41 / 68
פסיכואקטואליה
- 41 -
חשיבה על הזהות התעסוקתית המתפתחת. במקרים כאלו
בפרט, יש צורך לחזור אחורה ולהרחיב את מגוון המקצועות
. התזמון של תהליך
1
שיכולים להיות רלוונטיים עבור הנועץ
הייעוץ הוא משמעותי משום שבמקרים מסוימים הנועץ אינו פנוי
עדיין לעשות את השינוי התודעתי הנדרש על מנת לוותר על
המקצוע המקורי, והתהליך נדחה למועד מאוחר יותר.
תהליך האבחון [...]מאפשר לחזור שוב לתלם
במסגרת בטוחה ותומכת. בשיחות יכולה
להיות נגיעה בהיבטים בסיסיים ביותר של
תפקוד ונראות כגון לבוש ואסתטיקה אישית,
והשינוי לעתים קרובות מיידי ומשמעותי
תיאור מקרה: אלכס
אלכס בן 84, יליד אוזבקיסטן, נשוי ואב לשלושה. בעל השכלה
תיכונית מארץ מוצאו. במסגרת שירותו הצבאי עבר הכשרה
לתפקיד של טבח ועסק בתחום בהצלחה לאורך השנים
במסגרות שונות. לאחר שנפצע פעמיים בידיו לא הצליח
להמשיך בעבודתו. בשיחות סיפר כי לאחר הפציעה היה עצבני,
נכנס לדיכאון והסתייע בשל כך בטיפול פסיכולוגי ותרופתי. עוד
סיפר על מצב מתוח בבית. הוא היה מרבה לריב עם אשתו ועם
ילדיו, ואף כמעט הגיע למצב של גירושים. כבר בשיחת הקליטה
ניתן היה לראות שאלכס נרגש מאוד לקראת תהליך השיקום
ומעוניין בו. הוא הפגין אחריות ומחויבות לאורך כל התהליך, ויחד
עם זאת היו שינויים במצב הרוח. ההתלהבות בשיחת הקליטה
התחלפה במהרה בתסכול. הקושי להתמודד עם המטלות, בין
השאר בשל קשיי שפה, גרמו לירידה חדה באנרגיות שהפגין
בתחילה. ההצלחה המקצועית שחווה בתחום הטבחות התנגשה
עם המציאות הלימודית מולה נאלץ להתמודד באבחון. בתהליך
הייעוץ שנערך במקביל לאבחון התצפיתי החל מצב רוחו
להשתפר והישגיו השתפרו בהתאם, סף התסכול עלה ואיתו
תחושת המסוגלות. אלכס הרשים במיוחד בכישוריו החברתיים
הטובים ובקסמו האישי. בשיחות הייעוץ שוחחנו על כך שאלכס
מחובר מאוד למקצוע הטבחות שהעניק לו שייכות, מעמד
ותחושתהצלחה. הזהותהמקצועיתשאבדההשפיעהעל ביטחונו
העצמי וכן על מקומו כמפרנס במשפחתו שהיה משמעותי עבורו.
בתחילתו של תהליך הייעוץ ניכר קושי רב להשתחרר מהזהות
התעסוקתית כטבח. הוא הביע רצון וצורך במציאת כיוון חדש
אך התהליך לווה בתחושות של אובדן ותסכול נוכח המצב אליו
נקלע. במקביל לקבלה של האובדן וביסוס הביטחון ביכולותיו
הלימודיות עסקנו באקספלורציה נרחבת שלבסוף הובילה אותו
להשתלב בהצלחה בקורס עובדי השמה ומדריכים שיקומיים
הנותן ביטוי לכישוריו הבין אישיים הטובים וכן לנטיות חברתיות
שלא באו לידי ביטוי באופן משמעותי במקצועו הקודם.
מציאת תקווה במקרים של
מיעוט אפשרויות
מרבית התיאוריות בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית נבנו
סביב התפיסה כי לנועצים קיימות מגוון אפשרויות לימודיות
.)
Brown,
ותעסוקתיות ועליהם לבחון אותן ולקבל החלטה (2002
במסגרת עבודתנו אנו נתקלות באופן שוטף במקרים שבהם
מרחב הבחירה מצומצם מאוד ואינו תואם את השאיפות או
הנטיות התעסוקתיות של הנועץ. יש מקרים שבהם בשל שילוב
של נסיבות מגבילות קשה להעלות אפשרויות בחירה כלשהן,
לפחות באותה נקודת זמן שבה מתקיימת הפנייה לייעוץ. מצד
הנועץ עולה הציפייה שהפסיכולוגית תביט בתוצאות האבחון
ותגיד “מה מתאים לי”. נועצים רבים מחפשים את ה”רשימה”
של המקצועות שממנה הם יוכלו לבחור. ציפייה זו אינה ייחודית
לאוכלוסייה השיקומית ומהווה אתגר נפוץ בתהליכי ייעוץ
תעסוקתי, אך היא מתסכלת במיוחד כאשר היא פוגשת בנסיבות
חיים מגבילות ותחושה קשה של מצוקה וכמיהה לישועה מצד
הנועץ. הפסיכולוגית מוצאת את עצמה ללא כל “שפן” שאפשר
לשלוף מהכובע אשר ייתן פתרון קסם למציאות של ריבוי חסמים
(גם אנחנו לעתים קרובות חולמות חלומות בלתי רציונליים
שכאלו...). במקרים מסוג זה, המניעים לבחירה בתחום העיסוק
אינם יכולים להיות פנימיים (אינטרינזיים) לתפקיד עצמו, כי אם
חיצוניים (אקסטרינזיים) כגון תנאי העבודה, סביבת העבודה,
יכולת ההשתכרות בתחום וההתאמה למגבלה.
בצד הפשרה הבלתי נמנעת על המניע הפנימי, קיימים תכנים
שניתן לעסוק בהם בתהליך הייעוץ המסייעים להפנמה של
מניעים חיצוניים כך שהם הופכים למכבידים פחות ואף נהיים
. תהליך ייעוץ המאופיין בצמצום אפשרויות יכול
2
משמעותיים
לכלול בתוכו הבנה של המגבלות ובצידה בחירה בתחום עיסוק
שיאפשר לנועץ לרכוש מקצוע בהצלחה באופן שיגביר את
בליך נעזר במסגרת התיאורטית של גוטפרדסון על מנת להבין את תהליך התיחום שמתבצע בשלבים הראשוניים של הבחירה התעסוקתית
1
ומתאר את ההתערבות הנדרשת על מנת לבחון מחדש את המקצועות שלא נשקלו ולהרחיב את מגוון האפשרויות (בליך, 4102).