48 / 68
2016
אוגוסט
48
שנים למותה הטראגי של ד”ר
20
בדצמבר הקרוב ימלאו
1992-
זהבה אוסטרויל. ספרה “פתרונות פתוחים” שנכתב ב
הוא ספר יסוד עבור כל פסיכולוג ובייחוד עבור פסיכולוגים
חינוכיים, והוא מבטא באופן שלם את התפיסה הטיפולית
שלה המשלבת בין גישות טיפוליות שונות, בין תאוריה
למעשה, בין טיפול לחינוך. כשמו, הספר
נותן ביטוי לתפיסה טיפולית המשלבת
את התאוריה הפסיכואנליטית של
העצמי עם גישות אסטרטגיות ביישומן
בתוך השדה של עבודת הפסיכולוג
החינוכי. השם גם מבטא את המזג
האישי שלה המכוון הן לגישה פרקטית,
משימתית ומכוונת לפתרון בעיות, הן
להבנה עמוקה ומורכבת של הנפש
האנושית.
אוסטרויל הייתה בין החלוצות בארץ
שעשו את המעבר מן הגישות הטיפוליות
הקלאסיות אל פסיכולוגיית העצמי
החל מסוף שנות השמונים. המעבר
הזה התרחש דרך השתתפות בסמינרים
של ד”ר אנה ופול אורנשטיין, תלמידיו של קוהוט ומהמובילים
היום בתחום הפסיכואליזה של העצמי, ובמפגשים אישיים
איתם. עוד קודם לכן, השתלמה בטיפול אסטרטגי אצל
היילי ומדנס וביקרה במכון של דה-שייזר וקים ברג במילווקי.
הלמידה, במקביל לשותפות המתמשכת בקבוצת למידה
עם ד”ר אסתר כהן וד”ר איתן לבוב, תרמו לגיבוש התפיסה
הטיפולית המשלבת שלה.
לזהבה זכות ראשונים בניסיון לקשר את התאוריה של העצמי
עם תהליכי למידה וחינוך, קישור שנעשה ביצירתיות רבה
ואשר שדרג את עבודת הפסיכולוג החינוכי. היא הבינה עוד
בשנות השבעים והשמונים את הרלוונטיות של התפתחות
העצמי השלם בהקשר ללמידה ולהתפתחות, וגם הכלילה
רלוונטיות זו מן הפרט אל המערכת. ספרה “פתרונות
פתוחים” וגם זה שלפניו “הנחיית קבוצות מחנכים בתחום
בריאות הנפש” שכתבה עם אסתר כהן מאפשרים מבט
לעומק על תהליכים הקשורים בהבנת הילד הלומד בתוך
המערכת החינוכית והמשפחתית שבהן הוא לומד ומתפתח.
אוסטרויל, פסיכולוגית קלינית וחינוכית,
עסקה במקביל בהוראה, בטיפול
ובהתערבויות טיפוליות כפסיכולוגית חינוכית
בבית הספר וכן בהדרכה ומתן השתלמויות
לפסיכולוגים. יכולתה לעגון בכל אחד
מעולמות אלו הפרתה והעשירה כל אחד
מהם. היא הייתה מורה בהווייתה אך הייתה
במיטבה בנקודות התפר בין העולמות. כך
תלמידיה במגמה הפסיכולוגית באוניברסיטה
נהנו מן הניסיון הטיפולי שלה, והמודרכים
שלה בשפ”ח נהנו מן העומק התאורטי
שלה. הפיתוחים שלה העוסקים ביישום של
התאוריה אל שדה החינוך יכלו לבוא לעולם
רק מתוך יכולתה לשהות בכל העולמות.
הקורס שלה באוניברסיטה, “פסיכולוגיה
התפתחותית מפרספקטיבה של בריאות נפש”, זכור לרבים
כקורס מכונן, במיוחד בהיותו עוסק ברצף שבין ההתפתחות
הנורמטיבית לפתולוגית, ולא בדיכוטומיות. בה בעת, גם צורת
ההוראה שלה הייתה שיתופית ומאתגרת.
אולם ההישג המרשים שלה היה יכולתה המופלאה
לתרגם מושגים תאורטיים מעולם הטיפול לעולם בית
הספר, לתהליכי קונסולטציה למורים, להורים ולקבוצות
ולהתערבויות פסיכולוגיות משולבות. היא הוציאה את
השפה הפסיכואנליטית מד’ אמותיה והפכה אותה לשפה
שגורה בתוך המרחב הבית ספרי והחינוכי. בכך שינתה עבור
הפסיכולוג החינוכי את ההבנה לגבי תהליכים התפתחותיים
רגשיים ואפשרה עולם מושגים חדש ומעמיק ביותר הן
יהודית מור היא פסיכולוגית חינוכית, מדריכה, בוגרת התכנית לפסיכותרפיה במכון הפסיכואנליטי בירושלים, מנהלת המרכז לפסיכותרפיה בילדים עם לקויות
yehudit
.
mor@gmail
.
com
למידה, שפ”ח ירושלים.
"שברים ומראות" - תאוריית העצמי
בשדה החינוכי
יהודית מור
על עבודתה של זהבה אוסטרויל
לזכרה