42 / 68
יולי 5102
- 42 -
תחושת מסוגלות שלו, יסייע לו להשתלב בתפקיד במקום
עבודה שיאפשר לו עצמאות ואוטונומיה וכן חיבור לסביבה
חברתית. גם במקרים שבהם לימודים עיוניים לתעודת מקצוע
אינם מתאפשרים מסיבות שונות (רמה לימודית, גיל, דוחק
כלכלי), מתן דגש על סביבת עבודה שבה הנועץ יוכל לבטא
תחושת מסוגלות וליצור קשרים חברתיים יכול לתת תקווה ודרך
מוצא מתוך המבוי הסתום.
תיאור מקרה: אלי
אלי בן 83, נשוי ואב לארבעה ילדים. סיים 01 שנות לימוד בתיכון
מקצועי. במהלך כיתה י’ עזב את בית הספר, לדבריו משום
שרצה לצאת לעולם, להרוויח כסף, ולהיות “אדון לעצמי”. לאחר
שעזב את לימודיו נקלע באופן מקרי לתחום הריהוט ולמשך
כ-02 שנה עבד כרפד בחנויות רהיטים. בתחילת שנות ה-02 עבר
תהליך חזרה בתשובה, התחתן, וכיום הוא מנהל אורח חיים חרדי.
בשנה שלפני הגעתו לייעוץ החל לסבול מהתקפי אלרגיה קשים
שמקורם בקרדית האבק. אלי נאלץ לעזוב את תפקידו בשל
הסביבה הרוויה באבק ואיבד את מקור הפרנסה שלו. בשל
המצוקה הכלכלית שחש ליוותה את הייעוץ מבחינתו תחושה
של בהילות. למרות נטיות מובהקות לתחום האומנותי הוא
החליט לפנות ללימודים בקורס עיבוד שבבי ממוחשב המוביל
לתעסוקה נדרשת ובטוחה. בשיחות הייעוץ ניסינו להרחיב את
נקודת המבט על מנת שאלי יוכל לחיות בשלום עם הפשרה
שבבחירתו. שוחחנו על המקום של המשפחה בחייו, הרצון למלא
את תפקידו כמפרנס והבחירה בתחום שבו יש לו סיכוי גבוה
להצליח ולחוש בעל יכולת. בהשתלמות מקצועית שבה נכח
במסגרת הלימודים בקורס אלי ראה עובדים מהתחום בעלי
חזות חרדית. הוא סיפר לי על כך בשמחה וניכר היה כי ההכרה
בכך שיש אנשים “כמוהו” בתחום עזרה לו להרגיש שייך. חוויה זו,
בשילוב המקום המרכזי שתפס במרקם החברתי בכיתת הלימוד,
אפשרו לו לבסס את שייכותו לתחום ולחוש שביעות רצון.
התבוננות מעבר לשאלת הבחירה
התעסוקתית ויציאה מחדר הייעוץ
אי אפשר להפריד באופן מלאכותי את הנושא התעסוקתי ממגוון
מרחבי החיים. קיימים הקשרים רבים להיבטים נוספים בחייהם
של הנועצים כגון יחסי תלות עם הורים, יחסים זוגיים (או היעדרם),
השתלבות חברתית ועוד. במסגרת תהליך הייעוץ התעסוקתי
יש צורך להראות פתיחות ואמפתיה להיבטים תעסוקתיים ולא
. הפסיכולוגית מקבלת החלטה
3
תעסוקתיים בחייו של הנועץ
היכן היא יכולה לתת את התמיכה הנדרשת והיכן עליה לערב
גורמים נוספים על מנת לאפשר לנועץ עזרה במקרים שבהם
היא אינה יכולה לסייע לו מסיבות של משאבים מוגבלים, של
צורך במומחיות נוספת או צורך בתוכניות המותאמות ספציפית
לצרכיו של המשתקם (מכינות להקניית מיומנויות להתנהלות
עצמאית בחיים, מערכי דיור, קבוצות תמיכה ועוד). במסגרת
העשייה נדרשת היכרות רחבה עם מגוון נותני שירותים (גורמים
ממשלתיים כגון משרד הרווחה, שירותי סל שיקום לנפגעי נפש
של משרד הבריאות, עמותות ותוכניות של השמה, אפשרויות
תעסוקה שונות כגון מפעלים מוגנים, השמה נתמכת, כלים
שמפעיל משרד הכלכלה כגון חוק שכר מינימום מותאם
ועוד). הניסיון הנצבר מאפשר לחבר בין הנועץ לתוכנית אשר
תוכל לקדם אותו, גם במקרים שבהם לימודים אינם רלוונטיים
בזמן הייעוץ או שנדרש תהליך מקדים טרם ההשתלבות
בשוק העבודה. נתינת מקום למרחב החוויות האנושיות בחייו
של הנועץ מובילה לעתים קרובות ליציאה מחדר הייעוץ על
מנת ליצור באופן אקטיבי קשרים שיסייעו לנועץ לעשות את
הצעד הנדרש. על הפסיכולוגית להתנהל בתוך מערך מורכב
של ריבוי דעות: הנועץ, עובדת השיקום, ולעתים קרובות בני
משפחה וגורמי טיפול מלווים נוספים. נדרשות שיחות ופגישות
עם גורמים אלו על מנת לחבר את כולם יחד ולהגיע לשיתוף
פעולה והסכמה לגבי המשך הדרך התעסוקתית.
בשיחות הייעוץ עסקנו במסוגלות הלימודית
של ריטה שהלכה והשתפרה תוך שצברה
חוויות הצלחה שחיזקו את ביטחונה העצמי.
הלימודים במכינה דרשו התמודדות וקבלה
של מגבלת השמיעה. בתהליך הדרגתי
מאוד הבושה הבסיסית התמתנה, וריטה אף
הופיעה בשיר שהתלמידים הציגו בשפת
סימנים במסגרת אירוע לציון יום השמיעה
עד כה, הוצגו בעיקר מאפיינים של הנועץ המהווים חסם
בהשתלבות בשוק העבודה. חשוב לציין כי לאוכלוסייה
המתמודדת עם מגבלה קיימים חסמים בתעסוקה שאינם
קשורים במאפיינים של נועץ מסוים אלא בהיותו חלק מקבוצת
מיעוט. ההבנה כי קיימים חסמים מבניים ביחס של שוק העבודה
והמעסיקים ובגישה למוקדי הכוח בחברה נדרשת על מנת
שניתן יהיה להציע דרכי התערבות אפקטיביות ולא להאשים
Blustein et
שלא מדעת את הקורבן של הדיכוי החברתי (
). ישנם מקרים שבהם נפעל ככל שבאפשרותנו על
al.,
2008
מנת להניע תהליכי שינוי בעולם הלימודים והעבודה. במקביל
לחשיבות הרבה של הכנסת המציאות לתהליך הייעוץ, חשוב גם
(, כי גם בין מניעים חיצוניים קיימת שונות.
self-determination theory
(0002) טוענים במסגרת תיאוריית ההגדרה העצמית (
Ryan & Deci
2
במחקרים נמצא כי קיימים כמה גורמים מצביים המאפשרים הפנמה של מניעים חיצוניים כך שהם הופכים להיות מכבידים פחות ולעתים אף
נהיים משמעותיים. ככל שהערך החיצוני מופנם בתפיסה העצמית, גוברת מידה של עקביות, תפיסה עצמית חיובית יותר, וכן מחויבות איכותית יותר
לתפקיד. גורמים מרכזיים שמסייעים לתהליך ההפנמה הם תחושת אוטונומיה (מוטיבציה חיצונית אוטונומית יותר נמצאה קשורה במידה גבוהה
, קבוצת התייחסות חברתית המתבטאת בתחושת שייכות וחיבור
)
well being
יותר של מחויבות, ביצוע, פחות נשירה, למידה איכותית יותר ותחושת
ותחושת מסוגלות.
.
(
Blustein & Spengler, 1995
)
Domain sensitive approach
בלושטיין ושפנגלר הגדירו זאת כ-
3