44 / 68
אפריל 5102
- 44 -
שתהיה מוטמעת ברשת חברתית צפופה, דוגמת חברי קיבוץ,
נצפה להתמודדות מורכבת יותר של ההורים עם נטייתם
המינית ההומוסקסואלית של בנם. דוגמאות לרמת המודעות
הקונבנציונלית ההורית אפשר למצוא בדבריה של שרית: “אני
משתדלת לומר לעצמי שכמו שאנשים נולדים עם עיניים כחולות
או חומות, ככה נולדים עם נטייה מינית שונה. אבל הרבה פעמים
התגובותמסביבמחזירותאותי למחשבותשזה לאבאמת נורמאלי
ושאני מסכנה. לא פשוט לחיות לבד מול כל זה” (מייק, 9002, עמ’
44), וכן בדבריה של נדיה: “כל הזמן קיוותי שאולי הוא יפגוש אישה
שעברה נסיון קשה עם גבר ותוכל להעריך את התכונות היפות
שלו ושתתפתח ביניהם מערכת יחסים שתוביל אותו לעולמם של
האנשים הנורמאליים. אז עוד הייתי בטוחה שהומוסקסואליות היא
תופעה לא נורמאלית” (אבני ולוז, 0002, עמ’ 701).
כיוון שהתפקוד ההורי המאפיין את רמת המודעות השנייה נקבע
על פי התפיסה של התנהגותם של הבן או של הבת כחורגת
מהנורמה ומהקונבנציה, הרי שהמוטיבציה ההורית העיקרית
תתארגן סביב הפנטזיה לגבי החזרתו של הבן “למוטב”.
ההצטרפות להורים תיעשה על ידי מתן לגיטימציה למשאלה של
ההורים ועל ידי הרחבת התפיסה של הנורמה כך שתוכל לכלול
בתוכה אוריינטציה מינית הומוסקסואלית.
הניסויים הקלאסיים בפסיכולוגיה חברתיתשנערכו בשני העשורים
שלאחר מלחמת העולם השנייה איששו את התובנות שהיו קיימות
אלפי שנים בתורות המסורתיות. האדם הוא חיה עדרית, המוכנה
לשלם מחיר ניכר על מנת שלא לחרוג מן הנורמה ולהימצא
לבד, מחוץ לעדר. מכאן שהמשאלה של ההורים “להיות כמו
כולם”, שיציאת בנם מהארון תייגה אותם באופן ישיר כשונים ואת
משפחתם כאחרת, הנה אנושית ולגיטימית.
ם הומוסקסואליות היא נורמלית? ברב המכר “קיצור
ִ
אך הא
תולדות האנושות” כותב יובל נוח הררי שכמו תכונות אנושיות
רבות אחרות, גם המיניות האנושית היא מגוונת, כאשר כל
אחת מהאפשרויות שאותן היא מציעה טבעית בהגדרה, מעצם
היותה. הביולוגיה מאפשרת, אך התרבות טוענת שהיא אוסרת
רק את מה שהוא “לא טבעי”, אך אין דבר כזה, “לא טבעי”. כל
מה שאפשרי הוא טבעי, ולפיכך, כשבני אדם אוסרים התנהגות
אנושית מסוימת בטענה שהיא לא טבעית, תמיד מדובר על כלל
תרבותי ולא על חוק ביולוגי (נוח הררי, 1102, עמ’ 351).
עדויות כתובות מסין, פרס והאימפריות של יוון ורומי מצביעות
על כך שבמשך אלפי שנים הייתה הומוסקסואליות חלק טבעי
ומקובל מהמיניות האנושית. התפנית החלה כאשר בשלהי המאה
הרביעית לספירת הנוצרים התקבלה הנצרות, אשר אימצה
את האיסור על משכב זכר מתוך היהדות, כדתה הרשמית של
האימפריה הרומית.
עם זאת, אנו רואים בימים אלה ממש כי השינויים החברתיים
מחלחלים לתוך הדתות המגלות יחס סובלני ומקבל יותר כלפי
הקהילה הלהט”בית. האפיפיור הנוכחי פרנסיסקוס הראשון
הדהים את העולם בסדרת התבטאויות ליברליות, ואילו ביהדות
אפשר לראות כי ישנם רבנים אמיצים בארץ שהחלו להתמודד
עם הנושא בפתיחות. ביהדות ארצות הברית, שאיננה נשלטת על
ידי הממסד האורתודוקסי, חלה התקדמות רבה עוד יותר.
בחצי המאה האחרונה עבר היחס של החברה בחצי העולם
המערבי כלפי הקהילה הגאה מהפכה עצומה. לא זה המקום
לפרט את הדרך שעברה הקהילה הגאה מקבוצה מופלית
ונרמסת אל לב המיינסטרים של החברה המערבית, אולם ברצוני
לציין ציוני דרך חשובים אחדים: דו”ח קינסי היה זה שדיווח, בין
השאר, על מספר רב של גברים ונשים שהתנסו בפעילות מינית
הומוסקסואלית הן בזמן ההתבגרות והן לאחר מכן, אם בצורה
בלעדית (כ-%01 מהאוכלוסייה) ואם באופן מקרי ומקביל לפעילות
מינית הטרוסקסואלית (כ-%73 מהאוכלוסייה). מחקר נוסף, שדיווח
על הימצאות התנהגות הומוסקסואלית כמעט בכל התרבויות
של הגזע האנושי, הפריך את הטענה כי הומוסקסואליות היא
.)
Ford & Beach, 1951
התנהגות בלתי טבעית (
ככל שהמשפחה תגיע מרקע מסורתי
יותר וככל שתהיה מוטמעת ברשת
חברתית צפופה, דוגמת חברי קיבוץ, נצפה
להתמודדות מורכבת יותר של ההורים עם
נטייתם המינית ההומוסקסואלית של בנם
בעקבות המחקר השתנה היחס של הממסד הרפואי
להומוסקסואליות. בשנת 3791 הוצאה ההומוסקסואליות מספר
. מבחינת החוק
DSM
ההפרעות הפסיכיאטרי האמריקאי, ה-
בישראל, בשנת 8891 בוטל האיסור על קיום יחסי מין בין שני
אנשים מאותו המין, וחוקים נוספים לטובת הקהילה הגאה
נחקקו מאז, אם כי בספר החוקים של מדינת ישראל עדיין
קיימת אפליה כלפי הקהילה הגאה. שינוי משמעותי נוסף הנו
הנראות הגבוהה של ההומוסקסואליות בציבוריות הישראלית,
וקיומם של גיבורי תרבות להט”בים, המקבעים את הלגיטימיות
ואת הנורמטיביות של הזהות ההומוסקסואלית, החל באסי עזר
וגל אוחובסקי, דרך יהודית רביץ, קורין אלאל ויהודה פוליקר,
וכלה בחבר הכנסת לשעבר פרופסור עוזי אבן.
עם זאת, כפי שטען קמה (4002), השינוי הכללי בחברה אינו
מחלחל לרמת הפרט. כפי שאפשר לקרוא בדבריו של רמי,
ההתמודדות של ההורים איננה עם הייצוגים העכשוויים
הנורמטיביים של הומוסקסואליות, אלא עם הייצוגים הפנימיים
שרכשו בתקופה שבה הומוסקסואליות נתפסה כסטייה: “החיבור
בין הומוסקסואליות לעולם התחתון היה מאוד חי אצלי בראש.
בנוסף לזה, מהתדמית הציבורית שיש להומוסקסואליות עולות
אסוציאציות של גן העצמאות, זנות, סמים, אנשים ששודדים
הומוסקסואלים ויודעים שהם לא ילכו להתלונן כדי לא להיחשף”
(מייק, 9002, עמ’ 15).
העבודה עם הורים ברמת המודעות הקונבנציונלית, תיעשה
אפוא על ידי פירוק של ההבניה החברתית לגבי הנורמליות של
הנטייה המינית ובנייתה מחדש כהתנהגות אנושית נורמטיבית, וכן
על ידי פסיכו-אדיוקציה בנושאים כגון ההיסטוריה והאטיולוגיה
של ההומוסקסואליות, ומעמדה של הקהילה הגאה כיום.
הרמה הממוקדת בילד.
רמת המודעות ההורית השלישית, היא
על פי כהן (6991), הורים ברמה זאת משקיעים מאמצים רבים
בניסיון להבין את ילדם ולעזור לו להתמודד עם מצוקות, ואינם