13 / 68
פסיכואקטואליה
13
לסיום, יפעת, אם היית יכולה לתת לקראת השנה החדשה
מתנה לפסיכולוגים שעובדים איתך בשפ"ח שלך - מה
היית נותנת?
הייתי שמחה מאוד אם הייתי יכולה לתת, לכל
פסיכולוג העובד בשפ"ח (ובכלל), את התחושה
שאותה אני חשה בפתחו של יום עבודה במערכת
החינוכית - תחושה של עשייה והתקדמות, עבודה
בצוות ובשיתוף פעולה מזין ומוזן, יצירתיות וחשיבה
בלתי פוסקת מחוץ לקופסא, והרבה סיפוק מהיכולת
לעזור, לתמוך ולקדם את מי שאנו באים עמו במגע
(יחד עם התקדמותנו שלנו).
לסיום, חברי חטיבה חינוכית יקרים, אנו מאחלות שתהיה
לכולנו שנה טובה, מתוקה ומבורכת, שנת שלום, בריאות,
שגשוג ופריחה, שהשנה הזו תהיה מלאה בכל טוב,
שייפתח לנו צוהר לדברים חדשים ושנזכה להרבה רגעים
של שמחה ואושר.
שלכם,
אלסי מאמו ודליה אלוני
שלום לכולם,
לפני כשנה, בערב ראש השנה, פרסם יו"ר הוועדה המקצועית
הקלינית, ד"ר שמעון קורניצר, מסמך שסיכם את עבודת
הוועדה בנוגע להכשרה הקלינית.
אחרי שנים של דיונים, מחלוקות וויכוחים גם בתוך הוועדה
המקצועית, ולאחר שכל סעיף נבחן על קוצו של יוד, הסתבר
שפרסום המסמך, היה בכל זאת מוקדם מדי, שכן למרבה
המבוכה, המסמך לא זכה לברכת הדרך של הפסיכולוגית
הארצית, ד"ר ימימה גולדברג, ושל יו"ר המועצה פרופ' רחל
לוי שיף.
השנה, הוועדה שבה לפרסם את מסמך ההכשרה בשינויים
קלים והפעם היא זוכה לברכת הדרך של הפסיכולוגית הארצית
ושל יו"ר המועצה. ההכשרה על פי המתכונת החדשה אמורה
להיכנס לתוקף החל מהשנה הבאה בהדרגה.
החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים תמכה במסמך
הן בשנה שעברה והן השנה. חשבנו שהיתרונות של הרחבת
הלימוד בטיפול ובדיאגנוסטיקה לעוד גישות (מעבר לגישה
הדינמית) חשובים יותר מהפגיעה הבלתי נמנעת ברמת
ההתנסות וההעמקה של גישה דומיננטית אחת. בהסתכלות
על התפתחותו של הפסיכולוג הקליני בעת הזו, אנו חושבים
שהגיע הזמן להרחיב את הלימודים ולהתעדכן בגישות
החדשות. נלחמנו על כך שלא יפגעו בגישה הדינמית כבסיס
לימודי, אך תמכנו בצורך לוודא למידה בעוד גישות.
השינוי המרכזי של המסמך הוא בתפיסה של תחום
הדיאגנוסטיקה. עד כה, התפיסה הדיאגנוסטית הייתה שכל
מטופל שיש לגביו שאלה אבחונית צריך לעבור סט קבוע
של מבחנים ("הבטרייה") על מנת לקבל תמונה אישיותית
רחבה שלו כאדם. הבטרייה כללה, בין השאר, גם מבחנים
השלכתיים שהעניקו אפשרות להסתכל על עולמו הפנימי
של המאובחן, ולהתייחס לתכנים שהוא לא מודע אליהם
ולא יכול לדווח עליהם בשאלון עצמי. מתוך אותה תמונה
רחבה של אישיותו, ניסו להתמודד עם שאלת האבחון. לרוב,
הבטרייה הצליחה לענות על שאלת האבחון. אולם לעתים
התמונה האישיותית לא ענתה על שאלת האבחון שהייתה
צרה וממוקדת מדי. כמו כן, לעתים, הבטרייה ענתה על הרבה
יותר ממה ששאלת האבחון דרשה. על כל פנים, התפיסה
הייתה שהבטרייה מספקת תמונה רחבה ומעמיקה על כל
אדם ולכן גם אם אין שאלת אבחון ספציפית, וגם אם אין
ממש צורך באבחון, הרי שהעברת הבטרייה לכל מטופל,
נותנת לנו הרבה מידע על אישיותו, מידע שיכול לסייע לטיפול
בו (במיוחד טיפול דינמי), ומכאן שכל מטופל באופן אידיאלי,
יכול לעבור את האבחון הקלאסי של הבטרייה ולהיתרם
מהתהליך, בין אם יש שאלה אבחונית ספציפית ובין אם אין.
המסמך של הוועדה מציג תפיסה שונה לדיאגנוסטיקה,
הרואה בשאלה האבחונית את הקריטריון לבחירת הכלים
הדיאגנוסטיים היעילים ביותר והמתאימים ביותר לענות על
השאלה האבחונית, ולא על השאלה האישיותית הרחבה.
המסמך למעשה מנחה את המתמחה להתמקד בשאלת
האבחון, ורק במקרה שיש צורך בקבלת תמונה רחבה
של אישיותו של המטופל, להפעיל את הכלים האישיותיים
(שיכולים להיות כלים מהבטרייה הקלאסית, או כלים
אישיותיים נוספים שנכנסו לארגז). המסמך לראשונה מאתגר
את המתמחה להפעיל שיקול דעת, ובמקרה שהשאלה
האבחונית היא ספציפית יותר וממוקדת יותר, להיות מסוגל
לבחור את הכלים המתאימים, הקצרים והיעילים ביותר לענות
על שאלה זו.
הרחבת הכלים הדיאגנוסטיים נועדה לאפשר למתמחה
להכיר כלים דיאגנוסטיים שונים המתכתבים עם גישות שונות
דבר החטיבה הקלינית
עמדת החטיבה הקלינית בנוגע למסמך ההכשרה