה צעירה
שמתרחקת ממנו ובהדרגה נעלמת לחלוטין”, כפי שמטיבה
.)2005 ,
לנסח זאת ד”ר ליאורה בר-טור (בר-טור
יש לציין את התרומה
60+
מתוך ניסיון בהנחיית קבוצות לבני
הפוטנציאלית של עבודה קבוצתית להפחתת הבדידות
ולטיפוח אוניברסליות וחיבור ל”אנושיות משותפת”, שהיא
אחד המרכיבים של חמלה עצמית.
פחד וחמלה ביחסנו לעצמי עתידי
)
Compassion for our future self
(
הזיקנה נועדה לכך/ שנבין את ילדותנו,/ נתפוש מהו ליפול
חסר-ישע [...]/ לידיהם של כאלה/ שכוחם עולה על כוחנו”
.)186 ’
, עמ
2007 ,
(קילפי
קילפי נוגעת בפחדים שלנו מתלות, מבדידות, מנטישה
ומהשפלה, המתלווים לפחדים מהזדקנות. דומה כי אחת
הסיבות להזנחת התחום של טיפול בזקנים היא ההתחמקות
מלפגוש את ההזדקנות שלנו עצמנו. ההתוודעות להיחלשות
בזיקנה מעצימה את הפחד מפניו. הפחד עלול להתבטא
בהימנעות ממגע עם זקנים וזיקנה. הפחדים מהזדקנות
וממוות, מאובדן תפקודים גופניים ומירידה בתפקודים
חברתיים, מזינים עמדות גילניות (סטריאוטיפים חברתיים
.)
Bergman & Bodner, 2015
שליליים על אודות זיקנה) (
חשיפה מודרכת עשויה לסלול את הדרך למפגש אנושי שיש
בו דיאלוג בין דורי ופתיחות לגלות שמאחורי מה שמכונה
“מסיכת הזיקנה”, מאחורי הפנים הקמוטות, הידיים הרועדות
והברכיים הכושלות, נמצא אדם ייחודי, שיש לו קול משלו
). חמלה ביחס לעצמי עתידי
2011 ,
וסיפור משל עצמו (אייל
היא משאב בהתמודדות עם הפחדים מהעתיד.
במפגש עם מטופלים מבוגרים טמונה גם הזדמנות לפיתוח
מערכת יחסים מקבלת, סובלנית ומפויסת ביחס לעצמנו.
זו הזדמנות נדירה להכיר את ריבוי פניה של הנפש שלנו,
ולהתיידד איתו. זו הזדמנות לפתח את היכולת לאכפתיות
המבוססת על האמונה שתיקון הוא אפשרי. בכל גיל. אנו
כמטפלים מוזמנים להישיר מבט אל הפחדים שלנו, כמו אל
את החמלה המופנית פנימה אפשר
לדמות כקרן אור רכה המכוונת בעדינות
למקומות החשוכים הכואבים. אור רך,
בשונה מאור זרקורים, מאפשר חשיפה
הדרגתית. אפשר גם להסתתר בתוכו
23