46 / 68
אפריל 5102
- 46 -
.)
Holtzen & Agresti, 1990
תהליך הקבלה היחסים משתפרים (
יתרה מזאת, חלק מהמחקרים מצביע על כך שהיחסים בין ההורים
לילד אף הופכים לטובים יותר מהתקופה שקדמה ליציאת הבן
). במונחי המודל
Muller, 1987; Cramer & Roach, 1988
מהארון (
של רמות המודעות ההורית - ההתמודדות ההורית עם הנטייה
המינית של בנם דוחפת אותם קדימה במעלה רמת המודעות
ההורית, ומאלצת אותם לעבור תהליך שלא היו עוברים אילולא
היה הבן יוצא מהארון.
מעבר לכך, בציטוטים הבאים אפשר לגלות שההורים מזהים
השפעה מיטיבה על עצמם כבני אדם מעצם ההתמודדות
עם יציאת ילדיהם מהארון. כך, למשל, מספרת נורית: “בשורה
התחתונה, אבנר הפך אותי לאדם טוב יותר, הוא פקח לי את
העיניים. הפרופורציות שלי לגבי החיים השתנו, למדתי להבחין
בין עיקר לטפל, ליהנות מהדברים היפים, לא לשפוט בני אדם”
(מייק, 9002, עמ’ 88). גם מלי מתארת תהליך דומה: “במבט לאחור,
ההתמודדות עם טל עשתה אותי בן אדם טוב יותר, מבין יותר,
מתחשב יותר בזולת. העולם מלא באנשים שונים זה מזה ואנחנו
צריכים לקבל אותם כמות שהם” (מייק, 9002, עמ’ 52).
סיכום
אף על פי שהראיונות ותיאורי המקרים שבהם עשיתי שימוש
בעבודה זאת לא נאספו בהקשר של שני המודלים שבהם
ביקשתי להתמקד, אפשר לראות את הרלוונטיות הגבוהה של
מודל שלבי האבל לתיאור תהליך ההתמודדות ההורית עם יציאת
בן או בת מהארון, וכן את האפשרויות הטמונות ביישום מודל רמות
המודעות ההורית בעבודה טיפולית עם הורים בהקשר זה.
השילוב של שני המודלים מאפשר למטפל להצטרף להורה על
פי המוטיבציה ורמת המודעות הרלוונטית, ובמקביל, מודל האבל
יכול לשמש את המטפל ככלי לנירמול התהליך ההורי, לפסיכו-
אדיוקציה ולשיקוף והמשגה של החוויה הרגשית. השילוב של
המודלים הללו מקבל משנה חשיבות ותוקף על רקע החיסרון של
מודלים לעבודה בהקשר זה.
נוסף על כך, מודל המודעות ההורית מהווה מסגרת תיאורטית
המסבירהאתהתרחשות “הסוףהטוב” המחכהלהורים ולמשפחות
בהמשך התהליך וההתמודדות עם יציאת בנם מהארון, בתקווה
שנוכל לסייע בידיהם להגיע לשם.
מקורות
). גישות לתפקיד ההורה ולמעורבות הורים בתהליך הטיפול בילדם. בתוך: א’ לסט וס’ זילברמן (עורכים), סוגיות
1 1 .
כהן, א’ (6991
נבחרות בפסיכולוגיה של בית הספר. ירושלים: הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, האוניברסיטה העברית.
). אמא, יש לי משהו לספר לך. תל אביב: שופרא.
2 2 .
לוז, ד’ ואבני, ש. (0002
). פחד, אהבה. הומוסקסואלים, לסביות והוריהם מספרים על גילוי הנטייה המינית ותהליך ההתמודדות עמה.
3 3 .
מייק, ח’ (9002
תל אביב: מפגשים.
). קיצור תולדות האנושות. אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר.
4 4 .
נוח הררי, י’ (1102
). המוות חשוב לחיים. תל-אביב: כתר הוצאה לאור.
5 5 .
קובלר-רוס א’ (2002
, באתר משרד החינוך.
6 6 .
קמה, ע’ (4002). היבטיים פסיכו-חברתיים וסיפוק צרכי מתבגרים הומו-לסביים. נמצא בתאריך 4102/01/10
). הומופוביה מופנמת מנקודת מבט פסיכודינאמית: מקרה פרטי של הזדהות עם התוקפן? מפגש
7 7 .
רובינשטיין , ג’ (1102
לעבודה חינוכית-סוציאלית, 33, 391-902.
). החיים בוורוד - בני נוער וצעירים הומואים, לסביות ביסקסואליים וטרנסג’נדרים. תל אביב: הוצאת רסלינג.
8 8 .
שילה, ג’ (7002
Anderson, D. (1987). Family and peer relation of gay adolescents. Adolescent Psychiatry: Developmental and Clinical
9.
Studies, 14, 162-178.
Ben-Ari, A. (1995). Coming out: A Dialectic of intimacy and privacy. The Journal of Contemporary Human Services, 76 (5),
10.
306-314.
Cramer, D.W. & Roach, A.J. (1988). Coming out to mom and dad: A study of gay males and their relationships with their
11.
parents. Journal of Homosexuality, 15, 79-91.
DeVine, J.L. (1984). A systemic inspection of affectional preference orientation and the family of origin. Journal of Social
12.
Work and Human Sexuality, 2, 9-17.
Ford, S.C. & Beach, F.A. (1951). Patterns of Sexual Behavior. New York: Harper and Brothers.
13.
Holtzen, D.W. & Agresti, A.A. (1990). Parental responses to gay and lesbian children: Differencess in homophobia, self-
14.
esteem, and sex-role stereotyping. Journal of Social and Clinical Psychology, 9, 390-399.
Kübler-Ross, E. (1969). On Death & Dying. Simon & Schuster/Touchstone.
15.
Minuchin, S. & Fishman, H.C. (1981). Family Therapy Techniques. Cambridge, MA: Harvard University Press.
16.
Muller, A. (1987). Parents Matter. New York: The Naiad Press.
17.
Newberger, C.M. (1980). The Cognitive structure of parenthood: Designing a descriptive measure. In R.L. Se man & R.
18.
Yando (eds.), New Directions for Child Development.