18 / 68
2016
אפריל
אוכלוסייה נוספת של מטפלים עיקריים הם ילדים של הורים
זקנים חולים. גם הם חווים תהליך של אבל, או מתמודדים עם
הקושי לוותר על הכמיהה להורה האומניפוטנטי הכול יכול,
לוותר על המשאלה להמשיך להיות ילד של, או לעבור תהליך
כואב של ויתור והשלמה, של אכזבה, כעס, חסר ועוד.
חלק גדול מהפניות היום הן לייעוץ קצר
סביב סוגיה הקשורה לתפקוד אדם זקן
במשפחה, החלטותשמשפחה ובעיקר
ילדים צריכים לקבל לגבי הוריהם
כגון הכנסת מטפל, לקיחת רישיון
נהיגה, התמודדות עם פרנויה, ירידה
קוגניטיבית של הורה, יחסים בין דוריים
בין ילדים בוגרים והוריהם, והיום גם
סבים וסבתות, ולא פעם מצטרפים גם
נכדה או נכד ורוצים להביע עמדתם.
ארחיב מעט על הטיפול ברחל כדי
להמחיש עד כמה הטיפול עשוי להיות
שנים, בגיל
7
מורכב ומאתגר. רחל החלה את הטיפול לפני
. הפנייה אלי הייתה למעשה על ידי נכדתה שחיפשה עבור
89
הסבתא סיוע נפשי. כחודשיים לפני כן נפלה רחל בביתה,
והסתבר שהיא סובלת מבעיות שיווי משקל. מאז הנפילה
פיתחה רחל חרדה גדולה לצאת מהבית שמא תיפול.
רחל הגיעה למפגש הראשון מלווה בנכדתה. אישה נאה,
מטופחת, נכנסת לחדר לאט עם ההליכון ומיד מתחילה:
“יש לי טראומה, פחד לצאת מהבית. היום הנכדה שלי באה
כל בוקר לעזור לי להתלבש. אבל זה לא יכול להמשך ככה...
אבל אצלי זה לא מסתכם בזה”. היא מוסיפה ואומרת: “יש לי
עבר של טיפולים פסיכולוגיים. הייתי בשתי אנליזות כשהייתי
צעירה, היו לי דיכאונות וחרדות... אני גם מוטרדת מההופעה
שלי, שונאת את הקמטים שלי, ירדתי במשקל מאז שחליתי,
זה מפריע לי כי זה מבליט את הכתמים והקמטים. אין לי
דעה טובה על עצמי, גם לא על איך שהייתי כאמא וכאישה
לבעלי”.
כבר במפגש הראשון הציגה בפני רחל את הסוגיות העיקריות
שמעסיקות אותה לאורך השנים וממשיכות להטריד ולהציף
: קושי מאוד גדול לקבל את הזיקנה והמציאות
89
בגיל
המשתנה, את הפער בין העצמי והמצב המנטלי המצוין שלה
לבין איבוד השליטה על הגוף המזדקן, קשיים בדימוי עצמי,
וקשיים ביחסים בין אישיים. בעבר היו לה קשיים גם בזוגיות,
ובאמהות, וכיום יש לה יחסים אמביוולנטיים וקונפליקטואליים
עם הקרובים אליה.
יחד עם זאת, אני מתרשמת מהיכולות הגבוהות שלה. יכולת
ניסוח גבוהה, תובנות לגבי מצבה, תחזוקה עצמית גבוהה,
נועם הליכות, עצמאות תפקודית בכל התחומים, כולל ניהול
הכספים המשפחתיים, למרות כל המגבלות.
אני מציעה לה שניפגש מפגשים אחדים וננסה לסייע לה
להתמודד עם החרדות המיידיות של
לצאת לבד מהבית. המחשבה הייתה
על התערבות קצרת מועד לטיפול
בחרדה, ולכן ביקשתי ממנה לעקוב
במהלך השבוע עד לפגישה שלנו על
התקפי החרדה, מתי מתחילים, מה
המחשבות הנלוות, מה מרגיע אותה
ועוד. בדיעבד הבנתי שהכיוון שבחרתי,
לעזור לה להתארגן, היה בעיקר הצורך
שלי. אני זאת שהייתי זקוקה למסגרת
שתסייע לי להרגיש בשליטה לנוכח
ההצפה הרגשית שלה.
במהלך ארבעת המפגשים הראשונים
רחל דיברה ללא הפסק. נראה שנפתח סכר וכל מה שאגרה
במהלך השנים זורם החוצה בשטף. קוהרנטי בתכנים, אך
חושפני ומטלטל. זיכרונות ילדות כואבים על אם שאינה
מתפקדת, אב מרוחק וביקורתי, אחים מתעללים, כולל
התעללות מינית. ילדה מפוחדת, עצובה, עסוקה בעיקר
בעולם של פנטזיה עם הרבה תכנים מיניים ואגרסיביים
שאליהם מתלווים רגשות אשם. רגשות אלה נמשכים עד
היום, אף שהתפתחה, הקימה משפחה טובה וזכתה לחום
ולאהבה מבעלה. נראה שהחשך בילדות פער פער ענקי
בעולמה הפנימי של רחל, והיא מפתחת במהירות העברה
חזקה כלפי, מלווה בכמיהה שאבין ואהיה איתה יחד, עם
חשדנות וכעס, כשאני מנסה להרגיע ולארגן מעט את שטף
הזיכרונות והרגשות שעולים.
היא שואלת איך אני יכולה היום לעזור לה. ביני לבין עצמי גם
אני תוהה ונלחצת. מפתחת העברה נגדית שמתוחזקת על
המפגשעם הזיקנה מעמיד במבחן את
הדעות הקדומות, הערכים, את החוסן
הנפשי, הסבלנות, הסובלנות והחמלה,
אך גם את מידת האכפתיות, ולכן הוא
מאתגר את המטפל כשםשהוא מאתגר
את האדם בהתמודדות עם לחצי הזיקנה
18