34 / 68
2016
אוקטובר
ייתכן שמה שקרוי "שיגעון" הוא תוצאה של אי יכולתו של
האדם לדכא את חושיו הטבעיים, ולהסתגל לחברה שאינה
טבעית:
"אם אין אדם יכול לקבל את אמיתותו, חיותו זהותו
והאוטונומיה שלו ושל אחרים כמובנות מאליהן, הרי שעליו
להתמסר לחיפוש דרכים כדי לנסות להיות אמיתי, לשמר
את חיות עצמו או של זולתו, לקיים את זהותו ולמנוע עצמו,
במאמץ, כפי שהוא עצמו יאמר זאת, מלאבד את עצמיותו"
; בהמשך הוא מתאר כמה סוגים של
29 '
, ע
2008 ,
(לאינג
פסיכוזות, שמהוות, לדעתו, דרכים כאלה).
ייתכן אפוא שבן המלך בחר בפסיכוזה שלו זהות של הינדיק,
והתעקש לשמור עליה, כיוון שחש שאיבד את אמיתותו.
ייתכן שכבן מלך, היה לו תפקיד ייצוגי הדורש ממנו
התנהגות טקסית ומוגדרת, ותפקידו אולי גרם לו להרגיש
שהוא "מוחק" את עצמיותו. הוא חש שמהותו וייחודו נגזלו
ממנו, ולכן ברח לשיגעון והתנהג כהינדיק. עבורו, ההינדיק
הוא ביטוי אותנטי וייחודי של מהותו. מחאה כנגד החברה
עם המסכות והצביעות שמסביבו.
הנחה כזו מאפשרת להבין את דברי החכם תוך כדי הטיפול
באופן הבא:
אתה יכול גם להתנהג כמו הינדיק וגם לחיות חיים
נורמליים. אינך חייב לאבד את ייחודך ומהותך האותנטית
(את ה"הינדיק" שבך). האתגר הוא לשמור על המהות
גם כשמאמצים גינונים חיצוניים, חברתיים, הכרחיים של
נורמליות, שדורשת כל חברה אנושית.
בתהליך הריפוי מתחשב החכם ברצונו של המטופל, בן
המלך, להישאר ייחודי ואותנטי. הוא מעלה אותו בהדרגה
אל המציאות ה"רגילה", ולאחר כל שלב, הוא דואג לוודא,
שהוא עדיין חש "הינדיק", כלומר ייחודי ואותנטי. בדרך זו,
מאפשר החכם לבן המלך לבצע אינטגרציה בין המרכיבים
הייחודיים של מהותו הפנימית, לבין המציאות הרגילה. לכן
בן המלך חוזר אל מעל השולחן, אל המציאות הנורמלית,
כאדם אחר, שלם יותר: אדם שהצליח לעשות אינטגרציה
בין המרכיבים הפנימיים והייחודיים של מהותו, לבין דרישות
המציאות החיצונית. במילים אחרות, הוא לא רק חוזר
לחיים נורמליים ומסתגלים, אלא גם מצליח לשמור על
מהותו הפנימית. יש אפוא סיכוי טוב שהריפוי יהיה קבוע
ויציב, והבעיה לא תחזור. כלומר החכם מגלה את ההיגיון
הפנימי שבשיגעון של בן המלך, ומשתמש בהיגיון זה כדי
לרפא אותו.
זהו הפירוש שלי לטיפול. אך נוסף על כך, ייתכן שיש כאן
גם מסר לכל אדם: בכל מצב עליך לנסות, למען בריאותך
הנפשית, לשמור על הפנימיות הייחודית שלך. אפשר
למצוא כיצד להיות נורמלי ומסתגל לדרישות החברה,
וגם להישאר ייחודי ואותנטי, ואולי זוהי משימה מרכזית
שעומדת בפני כל אדם. ייתכן שהתאורטיקן המזוהה ביותר
עם דעה זו הוא פסיכולוג האגו אריקסון, שטען כי בכל שלב
בחיים יש לאדם משימות שהחברה מציבה בפניו. האדם
צריך למצוא את שביל הזהב: כיצד למלא את המשימות
החברתיות בהצלחה, ומצד שני להיות שלם ומסופק עם
מה שהוא עושה. כחלק מכך הוא מפתח את הזהות שלו,
וזהות זו, בעיקר אם נקנתה תוך חיפושים ומאמצים, מהווה
עבורו מצפן המאפשר לו גם להיות שלם ולבטא את ייחודו,
וגם לברור את המצבים שיאפשרו לו לעשות זאת בצורה
מקובלת חברתית.
בטיפול פרדוקסלי המטפל עושה
בעצמו או מנחה את המטופל לעשות
משהו פרדוקסלי, כלומר הפוך מההיגיון
שיגעון הוא עניין יחסי
סיימתי את עיוני בסיפור ההינדיק, אך חשתי צורך לדון
מעט ביחסו של רבי נחמן לשיגעון ולחולי הנפש. ייתכן שרבי
נחמן היה מציין סיבה נוספת לכך שיש לכבד את המציאות
הפנימית של חולה הנפש, והיא צניעות. אנחנו לא אלוהים,
ולעולם איננו יכולים לדעת מהי המציאות ממש, כך שמוטב
שנהיה צנועים, ונקשיב איש למציאות הפנימית של רעהו.
אם אדם רואה התגלות או חיזיון, ייתכן שהוא משוגע,
אך ייתכן שהוא רואה ויודע יותר מאיתנו. רעיון זה, שלפיו
המשוגע הוא הנורמלי, מובא בכמה סיפורים ושיחות של
רבי נחמן.
34