45 / 68
פסיכואקטואליה
45
אשתו הספיקה כדי לגרום לו להרגיש מבוקר או מואשם
במשהו. תגובותיו ההגנתיות היו התרחקות, הסתגרות או
תגובות זעם גלויות וקשות. הבעל בא ממשפחה, שלדבריו,
אמו מעולם לא מתחה עליו ביקורת, “אפילו כשעשיתי
שטויות”, ואביו היה קשה וביקורתי. לאסתי היו צרכים
של האדרה, צורך בבן זוג תומך, מרגיע, שאפשר להישען
עליו. היא הבכורה בבית עם שישה ילדים, “ילדה הורית”
שעוזרת לאמה ומטפלת באחים הקטנים. התגובה
ההגנתית שלה הייתה לדבר, להסביר, להצדיק את עצמה,
דבר שהבעל לא יכול היה לסבול כי זה גרם לו להרגיש
עוד יותר חלש: “את טובה במילים”.
הגורל של הטיפול הזה שונה מהרגיל: הטיפול הזוגי
הצליח לתקופות, אבל המשברים הקשים חזרו והתרחשו
שוב ושוב. הבעל, שבהתחלה התלהב מאוד מהטיפול
הזוגי, התאכזב וסירב להמשיך. אשתו ביקשה להמשיך
את הטיפול בלעדיו בשיחות פרטניות, ובעקבות הפגישות
המשותפות שהיו לנו קודם, אסתי הצליחה להבין את
בעלה והפכה להיות זולתעצמי שלו. היא הבינה מה קשה
לו, מתי ולמה, ולקחה את השינוי על עצמה. כתוצאה
מהשינויים שלה, גם בעלה נרגע והמטרות של הטיפול
הזוגי הושגו בדרך העקיפה הזו.
דוגמאות של כעסים: אסתי אומרת לבעל בחנות בגדים:
“המכנסיים האלה לא טובים עליך”. זו ביקורת. “אבא בחר
לך את המשקפיים”, זה להאשים אותו אם הבת לא תאהב
את המשקפיים. “איחרנו כי מוטי היה צריך לשחרר את
הפועל הסיני”, זו האשמה. נוצר מצב שבו אסתי כבר לא
ידעה מה נחשב לביקורת ומה לא. על כל זה עבדנו בטיפול.
מצד שני, לא הייתה למוטי שום אפשרות להיות אמפתי
כלפי אשתו והצרכים שלה. בעיניו היא הייתה החזקה,
התוקפת והשתלטנית כמו אבא שלו. בטיפול היה חשוב
להראות לו את החולשה ואת הצורך שלה בתמיכה.
אצל מוטי
התפרצויות זעם, התרחקות, נסיגה לעצמי
הגנות:
מירורינג חיובי
צורך זולתעצמי:
הגרנדיוזי, יהירות.
מוחלט. לא סובל שום דבר שייחשב בעיניו לביקורת.
גדילה ליד אם שלא מותחת ביקורת באופן
חוויות ילדות:
לא לבקש,
צורתהבקשה:
מוחלט ואב דומיננטי וביקורתי.
אסתי צריכה לדעת בלי מילים להחמיא לו.
אצל אסתי
לדבר, להסביר, להצדיק את עצמה, דבר שמוטי לא
הגנות:
צורך זולתעצמי:
יכול היה לסבול (“את טובה במילים”).
אידיאליזציה, צורך שבעלה יגן עליה, יעזור לה, ירגיע אותה
“ילדה הורית” שנאלצה
חוויות ילדות:
כשהיא במצוקה.
לתפקד כאמא לאחיה הקטנים, אם דרשנית וביקורתית,
הבעות פנים
צורת הבקשה:
אב נשלט שכאילו לא קיים.
שמביעות שיש בעיה, שמכעיסות את מוטי.
משני תיאורי המקרים הללו אפשר לראות כיצד מיושמים
מושגי התאוריה וכיצד מתנהל הטיפול הזוגי.
מקורות וקריאה מומלצת
.
1 1
.
98-93 ’
, עמ
2 ,
). “על שתי גישות פסיכודינמיות לאהבה, זוגיות וטיפול זוגי”. שיחות, י”א
1997( ’
וינברג, ח
Kohut, H. (1984). How does analysis cure?. Goldberg and Stepansky, UCP.
2.
Livingston, M. S. (1995). “A Self psychologist in couplesland: Multisubjective approach to transference and countertransference-like
3.
phenomena in marital relationships”. Family Process, 34(4), pp. 427-439.
Livingston, M. S. (2007). “Sustained empathic focus, intersubjectivity and intimacy in the treatment of couples”, International Journal
4.
of Psychoanalytic Self Psychology, 2(3), pp. 315-338.
Ringstrom, P. A. (1994). “An Intersubjectiveapproach to conjoint therapy”. Progress in Self Psychology, 10, Chapter 11, pp. 159-182.
5.
Solomon, M. (July 1986). “The Application of Self Psychology to MaritalTherapy”, (
6.
תדפיס של הרצאה
).
Solomon, M. (1998). “The narcissistically vulnerable couple”. The Journal of Imago Relationship Therapy, 3(1), pp. 11-33.
7.
Trop, J. L. (1994). “Conjoint therapy: An Intersubjective approach”. Progress in Self Psychology, 10, , Chapter 10, pp. 147-158.
8.
בטיפול למדו להבין ולכבד את
הצרכים ההדדיים. הם התחילו לנהל
בבית שיחות כמו בטיפול, בלעדי