41 / 68
פסיכואקטואליה
- 41 -
בסך הכול נסקרו במסגרת עבודה זאת עשרים סיפורי מקרה,
ראיונות אישיים ורשומונים של הורים. סיפורים של בני אותו זוג
נספרו כשני סיפורים שונים, כשתיארו שני תהליכים אישיים
ונפרדים. כפי שאדגים בהמשך, אף על פי שהסיפורים והראיונות
נאספו ללא קשר לשני המודלים שבהם אני עוסק במאמר
זה, אפשר למצוא בהם עדויות התומכות באופן חד משמעי
ברלוונטיות הגבוהה של המודלים הללו בהקשר של התמודדות
הורית עם יציאת ילדיהם מהארון.
בתהליך יצירת הקשר עם ההורה המתמודד
עם הידיעה כי בנו הומוסקסואל, עלינו
ליצור איתו קשר במקום שבו הוא נמצא
מודל שלבי האבל של קובלר-רוס
מודל חמשת השלבים להתמודדות עם אבל ואובדן פורסם
לראשונה על ידי הפסיכיאטרית השוויצרית אליזבת קובלר-רוס
בשנת 9691. המודל מתאר את תהליך התמודדותם של חולים
סופניים מרגע קבלת הבשורה ועד השלמתם עמה. המודל זכה
לפרסום רב ויש המשתמשים בו גם לתיאור התמודדות עם כל
אובדן קשה דוגמת גירושין, פיטורים ומוות של אדם קרוב. אף
על פי שהמודל מנוסח כשלבים, ציינה קובלר-רוס כי אין הכרח
שהשלבים יתקיימו על פי סדרם, וכן אין הכרח כי כל השלבים
Kübler-Ross,
יתקיימו אצל כל בני האדם בכל התמודדות שכזו (
.)
1969
כאמור, כמעט כל הספרות המחקרית העוסקת בתהליך
התמודדותם של הורים עם יציאת ילדיהם מהארון משווה את
התהליך למודל חמשת שלבי האבל (שילה, 7002, עמ’ 89), ומכאן
הרלוונטיותהרבה לעניינינו. להלן חמשתשלבי המודל, לצד ביטויים
של הורים אשר אפשר לשייך אותם לכל אחד מן השלבים:
- “אני חושבת שבמובן מסוים, עד היום לא קלטתי.
1 1 .
הכחשה
בשבילי נושא ההומוסקסואליות לא קיים וזהו זה. כיוון
שאני לא מצליחה להבין ולקלוט, אני פשוט לא חושבת
על הבעיה... מאז החיים ממשיכים אותו הדבר ואני פשוט
מתעלמת מהנושא”. במילים אלה ממש מתארת חנה (שם
בדוי), את חווייתה, שנים לאחר יציאת בנה מהארון (מייק,
9002, עמ’ 46-56). על פי קובלר-רוס, ההכחשה הנה הגנה
זמנית המאפשרת לאדם מעין פסק זמן לאסוף את עצמו,
לגייס כוחות, ולהתחיל להתמודד בהדרגה עם המצב החדש
עם מעבר למנגנוני הגנה מסתגלים יותר. תגובה אופיינית
נוספת בשלב זה היא הטלת ספק באוריינטציה המינית
של הילד והתייחסות אליה כאל סממן למשבר או אפיזודה
חולפת. שילה (7002, עמ’ 89) מציין כי כאשר מדובר בבני
נוער, להורים קל יותר לפרש את אמירת ילדיהם כשלב
שבוודאי יעבור או כחלק ממרד גיל הנעורים.
- במונחים קוגניטיביים-התנהגותיים, אם שלב ההכחשה
2 2 .
כעס
של ההורים נוכח רמת
Freeze
או ה-
Flight
הוא תגובת ה-
החרדה הגבוהה הנוצרת בעקבות יציאת ילדם מהארון,
.
Fight
אפשר לראות את שלב הכעס כמקביל לתגובת ה-
רגשות קשים של כעס, זעם ושנאה מובילים לאגרסיביות
של ההורה, אשר יכולה להיות מופנית כלפי הילד או כלפי
ם שאת בנה ביקשה שאאבחן.
ֵ
אחרים, דוגמת כעסה של הא
כמו כן, כפי שעולה מן הנתון המצער והמדאיג אשר הוזכר
לעיל, בין %91-%34 מבני הנוער שסיפרו להוריהם על נטייתם
המינית חשופים להתעללות מילולית ופיזית מקרב בני
משפחתם (שילה, 7002, עמ’ 59).
- כאשר הרגשות התוקפניים שוכחים, מנסים ההורים
3 3 .
מיקוח
לחזור לאיזון שהיה קודם ליציאה מהארון על ידי רקיחת
עסקה כלשהי עם ילדיהם, לעתים על ידי שליחתם לאנשי
דת או למטפלים, כאשר הנטייה המינית נתפסת כמחלה
שאפשר לרפא או כשלב חולף. ההתמקחות עם הבן יכולה
להיות גם בנוגע לשמירת הסוד מפני בני משפחה אחרים
או מפני חברים (שילה, 7002, עמ’ 99-001). דוגמא מובהקת
לשלב זה אפשר למצוא בתיאורם של חנה ושלמה: “קבענו
פגישה עם פסיכולוג שהוא ידיד של המשפחה... רצינו לדעת
מה אפשר לעשות כדי להחזיר את אייל להיות סטרייט. הוא
הסביר לנו שזה לא נורא... הוא גם נתן לנו שלושה מספרי
טלפון של פסיכולוגים מומחים בתחום. נפגשנו עם כל אחד
ואחד מהם וּביקשנו שיעזרו לנו להחזיר את אייל להיות
סטרייט. רק אחד מהם הסכים לנסות לטפל באייל, והם
נפגשו במשך שלושה חודשים. די מהר הבנו שלא יצא מזה
כלום בסוף וחבל על הכסף” (מייק, 9002, עמ’ 46-56). כמו
כן, ייתכן כי המשא ומתן יתנהל כדיאלוג פנימי של ההורה
בינו לבין עצמו, או עם האל, הגורל או דמויות של קדושים
מסוימים.
- שלב זה מתאפיין בתחושת אובדן חריפה, רגשות
4 4 .
דיכאון
אשמה, בושה, כישלון והחמצה, אשר מחליפים את הכעס
ואת ניסיונות המיקוח. כך, למשל, דבריה של שרית: “היו
לי רגשות אשם נוראיים. הרגשתי שהייתי אמא לא טובה,
ייסרתי את עצמי על כל מיני החלטות שקיבלתי לגביו.
למשל, שהוצאתי אותו מהכדורגל. האשמתי את עצמי גם
בכך שגידלתי אותם לבד. התחושה היתה נוראית. נוסף לכל
כול, כאילו ילד אחד הלך”
ְ
זה הרגשתי שאיבדתי ילד. כמו ש
(מייק, 9002, עמ’ 24-34).
- אםההורההצליחלעבוראתשלבי התהליךהקודמים,
5 5 .
קבלה
יגיע סיומו של התהליך בדמות שלב הקבלה. בשלב זה
נראה ויתור על המאבק נגד יציאת הבן מהארון והפסקה של
תהליכי המשא ומתן וניסיונות השינוי. קובלר-רוס הדגישה
כי חשוב להבחין בשלב זה בין ייאוש וכניעה לבין השלמה
) מדגישה בהקשר זה
Ben-Ari, 1995
וקבלה, ואילו בן-ארי (
) לבין
acknowledgment
את ההבדל שבין הכרה במציאות (
ציבה את שני המושגים הללו
ַ
). היא מ
acceptance
קבלה (
בתוך רצף של קבלת ההומוסקסואליות של הבן. בעוד
ש”הכרה במציאות” היא זיהוי או הבנה של עובדה, “קבלה”
מכילה בתוכה גם מרכיב רגשי. אפשר להכיר במציאות מבלי
לקבל, אך בלתי אפשרי לקבל מבלי להכיר במציאות.
סיפורה של דורותי קושנר, המופיע בספר “אמא, יש לי משהו
לספר לך”, מתאר את תהליך התמודדותה עם יציאת בתה