Table of Contents Table of Contents
Next Page  13 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 13 / 68 Previous Page
Page Background

פסיכואקטואליה

13

משולחנה של...

הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך

ד"ר חוה פרידמן,

בסוף חודש מרץ הקדישה הוועדה לענייני ביקורת

המדינה בכנסת בראשותה של ח"כ קארין אלהרר דיון

היערכות הרשויות המקומיות לטיפול

מעקב לנושא:

בעקבות מבצע צוק איתן. לפני מספר

בנפגעי חרדה

חודשים פרסם משרד ביקורת המדינה דו"ח בנושא

המפרט את היערכות הרשויות והתייחס באופן נרחב

להערכות שפ"י משרד החינוך.

הגעתי לדיון המעקב עם מסמכים משני עולמות.

מזה דו"ח ביקורת המדינה, ומזה מאמרו של מר

יזהר שער מנהל שפ"ח אשכול: "זר לא יבין זאת?",

שהתפרסם ברבעון פסיכואקטואליה האחרון (ינואר

). חשבתי בהשאלה על אמירתו של ניטשה בדבר

2016

הסתירה בין החיים ובין האמת, בין הניסיון לצקת

סדר ומשמעות (האמת) לבין ההתנסות האנושית

האישית (החיים).

ועדת ביקורת המדינה עושה מלאכה מבורכת כשהיא

מציבה לעצמה מטרה: ללמוד את מערך הטיפול

הנפשי, שעמד לרשות ילדים, בני נוער ובוגרים

במהלך מבצע צוק איתן. למידה זו נועדה להפיק

לקחים במבט לעתיד על מנת להבטיח, שאם נידרש

לכך, יועמד לרשות האוכלוסייה מערך מקצועי

טיפולי זמין. זהו חיפוש אקטיבי וחשוב אחר הסדרה

של מערך הטיפול הנפשי במצבי חירום בישראל.

יש למהלך זה חשיבות נוספת בעקבות הרפורמה

בבריאות הנפש והצורך להסדיר מענים בחירום

כשמערך בריאות הנפש עבר למעשה לרשות קופות

החולים. שאלת המחויבות לזמינות של כוח אדם של

פסיכולוגים ופסיכיאטרים בעת מצב חירום ואחריו,

במרכז ובפריפריה, זמינות של מטפלים בתחום

הנפש דוברי שפות שונות, כל אלה מצריכים בחינה

מדוקדקת ותכנון מוקדם.

יצוין שבדו"ח כתב המבקר ביחס למערך הטיפול

שהפעיל שפ"י את הדברים הבאים:

"ישלציין לחיובאתפעילותו שלמשרד החינוך בתחום

הטיפול בילדים נפגעי חרדה לאחר מבצע צוק איתן.

הפעלתו של מערך החינוך ברשויות המקומיות נחוצה

כחלק מההיערכות וההתנהלות בעתות חירום, בכל

הנוגע לאיתור ילדים ובני נוער נפגעי חרדה ולטיפול

בהם".

לאור דו"ח המבקר וישיבת המעקב של הוועדה

לענייני ביקורת המדינה אפשר להצביע על מספר

סוגיות משמעותיות לעתיד לציבור הרחב ולמערך

הטיפול הנפשי:

בקנה מידה רחב.

זמינות הטיפול הנפשי

א. הבטחת

בסוגיה זו דיווחה נציגת משרד הבריאות על מדיניות

הקמתו של מערך המת"נים (מרכזי תמיכה נפשית).

מדובר במערך של מרכזי תמיכה נפשית שאמורים

להיפתח ברשויות מקומיות באחריות משרד

הבריאות בהתאם לתרחישי החירום עם ראשיתו של

אירוע חירום ולהיסגר עם סיומו. המת"ן יחליף את

מה שכונה בעבר מרכז דחק. במציאות ביטחונית של

חירום לאומי כלל ארצי הפריסה הכוללת עומדת על

שישים ושלושה מת"נים.

ברמת המדיניות, אגף פסיכולוגיה בשפ"י שותף

לגיבוש מדיניות המת"נים. במודל ההפעלה ברמת

הרשות המקומית, השירותים הפסיכולוגיים חינוכיים

שותפים בהפעלתם של מת"נים ברשויות בשיתוף

עם עובדים סוציאליים מהשירותים החברתיים.

ראוי להדגיש את חשיבות התיאום ושיתופי הפעולה

בין גורמי הטיפול והתמיכה הקשורים למשרדי

הממשלה השונים (חינוך, בריאות, רווחה). מערך בין

משרדי ובין מקצועי של פסיכולוגים, פסיכיאטרים

ועובדים סוציאליים קליניים, נועד להבטיח זמינות

של מטפלים לילדים ולמבוגרים בזמן אמת. יש לייצר

תיאום והכשרות בשגרה על מנת שהמערך יפעל

כראוי בחירום.

טווחי הטיפול וטיפול בילדים שאותרו בשלבים

ב.

הטיפול במת"ן נועד להוות למעשה

מאוחרים:

עזרה ראשונה נפשית. מניסיונם של השירותים

הפסיכולוגיים חינוכיים בכל הנוגע לצורכי ילדים

במבצע צוק איתן ובעקבותיו, טווחי זמן הטיפול

בחלק מהמקרים ארוכים. בנוסף יש ילדים

שהתגלו בשלבים מאוחרים לאחר שוך הלחימה.

הפסיכולוגים בשירותים הפסיכולוגיים חינוכיים

"מבצע צוק איתן" - בין החיים ובין האמת