44 / 68
2016
אוגוסט
44
כי לא כולם במשפחה של עומר ידעו על זה. זה גירה את
החשדנות של יוסי: “איך הוא יכול היה לחיות ככה שנים,
בהעמדת פנים, לצאת עם בחורות וכו’. בטח הוא מסוגל
לשקר גם לי”. במהלך הטיפול עלו הדברים הבאים,
מובאים כניתוח של בני הזוג לפי המושגים שהצגתי
במאמר.
אצל יוסי
“אני לא ראוי שיאהבו
עיקרון מארגן:
אותי”, משפט שנאמר על ידו מילה
במילה במהלך הטיפול, בגלל הקשר
עם אמו הקרה והביקורתית מאוד
ועם אביו ה”לא נמצא”. הרגשתו
שאמו לא אהבה אותו. היו לה
פרצופים ביקורתיים שמאוד הכאיבו
ליוסי.
צורך זולתעצמי שמפנה לבן זוגו:
צורך להיות נאהב כל הזמן בלי
מירורינג מתמיד
העברה:
הפסקה.
מבן הזוג. כל דבר קטן שקורה, גורם
לתסכול. איחורים, ביטולים, פנים לא
שמחות, חוסר מענה מיידי לטלפון. כל דבר קטן כזה מוחק
כאב
תגובה הרגשית:
לגמרי את החוויה של להיות נאהב.
ביטויי זעם. בשלב ראשון מנסה
הגנה:
עמוק ומפרק.
להתאפק ולא לדבר על התסכול שהרגיש. יש לו הבעות
פנים ש”משהו לא בסדר” (אותן פנים ביקורתיות של אמו
כשמשהו לא מצא חן בעיניה, גם את זה גילה בטיפול),
הבעות פנים שהחבר כבר למד לקרוא ולדעת שזה מבשר
העברת הנגד של עומר:
רעות. ואז יש התפרצות זעם.
עייפות, התרחקות. כמו העברת הנגד של מטפל שנדרש
כל הזמן לתת מירורינג וזה מעייף אותו.
אצל עומר
“לגרום לכולם להיות מאושרים”. כילד,
העיקרון המארגן:
אמו שידרה לו שעליו לחייך תמיד. כדי שהיא תרגיש
אמא טובה, היה עליו לחייך תמיד וכך לגרום לה להרגיש
מאושרת.
מירורינג
העברה:
צורך זולתעצמי שמפנה לבן זוגו:
כשרואה
תגובה רגשית:
שהוא עושה את הזולת מאושר.
את יוסי לא מרוצה, דבר שקורה לעתים קרובות, מרגיש
התרחקות לכמה ימים, מה שגורם ליוסי
הגנה:
כישלון.
זעם.
העברת הנגד של יוסי:
להרגיש עוד יותר לא אהוב.
או לחילופין, הסתגרות זועמת.
כל זה יוצר מעגל קסמים קשה להתרה. בכל פגישה הם
היו מגיעים עם פיצוץ כלשהו בקשר, והיינו מפרקים את
זה לגורמים שניתנים להבנה. לרוב היה זעם קשה של
יוסי, התגוננות של עומר, וכשיוסי היה עובר מזעם לבכי,
ומראה את הפגיעות האמיתית שלו (דוגמא למושג “רגע
פגיע” שמוכר בספרות כאשר אחד מבני הזוג מראה את
הפגיעות האמיתית שלו ללא תחפושת), אפשר היה
להתחיל את תהליך ההבנה האמפתית ההדדית.
דוגמא לריב: עומר היה חולה ונשאר כמה ימים במיטה. יוסי
נשאר איתו רוב הזמן, עד שהייתה
לו הרגשה שעומר עושה פרצופים,
שאותם פירש לפי העיקרון המארגן
שלו, “הוא רוצה שאני אלך ואעזוב
אותו במנוחה, נמאס לו מהנוכחות
שלי”. ואז יוסי יצא מהבית בכעס.
כשחזר הביתה, עומר היה מכונס
בעצמו ולא דיבר איתו. כשמאוחר
יותר דיברנו על זה בטיפול, הסתבר
שהפרצופים של עומר היו כי הרגיש
אשם שבגללו יוסי צריך להישאר
בבית ולהשתעמם, כלומר עומר “לא
עושה את חברו מאושר” לפי העיקרון
המארגן שלו. בפגישה אפשר היה
להביא את שניהם להגיד מה באמת
הרגישו ומה באמת רצו. יוסי רצה להרגיש שעומר רוצה
אותו איתו בבית, ועומר רצה להרגיש שליוסי טוב להישאר
איתו. אפשר היה לתקן את ההבנות הלא נכונות של
שניהם. הטיפול הזה היה טיפול מוצלח.
אחרי מספר חודשים של עבודה משותפת, שני בני הזוג
החליטו לסיים את הטיפול וציינו בסיום שכל אחד מהם
למד להבין את הרגישויות של העצמי של השני ואיך
בקלות אפשר לבוא לקראת השני. כשהגיעו אלי, הזוגיות
הייתה צעירה, די בהתחלה, והם לא הבינו מה קורה
להם. בטיפול למדו להבין ולכבד את הצרכים ההדדיים.
הם התחילו לנהל בבית שיחות כמו בטיפול, בלעדי. אולי
ההצלחה המהירה התאפשרה בשל כך שבאו לטיפול
יחסית מוקדם בזוגיות, ולא אחרי שנים של סבל. כעבור
כשנה מסיום הטיפול, הודיעו לי שהם “בהריון”, וכמה
חודשים מאוחר יותר טלפנו לספר שיש להם תינוקת.
כיום יש להם כבר שני ילדים, אחד של כל אחד מהם, והם
מעדכנים אותי מפעם לפעם.
תיאור מקרה: אסתי ומוטי
שנה עם היסטוריה קשה של מריבות
25
זוג שנשוי זה
ובעיות. בטיפול עלה כי למוטי יש צורכי נראות אבסולוטיים,
לא צריכה להיאמר אף מילת ביקורת או משהו שהוא
יפרש כביקורת. גרנדיוזיות מנופחת ויחד עם זה פגיעה
עצומה בדימוי העצמי. לדוגמא: הבעת פנים מודאגת של