38 / 68
יולי 5102
- 38 -
רקע
תחום השיקום מאגד בתוכו מגוון של התערבויות שמטרתן
להעצים את האדם המתמודד עם מגבלה ומצבים רפואיים
כרוניים ולהביאו למימוש עצמי ותפקוד מיטבי בחיי היומיום
). העבודה מהווה מרכיב מרכזי במארג
Maki & Riggar
, 2004(
החיים ולה השלכות רבות על היבטים כלכליים-קיומיים, חברתיים
ורגשיים, לכן האבחון והייעוץ התעסוקתי הוא שלב משמעותי
מאוד בתהליך השיקום. מרבית תהליכי הייעוץ המתקיימים
במכללת גל-לוינשטיין נערכים כחלק מתהליך שיקום תעסוקתי
הממומן על ידי המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון. את
המשתקם מלווה עובדת השיקום, עובדת סוציאלית בהכשרתה.
תפקידה ללוות את האדם בתהליך האבחון והייעוץ, כדי לסייע
לו בהחלטה לאילו מסלולי לימודים או עבודה יתאים, ולגבש עמו
תוכנית שיקום מתאימה.
הנועץ הוא שותף מלא בתהליך, ובשיחת
ההיכרות מודגשת הציפייה כי ייקח בו
חלק פעיל. השאיפה היא ליצור תחושת
ביטחון שתאפשר אותנטיות, כנות ואמונה
בכך שהפסיכולוגית והנועץ הם שותפים
בתהליך של חקירה שמטרתו טובת הנועץ
המסגרת שבה מתקיים התהליך הייעוצי -
ציפיות ומטרות
מבחינת היקפו, הליך האבחון והייעוץ התעסוקתי דורש בדרך
כלל בין 5 ל-01 פגישות, אך לעתים הוא מתארך מעבר לכך.
שלבי האבחון בעיקרם כוללים שיחת קליטה (אינטייק), אבחון
(מאבחון סטנדרטי של ימים ספורים ועד לאבחון תצפיתי של
כמה שבועות, במסגרתו הנועץ לומד בכיתה ועוסק בחומרי
למידה בהתאם לרמה הלימודית שלו), ושיחות ייעוץ עם
פסיכולוגית תעסוקתית.
הסטנדרטית כוללת מבחני כישורים, נטיות
בטריית האבחון
תעסוקתיות ומבחני אישיות. המבחנים מונגשים במידת האפשר
בהתאם לסוג המגבלה ועל פי הוראות הפסיכולוגית. ההנגשה
יכולה להיות בעלת אופי טכני כגון נוכחות של מתורגמנית לשפת
סימנים או הנגשה מורכבת יותר המלווה בלמידה ואדפטציה
לצרכים ולמאפיינים שונים של קבוצות באוכלוסיית הנועצים.
כחלק ממערך האבחון קיימת אפשרות לעריכת אבחונים
דינמיים הכוללים התערבות ובדיקה של יכולת ההשתנות
והלמידה של הנועץ, מערך אבחון ייחודי המותאם עבור נועצים
המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי ועוד.
הייעוץ מתקיים תחת מערך ציפיות מורכב. הגורם המפנה,
עובדת השיקום, מפנה את הנועץ בציפייה לקבלת חוות דעת
מקצועית לגבי יכולותיו וסיכויי ההשתלבות שלו בתעסוקה,
עם המלצות ברורות לגבי המשך התהליך. חלק מהנועצים
רואים בפסיכולוגית התעסוקתית נציגה של המוסד לביטוח
לאומי והתהליך יכול להיתפס כתהליך מיון שמטרתו לקבל
אישור והמלצה על מסלול הלימודים אליו הנועץ שואף.
הפסיכולוגית, בכל אחד מהמקרים שיתוארו בהמשך המאמר,
שואפת ליצור ברית טיפולית בינה לבין הנועץ. תחילת הברית
הטיפולית בתיאום ציפיות ראשוני לגבי התהליך והמשכה לכל
אורכו בבחינה מתחדשת של הציפיות והמטרות, גם במקרים
של חוסר הסכמה. הנועץ הוא שותף מלא בתהליך, ובשיחת
ההיכרות מודגשת הציפייה כי ייקח בו חלק פעיל. השאיפה
היא ליצור תחושת ביטחון שתאפשר אותנטיות, כנות ואמונה
בכך שהפסיכולוגית והנועץ הם שותפים בתהליך של חקירה
שמטרתו טובת הנועץ.
העבודה עם אוכלוסייה שיקומית דומה מבחינות רבות לעבודה
עם אוכלוסיות אחרות כאשר המגבלה תופסת מקום ככל אחד
מהמניעים והשיקולים המנחים את הנועץ בבחירתו התעסוקתית.
בצד זאת, לאוכלוסיית השיקום מאפיינים ייחודיים ואתגרים
שאינם נפוצים בתהליכי ייעוץ תעסוקתי באוכלוסייה הכללית.
במאמר זה אנסה לפתוח חלון לאתגרים עמם אנו מתמודדות
במסגרת תהליכי הייעוץ הנערכים ביחידת האבחון. אציג
מוטיבים נפוצים שעולים בעבודת הייעוץ ואדגים בעזרת תיאורי
אתגרים באבחון וייעוץ תעסוקתי-שיקומי
יעל גולדפרב
יעל גולדפרב היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית במכללת גל - גשר לקריירה, לוינשטיין ברעננה.