20 / 68
2016
אוגוסט
20
שלו על כך שקובעים עבורו, לא שואלים אותו, ואומרת
לו: “אתה יודע, לכאן באים ילדים שרוצים שאעזור להם.
כשתרצה, אני אהיה כאן בשבילך”. הרגע הראשון שבו הרים
את ראשו במהלך הפגישה היה כשלקחתי כדור והתחלתי
לשחק. תומר מלמל שהוא משחק בכדור ובכדורסל, שהוא
אוהד בית”ר, ולבסוף סיפר שאבא לא לוקח אותו למשחקי
כדורגל.
האופן שבו תומר נכנס לפגישה ביטא את החוויה שלו: חוסר
אונים והיעדר בחירה. האופן שבו הוא נגרר לחדר ביטא גם
את חוויית האם ואת הקריסה שלה לחוסר אונים.
תומר התחיל להגיע לפגישות באופן מסודר כאשר הבין
שאצלי לא כותבים ולא קוראים. הוא יצר איתי בחדר מרחב של
משחק עם שני כדורי ספוג, דוקים וקלפים של שחקני כדורגל
שאותם הביא מהבית. הטיפול התקיים בחדר רחב ידיים עם
שטיח מקיר לקיר, שאינו נראה כחדר טיפולים רגיל אלא יותר
כמגרש כדורגל בזעיר אנפין. מרחב זה אפשר לו לבדוק,
לחקור וללמוד את סודות הכדרור, ההקפצה והמסירה,
וללמד אותי את מה שלמד. אני משחקת באופן טבעי, איני
מתאמצת לתת לו לנצח גם לא נכשלת מיד, מבטאת תסכול
רב וכעס כשנכשלת, והוא נהנה לנצח. ההצלחות חשובות לו,
והוא נראה בטוח בניצחונותיו. תוך כדי המשחק הוא מלמד
אותי לזרוק נכון, לדייק בקליעות או לבחור באסטרטגיות
אחרות, ומתקן את המונחים שאני משתמשת בהם. הוא
מלמד אותי כדי שאהיה פרטנרית ראויה לו.
כיצד הטיפול (שנמשך חצי שנה) סייע לתומר בבניית עצמי
קוהסיבי יותר?
הסטינג הטיפולי מהווה מצע לצמיחה של העצמי
•
בטיפול. הסטינג בטיפול בתומר הוא מגרש הכדורגל
המדומה, והוא ייצר עבורו סביבה מותאמת. הסביבה
המותאמת חיונית כשעוסקים בילד שייתכן שחווה
חוסר התאמה. על גבי המצע הזה המשחק בכדור הפך
למשחק של “התמסרות” במובן הכפול של המילה
- התמסרות שהייתה בה זרימה הרמונית שאפשרה
לעצמי השברירי של תומר לא ליפול, לא להישמט.
החוויה בטיפול אפשרה לתומר התנסות בחוויה של
•
הצלחה בתחומים שאינם תחומי למידה פורמלית, חוויה
שבונה את הערך העצמי, למשל בספורט שהתגלה
כתחום חוזק שלו. במובן הזה, הטיפול מילא צורך בחוויה
אומניפוטנטית, חוויה גרנדיוזית. אצל ילדים עם לקויות
למידה החוויה האומניפוטנטית כצורך התפתחותי
נפגעת, משום שהם פוגשים מוקדם מדי את הפגיעה
בגוף דרך המסורבלות המוטורית או השפתית.
התנסות בתסכול או בכישלון בנוכחות מטפל אמפתי,
•
לאחר חוויה משמעותית של הצלחה, הופכת את
הכישלונות ואת התסכולים לאופטימליים ומאפשרת
הפנמת פונקציות של הרגעה וויסות. באמצעות החוויה
שלי, כמי שאינה יודעת ואינה מצליחה, תומר בא במגע
עם רגשות תסכול וכישלון וחווה את חוסר המושלמות
שלו, את החסר שלו, דרכי, באופן שאפשר לו התפכחות
הדרגתית. בנוסף, הוא חווה חוויה שביכולתו לעזור
ולתת, וכך להיות בעל ערך, ולצדה חווה דרכי את חוויית
ההיעזרות, כשאני התלמידה הנעזרת בו, המורה, כדי
ללמוד כדרור.
תומר ניסה לנצח בכל מחיר, תוך שהוא מסתיר ומשנה
•
חוקים. זהו ביטוי נוסף לפגיעות שלו ולצורך בחוויה
אומניפוטנטית. הימנעותמעימות אפשרה לו בחלוף הזמן,
כשהעצמי שלו התחזק, לוותר על התנהגויות אלו.
החוויה האומניפוטנטית המתאפשרת בטיפול מצריכה
•
גם הימנעות מהתעמתות עם הלקויות. על כן אני
קראתי בשבילו את הקלפים וגם כתבתי עבורו את
מספר הניצחונות, כאשר נמנע מלעשות כך. אף שאני
זו שביצעה את הפעולות, הוא חש כאילו הוא זה שקורא
וכותב. זו המשמעות העמוקה של להיות זולתעצמי,
אותו “אחר” שהוא חלק ממני, שהפונקציות שהוא
מספק לי מאפשרות לי לבנות חוויות עצמי חסרות.
כך, באמצעות הקשר והמשחק, התאפשרה אינטגרציה
של חלקי עצמי שהיו מודחים ומפוצלים (סביב בושה,
קנאה, כעס, אכזבה, כישלון ותסכול). ההתנסות בחוויות
של הצלחה, כישלון ותסכול בתנאים של היענות מותאמת
וכישלונות אמפתיים לא טראומתיים, מאפשרת בנייה
של עצמי קוהסיבי. בתהליך זה מתמוסס המבנה ההגנתי
(המתבטא בהימנעות, בהסתרה ובהכחשה) לכיוון של מבנה
מפצה. בנוסף, הטיפול בילד עם לקויות למידה מקדם את
יכולת המנטליזציה שלו, משום שהוא לומד לזהות ולהכיר