11 / 68
פסיכואקטואליה
11
חדשות החטיבות
דבר החטיבה ההתפתחותית
לכבוד חברי החטיבה שלום רב,
הכנס השנתי שהיה בנושא "בין הפיזי לנפשי, בין הפנימי
לחיצוני" - כלים שלובים בהכלה ובהחזקה בינקות ובגיל
הרך, היה מוצלח, קיבלנו משובים מצוינים הן על התכנים
והן על רמת ארגון הכנס. על המלון עצמו היו השגות ואנו
נשתדל לשפר לקראת הכנס השנתי הבא. בדקנו אופציות
רבות של מלונות, בשל הרצון להפחית עלויות, וצריך להביא
בחשבון שככל שרמתהמלון עולה כך גם המחיר למשתתף,
ואנו משתדלים למצוא את האופטימלי. הסדנאות ברובן
קיבלו משובים מצוינים בכל הפרמטרים שנבדקו. אירחנו
השנה בכנס את ד"ר סוזאנה מייאלו אשר נתנה הרצאה
The dawn of psychic life; The prenatal child’s
בנושא
auditory, tactile, and kinaesthetic experience and
ואף העבירה סדנה.
,memory of containment
ישנם נושאים רבים על הפרק של החטיבה ההתפתחותית,
ואני חוזרת וקוראת לפסיכולוגים לתת יד וכתף, ולהתנדב
לוועד החטיבה על מנת שנוכל להרחיב את פעילותנו
מעבר למה שנעשה כיום. המטרה להקים צוותים ייעודיים
לטיפול בנושאים שונים הקשורים בעבודתנו.
אחד הנושאים שראוי שנתייחס אליו הוא כל תחום הגיל
הרך והאחריות עליו.
מי שעוסקת בכך רבות היא ד"ר תמר ארז, חברת החטיבה
הפסיכולוגית ההתפתחותית והחינוכית, מדריכה ויו"ר
האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, ומייצגת אותה
בוועד המנהל של המועצה הציבורית להורים בישראל.
המצב הוא כיום שאין מספיק פיקוח על החינוך בגיל
הרך, ואין התכווננות מספקת של כל המוסדות המטפלים
בגיל זה כגון מעונות, משפחתונים וגנים פרטיים לצרכים
ההתפתחותיים של הפעוטות בגיל זה. עד גיל שלוש
האחריות היא על משרד התמ"ת ומגיל שלוש האחראי
הוא משרד החינוך, דבר שגורם לכך שלא יהיה רצף טיפולי
וחינוכי.
בביקורי בגנים פרטיים אני חווה עגמת נפש רבה בראותי
כוח אדם לא מספיק ואף לא תמיד מיומן, קושי להיענות
ולהתכוונן לילדים בזמן אמת, צורך של ילדים רכים
להיאבק על משאבים מועטים של תשומת לב המבוגר
המטפל, וצורך להתמודד עם חבורת בני הגיל על צעצועים
ומשחקים. זאת, למשך שעות רבות, רבות מדי עבור פעוט
קטן שצריך להיות מוכל ומעורסל. גם התנאים הפיזיים
אינם תמיד מתאימים, החל מכיסאות גדולים מדי וכלה בגן
שנמצא בדירת מגורים עם דשא מלאכותי, מבלי שהילדים
חווים שהות בחצר ומשחק בגן שעשועים. גם גני טרום
טרום חובה אינם ערוכים דיים, לדעתי, לקליטת פעוטות
כה רבים. לדוגמא: אני עדה לגני טרום טרום וגנים תלת
גיליים שבהם חלק מן הילדים עדיין אינם גמולים ואין
מספיק היערכות לטפל בהם, וההורים לחוצים כבר מן
הקיץ לגמול גמילה מהירה שאינה תמיד לטובת הפעוט.
אין היערכות מספקת למנוחת צהריים בגנים שבהם יש
יום לימודים ארוך, למרות שחלק ניכר מן הפעוטות בגיל
ילד עם
35
זה עדיין זקוקים לכך, ומעבר לכך, התקן של
גננת ומקסימום שתי סייעות גם הוא אינו מספיק.
זה לא מכבר ביקרתי בגן פרטי, וחזרתי הביתה עם כאב
רב בראותי כיצד מתנהלים העניינים. החל משהות של
תינוקות בני מספר חודשים, שעדיין אינם זוחלים, יחד עם
פעוטות אנרגטיים באותו מרחב, שגם אם קיימת קריאה
של המטפלת לפעוטות להיזהר על התינוקות, קריאה
זו היא במקרה הטוב "לצאת ידי חובה", כי פעוטות בני
שנתיים וחצי אינם יכולים עדיין "להיזהר על תינוקות"
מבלי שיהיו תחת השגחה צמודה, וכלה בכוח אדם שאינו
מצליח להשתלט על הצורך להרגיע פעוטות ותינוקות כה
רבים, להרימם, לבדוק את מצבם, לומר מילה טובה, לקנח
את אפם ולנגב את דמעותיהם.
אני עצמי מתגוררת ליד גן כזה. בצאתי מן הבית ההורים
מביאים את ילדיהם (לעתים בשבע בבוקר), ובשובי מיום
עבודה (לעתים בשעה חמש אחר הצהריים) ההורים
לוקחים את ילדיהם. בימי שישי, בשהותי בבית, אני
שומעת באופן תדיר ילדים בוכים ואין עונה, או ילדים
קטנים שצועקים עליהם והם אף אינם מבינים מדוע. אינני
מבינה מה פעוט בן שנתיים כבר עשה שמגיע לו שיצעקו
עליו כך. עגום עגום מצב החינוך בגיל הרך בישראל. בידינו
לשנות זאת. העתיד הרגשי של ילדינו תלוי בכך.
אני סבורה שעלינו להצטרף לארגונים ולאגודות לגיל
הרך, ואני קוראת לפסיכולוגים התפתחותיים להתנדב
בארגונים אלו.
לסיום אני מחזקת את ידי כל העוסקים בתחום השכר
ותנאי העבודה, מאחלת הצלחה וחג חירות שמח לחברי
החטיבה, לכלל הפסיכולוגים ולכל עם ישראל.
תמי מאיר יו"ר
אודט, יעל, מירי שלומית ורוית
חברי הוועד