42 / 68
אפריל 5102
- 42 -
מהארון. סיפור זה מהווה הדגמה מצוינת לרלוונטיות של מודל
האבל בהקשר זה. אפשר לזהות בו את השלבים השונים, גם
אם סדרם מתערבל מדי פעם, כפי שקובלר-רוס עצמה ציינה
שייתכן (הציטוטים להלן הם מתוך לוז ואבני, 0002, עמ’ 621-131):
“תגובתי הראשונה הייתה כעס ובושה: חשבתי שהיא עושה זאת
תי מתמרדת באופן קיצוני וּמוחצן
ּ
ִ
כדי להרגיז אותי, והתביישתי שב
כל כך... ביני-לביני עשיתי איתה הסכם סודי שהיה קיים רק במוחי
והיא לא ידעה עליו דבר: אם היא תתקשר רגשית עם אשה ראויה
בעלת סגולות ייחודיות, מישהי שאני אוּכל להבין וּלהעריך, ותשרור
ביניהן אהבת אמת, אקבל את הודעתה ברצינות... ובינתיים
המשכתי בהכחשותיי. [...] כאשר זנחתי את ההכחשה התחלתי
בדרך הארוכה של ראיית המציאות. זה לא היה קל. חשתי אובדן
גדול, כאילו אני באבל. הרגשתי מובסת”.
ההכרה כי ההורה חווה פגיעה מסייעת למטפל
לעבוד מתוך תחושה אמפתית תחת האפשרות
של הגדרת ההורה כנרקיסיסט או כמתעלל
“התבוננתי באנשים האמיצים האלה”, כתבה קושנר על חבריה
לקבוצת התמיכה להורים של ילדים להט”בים, “והרגשתי שאני
רוצה להשתנות”. בהמשך מתארת קושנר את הקבלה שחוותה
מצד משפחתה, ולאחר חתונת בתה בארצות הברית כתבה:
“חזרתי ארצה עם זכרונות נפלאים מן החתונה. עכשיו, כשאני
נזכרת איך לא רציתי שכל הדברים הללו יקרו, אני רואה מה הייתי
עלולה להפסיד” (לוז ואבני, 0002, עמ’ 621-131).
כותבים נוספים הציעו חלוקות שונות או שלבים נוספים. כך,
) אשר פיתחה מודל מפורט אף יותר
DeVine, 1984
למשל, דה-ויין (
שבו מספר רב יותר של שלבים שאותם עוברים ההורים, טענה כי
השלב הראשון שאותו חווים ההורים הוא מודעות תת-הכרתית
). ואכן, גם בסיפורים שנסקרו לעבודה
subliminal awareness
(
זאת, הורים ציינו כי חשו כבר מגיל צעיר מאוד כי ילדם הוא בעל
נטייה הומוסקסואלית על פי מגוון סימנים כגון משחקי הילדות,
התנהגות עם בני המין השני וכדומה. שלב משמעותי נוסף אשר
אפשר למצוא במחקר הוא ההלם הראשוני המאפיין את תגובת
ההורה עם גילוי דבר נטייתו המינית הלהט”בית של ילדו (שילה,
7002, עמ’ 59-79).
כפי שאפשר לראות, ניתוח תוכן של הנרטיבים של הורים לילדים
להט”בים בנוגע לתהליך התמודדותם עם יציאת ילדיהם מהארון
מעלה את הרלוונטיות של מודל עיבוד האבל כמודל המתאר את
התהליך בכללותו, ברמת המאקרו. עם זאת, המודל אינו מציע
מתווה ברור לאופני התערבויות של אנשי טיפול, בני משפחה
וחברים ברמת המיקרו, ובכך חסרונו.
עבודה עם הורים על פי מודל
רמות המודעות ההורית
במאמרה של אסתר כהן “גישות לתפקיד ההורים וּמעורבותם
בתהליך הטיפול בבעיות ילדם” (6991) נתקלתי במהלך שנת טרום
ההתמחות שלי בפסיכולוגיה חינוכית במסגרת אחד מקורסי
ההסבה. כפסיכולוג בתחילת דרכו, שמחתי לגלות מודל שמציע
אופני התערבות קונקרטיים מלבד המשגה תיאורטית ורעיונות
עמומים. נוסף על כך, המודל עצמו קל ללמידה וליישום, כפי
שנוכחתי לגלות בסדנאות שהעברתי בנושא קשר בין הורים לבין
חדר המורים בבית הספר שבו עבדתי, שם תרגלנו את המודל
באמצעות משחקי תפקידים וסימולציות.
בעבודתה שואלת כהן את המדד הקוגניטיבי של “רמת מודעות
,)
Newberger
הורית” מתוך עבודת המחקר של ניוברגר (0891 ,
ומתאימה אותו לשימוש קליני בעבודה עם הורים. המושג “רמת
מודעות הורית” מציג את הדרך הטיפוסית שבה ההורה חושב
על הילד ומבין את התנהגותו, וכן את הדרך הטיפוסית שבה הוא
מבין את תפקידו כהורה ואת מערכת היחסים בינו לבין הילד. דרך
טיפוסית זאת קשורה למערכות של ידע, אמונות ודרכי חשיבה,
המופעלות כאשר על ההורה לקבל החלטות בקשר לילדו, לפי
כהן (6991), ואני מבקש להוסיף - דרך המאפיינת את המוטיבציה
הבסיסית של ההורה בהקשר של תהליך התמודדותו עם יציאת
בנו מהארון.
זיהוי המוטיבציה ההורית הוא קריטי, שכן בנקודה זאת מתרחשת
) של המטפל להורים, מושג הלקוח מן
Joining
ההצטרפות (
Minuchin &
הגישה המבנית לטיפול משפחתי. מינושין ופישמן (
) רואים במושג “הצטרפות למשפחה” אבן יסוד
Fishman, 1981
לכל ההתערבויות הטיפוליות, ופירושה, לדעתם, היכולת להעניק
למטופל את התחושה שהמטפל מבין אותו ועובד עמו ולמענו.
בעיני, הצטרפות היא אבן הבניין הראשונה בכל תהליך של יצירת
קשר תקין, והיא באה לידי ביטוי באופן הברור ביותר כאשר אנו
ניגשים לפעוטות. נניח שעלינו להאכיל כרגע פעוט שעסוק
בענייניו: שרבוט, משחק או צפייה באדיקות בפעם העשירית
היום בתוכנית הילדים האהובה עליו. כדי לעשות זאת באופן
היעיל והנעים ביותר, זאת יודע כל מבוגר מנוסה, עליו להביע
עניין בעיסוקו של הילד, להיות איתו במקום שבו הוא נמצא. הווה
אומר, להצטרף אליו, ומשם להוביל אותו בעדינות אל העשייה
הנדרשת. מבוגר שלא יצטרף לפעוט באופן טוב מספיק, יזכה
לסירוב ולביטויים שונים של התנגדות וחוסר שיתוף פעולה. הדבר
נכון, בעיני, לכל תהליך יצירת קשר אנושי, וכאמור, נחשב כאבן
). כך
Minuchin & Fishman, 1981
יסוד לכל התערבות טיפולית (
גם בתהליך יצירת הקשר עם ההורה המתמודד עם הידיעה כי בנו
הומוסקסואל, עלינו ליצור איתו קשר במקום שבו הוא נמצא.
מודל המודעות ההורית הוא התפתחותי-מבני וכולל ארבע רמות
של מודעות הורית. כל רמה גבוהה יותר כוללת את הרמות
הקודמות, אך מכילה יסודות חדשים השונים באיכותם מאלה של
הרמה הקודמת, ולהם מוטיבציה הורית שונה. באמצעות הראיונות
אדגים את רמות המודעות ואת המוטיבציה ההורית המאפיינת
כל רמה בתהליך זה, וכן את אופן ההצטרפות התואם כל רמת
מודעות הורית. מניסיוני, עיקר כוחו של השימוש במודל זה ביכולת
לזהות את המוטיבציות ההוריות האופייניות לכל רמה וכך לאפשר
עבודה מדויקת ביחס אליהן.
על פי כהן (6991), יש לנסות להרחיב את מערכת החשיבה
במסגרת אותה רמה תוך שאיפה להגיע לחשיבה ברמה אחת
גבוהה יותר. מובן שאין שני הורים הנמצאים תמיד באותה רמה,
ויש להיעזר בהורה הנמצא ברמה הגבוהה יותר לשם קידום בן זוגו