18 / 68
2016
אוקטובר
הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך
ד"ר חוה פרידמן,
משולחנה של
), בספרו הידוע "הארגון הלומד", מדבר
1998(
פיטר סנג'י
על המושג "מטנויה", תמורה מחשבתית. כך מסביר סנג'י
מושג זה: "מקור המילה יווני, והיוונים הקדמונים פרשו אותה
כתמורה או שינוי יסודיים, או במובן מילולי יותר - 'התעלות'
של המוח". לדברי סנג'י, "תפיסת המשמעות של המילה
'מטנויה' היא תפיסת המשמעות העמוקה יותר הטמונה
במילה 'למידה', משום שגם למידה כרוכה בתמורה או
בשינויים בסיסיים במוח... למידה של ממש יורדת לשורש
היותנו בני אנוש". הוא מגייס מושג זה בהתייחסו לארגונים,
ואת המושג "הארגון הלומד" הוא מציג כ"ארגון המרחיב
.)22-21 '
ללא הרף את יכולתו לעצב את עתידו" (עמ
מטה אגף פסיכולוגיה בשפ"י החל לפני למעלה משנה
תהליך למידה השואף לתמורה מחשבתית באשר לעתיד
הפרופסיה. שאלנו עצמנו ושאלנו גם בעלי תפקידים
?21-
רלוונטיים, לאן פני הפסיכולוגיה החינוכית במאה ה
יצאנו לדרך בקבוצות מיקוד של פסיכולוגים מתמחים,
מומחים ומדריכים, כמו גם מנהלי שירותים פסיכולוגיים
חינוכיים. בשלב הבא, ערכנו ראיונות עם בעלי תפקידים
רלוונטיים: מנהלי מחוזות במשרד החינוך, מנהלת השירות
הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י), בעלי תפקידים בכירים בשירות
הפסיכולוגי ייעוצי, מפקחים בחינוך המיוחד, מפקחים
על קב"סים, ראש איגוד מנהלי מחלקות חינוך ומנהלי
מחלקות חינוך. לאחר ניתוח תוכני הראיונות, סימנו שבע
סוגיות בתוכנית אסטרטגית של אגף פסיכולוגיה. בחודש
יולי קיימנו מרתון דיונים עם ראשי פורומים מקצועיים של
האגף בכל אחת משבע הסוגיות. יש לציין שאנו בעיצומו
של התהליך והסוגיות שנבחרו יקודמו במטה ובכל אחד
מהמחוזות, וייתכנו גם שינויים וחידושים בדרך.
הפעם אשתף בסוגיה מרכזית אחת שהפנינו אליה את
הזרקור לתמורה מחשבתית, ובגיליונות הבאים אתייחס
לסוגיות נוספות. מדובר בפסיכולוגיה חינוכית מערכתית.
סוגיה זו היא בבחינת ליבת הזהות של הפסיכולוגיה
החינוכית הפועלת על פי תפיסה אקו-סיסטמית. תפיסה
של הפרט בהקשר של סביבה אנושית חינוכית, קהילתית,
משפחתית וחברתית, ובה בעת התייחסות למסגרת
החינוכית (גן או בית ספר) כאל אורגניזם שהווייתו משפיעה
על היחיד ומעצבת את התפתחותו.
קיימנו מספר דיונים בנוגע לפסיכולוגיה החינוכית
המערכתית. דיון מרתוני שעסק בהדרכה בפסיכולוגיה
חינוכית שבו הואר תחום זה, יום למידה של הפורום
המערכתי של אגף פסיכולוגיה למורי המדרשה ללימודי
פסיכולוגיה חינוכית, ודיון עומק של נציגי הפורומים
המקצועיים במחוז ירושלים שימשיך להוביל את הנושא.
ההבחנה הראשונית ביותר שממנה אנו יוצאים לדיונים
היא הבחנה בין עבודתו של הפסיכולוג במערכת (מסגרת
חינוכית), המעטפת המערכתית של הטיפול הפרטני
בגן או בבית ספר לבין תפיסה ופרקטיקה פסיכולוגית
חינוכית מערכתית. ההתבוננות הפסיכולוגית על המסגרת
החינוכית כמערכת בעלת חזון בית ספרי, ערכים ונרטיבים
מנחים, מערכות יחסים פורמליות ובלתי פורמליות, תרבות
בית ספרית, תפיסות גלויות וסמויות ביחס לפרט וביחס
להורים, תהליכים דינמיים, קונפליקטים, חרדות וכו', מכלול
של גורמים המשפיעים על כל אדם במסגרת. זאת, לצד
התייחסות לבעלי התפקידים הנוכחים בסביבה הפדגוגית.
חלק בלתי נפרד מההתייחסות הפסיכולוגית המערכתית
למוסד החינוכי היא התייחסות למשפחה ולקשרי משפחה
- בית ספר או גן.
מצאנו שיש צורך בשיח, בהמשגה ובדיוק של תהליכי
ההכשרה של הפסיכולוג בתחום זה בהתאם לרבדים
השונים של התחום. הצבענו על המנעד הפוטנציאלי
של רובדי עבודה פסיכולוגית חינוכית מערכתית. הרובד
הבסיסי של הרצף הפרטני מערכתי עוסק בקונסולטציה
לבעלי תפקידים במערכת ביחס לעניינו של הפרט,
ובמקביל התערבות הקשורה באמונות ובתפיסות של
אנשי המקצוע. למשל, שילובו של ילד בעל לקות למידה,
הפרעת קשב וקשיים חברתיים בכיתה רגילה קשור לא רק
לקידום צרכיו כפרט, אלא גם לאמונות, לתפיסות, לרגשות
שיש למחנכת הכיתה הרגילה ולעמיתיה להוראה בכיתה.
עבודה פסיכולוגית חינוכית מערכתית מבקשת לברר
את המשמעות שמייחס כל אחד מאנשי הצוות ללקות
למידה, להפרעת קשב, לקשיים חברתיים, לשילוב בין
ילדים, להוראה בכיתה הטרוגנית, לעומסי עבודה בחיי יום
יום, לתמיכה הייעוצית וכו' וכו'. עבודה זו כוללת רפלקציה
של הפסיכולוג להיבטים רבים של ייחוסי משמעות וייצוגים
הנוגעים לילד ולמשימה החינוכית המוטלת על המורה.
הרובד הבא במנעד הפסיכולוגיה המערכתית קשור
מטנויה
18