36 / 68
יולי 5102
- 36 -
בהקשר זה חשוב לציין עוד שתי נקודות משמעותיות. ראשית,
מחקרים רבים מוכיחים כי שיקום תפקודי הולם, הכולל התאמת
ציוד עזר ואמצעי ראייה ייחודים, סיוע בתחומי התמצאות
וניידות והכשרה בשימוש בעזרים טכנולוגיים, הוא מרכיב חיוני
וקריטי בהצלחתו של שיקום לימודי-תעסוקתי של אבלר”ע.
שנית, גורמים מקצועיים רבים העוסקים בהערכה ואבחון של
אוכלוסיות שיקומיות, ובכללן אוכלוסיית אבלר”ע, טוענים כי
שיפור משמעותי בתהליך האבחון של אבלר”ע מושג בעיקר
באמצעות הכשרה מעמיקה וספציפית למעריכים, תוך מתן
דגש מהותי על ההקשר הבין תרבותי, וכן באמצעות ריבוי
מדידות ומבחנים. הדבר מציב סימן שאלה לגבי פורמט האבחון
כפי שהוא מתקיים בישראל, לעומת האופן בו מתבצע האבחון
בארצות הברית, כפי שהוזכר, ומעלה צורך משמעותי בהערכה
ארוכת טווח וחוזרת, ובאינטגרציה שלה עם האבחון המתבצע
בשלב של בחירה לימודית ותעסוקתית.
2. מבחנים ושאלונים להערכת האישיות
וכישורים בין אישיים
אף שקיים דמיון בהתפתחותם של ילדים רואים וילדים בעלי
לקויות ראייה ועיוורון במדינות מפותחות, קיימים גם הבדלים
ניכרים בחוויות ההתפתחותיות - היכולת להפיק מלימודים
פורמליים בבית הספר, הזמינות של פעילויות פנאי וחוויות
חברתיות, יחס המשפחה, החברה והתרבות וכולי. לחוויות אלו יש
מטבע הדברים השפעה מכרעת על עיצוב אישיותם של אבלר”ע
כבוגרים. זאת ועוד, מחקרים רבים מוכיחים כי לכישורים בין
אישיים ולהיבטים אישיותיים השפעה מכרעת על ההצלחה של
,)
McDonall & Crudden,
אבלר”ע בעבודה ובלימודים (9002
מעבר לכישורים. לפיכך, להערכה אישיותית מיטבית חשיבות
רבה בתהליך השיקום התעסוקתי של אבלר”ע. בארצות הברית
, חוות דעת
Check lists
רווח השימוש בשאלוני דיווח עצמי,
ממורים וממטפלים ושאלוני עמדות. בישראל ובאירופה האבחון
נסמך רובו ככולו על מומחיות המאבחן ועל פרשנותו.
מחקרים עדכניים ספורים בלבד נערכו במטרה לבחון תכונות
אישיות של אבלר”ע, או כדי להעריך את אפקטיביות ההערכה
של מבחני האישיות כאשר שימשו להערכת אבלר”ע. קיים
מחסור משמעותי בכלים מתוקפים המותאמים להערכה
אישיותית של אבלר”ע, ונעשו מעט מאוד ניסיונות להתאים
ולתקנן מבחני אישיות בהתאם לדרישות ולמוגבלויות הרלוונטיות
.)
Papadopoulos et al., 2013
(
מחקרים שבכל זאת התייחסו להבדלים בתגובות המופקות
משאלוני אישיות סטנדרטיים בין אבלר”ע לאלו של אנשים
רואים מצאו הבדלים משמעותיים כשמדובר בשאלוני האישיות
(סקר שנערך בקרב פסיכולוגים המספקים
MMPI
כמו ה-
שירותים לאוכלוסיית אבלר”ע מצא כי מבחן זה הוא אחד הכלים
61, גם לאחר שבוצעו
PF
וה-
CPI
השכיחים ביותר לשימוש), ה-
בהם שינויים והתאמות מסוימות. לעומת זאת, נמצאו הבדלים
,
MBTI
מצומצמים בהרבה כאשר נעשה שימוש בשאלון ה-
המצוי בשימוש רווח בארצות הברית בתחום של הערכה
EPQ-R
תעסוקתית של אוכלוסיות שיקומיות, או בשאלון ה-
(שאלון המבוסס על התיאוריה של אייזנק בגרסה מקוצרת
ומותאמת ללקויי ראייה).
שיפור משמעותי בתהליך האבחון של
אבלר”ע מושג בעיקר באמצעות הכשרה
מעמיקה וספציפית למעריכים, תוך מתן
דגש מהותי על ההקשר הבין תרבותי,
וכן באמצעות ריבוי מדידות ומבחנים
בעוד שלגבי השימוש בשאלוני אישיות סטנדרטיים עבור
אבלר”ע קיימים כמה מחקרים עדכניים, הרי שהסקירות
המקיפות והעדכניות ביותר שנעשו בדבר השימוש הספציפי
במבחני אישיות השלכתיים עבור אבלר”ע מבוגרים נעשו
.)
Schnur,
) וה-07 (6791
Dell & Sherman,
בשנות ה-06 (0691
מסקירות אלו עולה כי רק חלק מהמבחנים הופצו לשימוש
מסחרי וכי רבים מהם לוקים בבעייתיות מבחינת התיקוף,
המהימנות, הסטנדרטיזציה, התקנון והציינון, או שלא נעשתה
לגביהם כמעט בדיקה בעניין פרמטרים אלו. עוד עולה, כי עושה
רושם שעיקר המאמץ בשדה ובאקדמיה מושקע בהמצאה
ובפיתוח של כלים חדשים, במקום במחקר, תיקוף ובביסוס של
כלים קיימים. המבחנים ההשלכתיים השכיחים ביותר לשימוש
על ידי פסיכולוגים המאבחנים ומטפלים באנשים בעלי לקויות
, המועברים בהקראה,
TAT
ראייה הנם מבחן השלמת משפטים ו-
ומבחן ציורים (ללקויי ראייה בלבד). אולם, כל החוקרים העוסקים
בתחום וגם אנשי מקצוע מהשדה מציינים, כי השימוש במבחנים
השלכתיים לשם הערכה אישיותית של אבלר”ע הוא בעייתי ויש
להתייחס לממצאים העולים מהם בזהירות.
רובם ככולם של העוסקים והחוקרים בתחום, ממליצים על
אבחון אישיותי רב-רובדי, ארוך טווח ותוך שימוש במגוון כלים,
תוך קבלת מידע צולב ממקורות מידע שונים כגון הורים,
מורים, משפחה וגורמים מטפלים אחרים, ובבדיקה של תוצאות
האבחון האישיותי אל מול הרשמים של אותם גורמים ואל מול
האדם עצמו, בכדי לבחון פערים ולהגיע לאבחנה מדויקת
ואינטגרטיבית יותר.
3. שאלוני נטיות, צרכים ומטרות
תעסוקתיות
המחקרים הספורים שנערכו בנושא לאחרונה מעלים סימני
שאלה משמעותיים בדבר התאמתם של שאלונים אלו, כפי
שהם, לאוכלוסיית אבלר”ע, בדבר מידת האפקטיביות שלהם
בשיקוף תחומי העניין והמשיכה, ומכאן, באשר לתרומתם
לתהליך ההערכה התעסוקתית הכולל. ממצאי המחקרים
השונים מביאים למסקנה כי קיימים סייגים משמעותיים בדבר
יעילותם של שאלוני נטיות תעסוקתיים קלאסיים, כמו שאלון
, המבוססים על שמות עיסוקים ואינם מותאמים
Holland
ה-
מלכתחילה לאוכלוסיית אבלר”ע, למטרה של הערכת הנטיות
התעסוקתיות. הרושם העולה מן הספרות ומן השדה הוא כי
עדיף להשתמש בשאלונים שנועדו להעריך עמדות ומטרות
תעסוקתיות כלליות יותר, ובשיחות ייעוץ פרטניות.