פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

- 39 -

מקרה קצרים (כל השמות בדויים והפרטים המזהים שונו).

העבודה עם אוכלוסייה שיקומית דומה

מבחינות רבות לעבודה עם אוכלוסיות

אחרות כאשר המגבלה תופסת מקום ככל

אחד מהמניעים והשיקולים המנחים את

הנועץ בבחירתו התעסוקתית. בצד זאת,

לאוכלוסיית השיקום מאפיינים ייחודיים

ואתגרים שאינם נפוצים

הייעוץ התעסוקתי כתהליך של שיקוף

המציאות

במקרים רבים, בפרט כשמדובר במגבלה המלווה את הנועץ

מילדות (כגון שיתוק מוחין, מגבלת שמיעה, מגבלת תקשורת),

הנועץ פונה לתהליך השיקום בגיל צעיר יחסית, זמן קצר לאחר

שסיים את לימודיו במערכת החינוך. מהשירות הצבאי ניתן פטור

ולעתים קרובות אין ברקע ניסיון תעסוקתי כלל. את פנייתו של

הנועץ מלווה שאיפה להמשיך ולהשתלב במסגרות הלימודים

הגבוהות כפי שעושים בני גילו שאינם מתמודדים עם מגבלה.

תפיסתו העצמית את יכולותיו נבנתה בסביבה חינוכית תומכת

ומכילה, מותאמת ומונגשת. ממצאי האבחון עלולים להצביע

על קשיים רבים בפן הלימודי וחסכים בידע (לדוגמא, היעדר

שליטה בידע שנתפס כבסיסי ככפל וחילוק, על אף תעודה

המעידה על ציון עובר בבגרות במתמטיקה, או איטיות רבה

בביצוע הצובעת את כל מרחבי התפקוד). קשיים נוספים יכולים

לעלות בהיבטים תפקודיים (קושי בהתמדה ובעמידה בזמנים,

בהתנהלות עצמאית בתחבורה, בקבלת סמכות), חברתיים

(קשיים בתקשורת בין אישית, התנהגות בלתי מותאמת לקודים

חברתיים), וכן בהיבטים רגשיים ופסיכולוגיים (כגון חוסר יכולת

להכיל תסכול, דימוי עצמי נמוך, מיקוד שליטה חיצוני ועוד). לא

אחת, הפסיכולוגית התעסוקתית היא הגורם הטיפולי הראשון

שנדרש להציב את המציאות, כפי שעולה באבחון, בפניו של

הנועץ, ואת הקשיים שבהם הוא עלול להיתקל בהגיעו לעולם

הלימודים והעבודה. כל זאת בתהליך קצר יחסית. האבחון

התצפיתי שבמקביל אליו נערכות שיחות הייעוץ, משמש

ככלי עבודה לעימות עם המציאות. אם בתהליכי ייעוץ אחרים

הפסיכולוג מסתמך על הדיווח הסובייקטיבי של הנועץ לגבי

חוויותיו בעולם הלימודים או העבודה, במקרים אלו יש שימוש

בתכנים העולים מתוך האבחון כגון חוות דעת המועברות על ידי

המדריכה בכיתה (למשל כאלו הנוגעות לזמני הגעה והישגים

לימודיים), תיאורים של אינטראקציות בין אישיות המתרחשות

במפגש עם תלמידים נוספים והתמודדות עם דמויות סמכות.

בשיחות אנו עוסקים בתכנים אלו ובהשלכה שיכולה להיות להם

על ההשתלבות התעסוקתית. תהליך הייעוץ נע בין הבנה של

תהליכים תוך-אישיים המשפיעים על עולמו הפנימי של הנועץ

והתנהלותו לבין הכרה בתהליכים בין אישיים וביטויים מעשיים

של תפקודו, תוך ניסיון להתבונן על העבר וההווה, בכדי לתכנן

את העתיד.

במסגרת תהליך השיקוף השיח עלול לקבל אפיון של “אני”

ו”אתם”, כאשר מול הרצון האותנטי של הנועץ לממש את

שאיפותיו, הפסיכולוגית עלולה להיתפס כדמות חוסמת שאינה

מאפשרת מימוש עצמי. הנועץ חווה לעתים תחושות קשות

של תסכול, ייאוש, חוסר אונים וחוויה שלא רואים אותו ואת

רצונו. היכולת לצמוח איתו מתוך המקום הזה ולבנות שיח אחר

מהווה אתגר משמעותי. בבסיס ההתמודדות עם האתגר קיים

המאמץ לבנות קשר ייעוצי שביסודו תפיסה של שותפות. אם

הפסיכולוגית מצליחה ליצור ברית שותפות השיח יכול להשתנות

משיח מפוצל לשיח של “אנחנו” המאפשר לנועץ להכיל בתוכו

את השאיפות והחלומות לצד המגבלות, ולמצוא אפיק ביטוי

ריאלי שיוביל לחוויה של הצלחה. תוך איזון עדין בין העצמה

והדגשה של הכוחות לדיאלוג בלתי מתפשר עם המציאות,

מתאפשרת הבנה של השאיפות והמטרות וניתן לתכנן יחד

שבילים חדשים המובילים למימוש עצמי. הבנה של המניעים

לבחירה ובדיקה של התפיסות העומדות בבסיס הבחירות, כמו

גם של סגנון קבלת ההחלטות, מאפשרת הגדרה מחודשת של

מטרות המחוברות למציאות.

המחויבות של הפסיכולוגית התעסוקתית להביא את קולה של

המציאות לתוך החדר מצטברת לאורך זמן לחוויה של תסכול.

זהו תפקיד לא פופולרי ולא מהנה, המעורר כעס ותסכול

שאותם צריכה הפסיכולוגית להכיל, תוך שמירה על נקודת

מבט אמפתית. לא פעם אנו מוצאות את עצמנו בקונפליקט

בין הצורך לשקף את המציאות הקשה לבין הרצון להעצים

ולהיות דמות מיטיבה שמאמינה בנועץ וביכולותיו. עם זאת,

אנו מאמינות כי שיקוף המציאות הוא הכרחי על שהנועץ יפנה

לנתיב שיאפשר לו להצליח.

תיאור מקרה: נתי

המקרה של נתי מדגים כיצד לאחר שנים של השתלבות חלקית

ובלתי מספקת בשוק העבודה, הבנה של הצרכים והמגבלות

במסגרת תהליך אבחון וייעוץ הובילה לחוויה של הצלחה, סיפוק

ויציבות. נתי בן 13. מאובחן עם לקויות למידה והפרעת קשב

וריכוז וכן כמתמודד עם הפרעה דו-קוטבית. למרות הקשיים

הגיע נתי להישגים לימודיים (21 שנות לימוד, תעודת בגרות וכן

תואר ראשון רב תחומי במכללת תל-חי). נתי התחיל לימודים

בשני קורסים עם אוריינטציה ישירה יותר לעולם העבודה (קורס

) אך לא סיים אותם. במוקד הייעוץ

הפקה של “רשת” וקורס

עמד הפער בין הצלחות לימודיות תיאורטיות לבין קושי למצוא

סיפוק בעבודה. נתי עבד במגוון תפקידים בלתי מקצועיים

(מחלק עלונים, מתדלק, קופאי, סוקר) שבהם לא מצא עניין,

ולעומתם ברקע היו התנסויות חברתיות כמדריך בקייטנה

ועבודה בגרעין נחל עם בני הקהילה האתיופית שהיו מהנות

אך לוו בקשיים. בשיחות הייעוץ עלו קשיים רגשיים וחברתיים,

דימוי עצמי שברירי וחוסר ביטחון. פער בין ציפיות גבוהות

מעצמו לחרדה תפקודית הקשה עליו לצבור חוויות של הצלחה.

במסגרת הייעוץ התבהרה ההבנה של צרכיו של נתי - נטייה

חברתית והנאה מסיוע ותמיכה באחר, בצד צורך בעבודה שיש

בה הבניה של סדר היום והמשימות, עבודת צוות המאפשרת