44 / 68
2017
ינואר
44
ארוחות ערב לילדים, אמבטיות, משכיב אותם לישון; שואל
את בת זוגו מה היא רוצה לאכול, מכין לה ארוחת ערב; יזם
את הטיפול הזוגי ואף משתף פעולה באופן מלא, ונוסף על
כך פנה לאימון על מנת "לתקן" את עצמו; מפרנס יחיד.
הקשיים הקשורים למטרה
אני לא אחראי במה שקשור בבית, אני לא אקטיבי ולא יוזם;
אני אדם שפועל בדפוס של פאסיב-אגרסיב כי לא מבצע
את הבקשות שלה; כועס, לכן המריבות מרות; לא פועל על
פי בקשותיה, לא מבצע מטלות ובקשות; אני שוכח דברים
שהיא מבקשת, או משימות שהיא מטילה עלי (למשל,
אירוע בגן או לקחת את הילד לטיפולים); מקבל החלטות
משפחתיות מבלי להתייעץ איתה; ומרוב שחשוב לי לרצות
אותה, שלא תכעס עלי, אני משקר (למשל, "כשהיא ביקשה
ממני לקחת את הילד לספר, ובצהריים היא התקשרה
לוודא אם זכרתי לקבוע תור, בגלל ששכחתי, אמרתי לה
שלא היה מקום ואין לו תורים. אחר כך היא התקשרה לספר
וגילתה ששיקרתי. היא זועמת בכל פעם שהיא מגלה שאני
משקר"); אני בן זוג גרוע, אני כישלון; לא מגיע לי בכלל
שהיא תתייחס אלי יפה, אני אפס; אני אבא גרוע.
כלים שבהם השתמשנו בתהליך
, על מנת
ADHD
בראש ובראשונה הסבר ולמידה על
להפחית אשמה ולהקל על הדימוי העצמי הקשה.
תצפיות יומיומיות ודיווח שבועי על כל המטלות שביצע
ADHD
שבהן גילה אחריות ויוזמה. באמצעות הלמידה על ה-
שלו ועל הצלחותיו, נ' למד לסנגר על עצמו ולהסביר לבת
זוגו שהוא איננו מזלזל בה או מתעלם מבקשותיה, אלא
פשוט שוכח. הוא למד לשקף לה את הצלחותיו בתחום
היוזמה והאחריות על מנת לקבל ממנה יותר הערכה ולא
רק התמקדות בכישלונותיו.
כחלק מהתהליך נ' למד כלים פרקטיים שיעזרו לו לשפר
את תפקודו. הוא למד לבקש עזרה מרעייתו, למשל, שאת
הבקשות הלא שגרתיות (כמו למשל ספר, אירוע בגן
וכדומה) היא תרשום ביומנו או תשלח לו מייל תזכורת.
נ' למד למתן את הכעס שלו באמצעות שימוש במודל
אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה). בכל שבוע ניתחנו
עימות עם בת זוגו, ונ' למד לנתח את האירוע, להבין
את המחשבות האוטומטיות שהובילו לכעס ולחשוב על
מחשבות חלופיות לפרש את האירוע. נ' למד להבחין בין
כעס לבין שנאה, בשל כך שבעת כעס, רגשות הכעס היו
כה עזים, שהיה בטוח שהוא שונא את בת זוגו, לכן פחד
להכעיס אותה כדי שלא תשנא אותו.
נ' למד כלים שבאמצעותם הצליח לנהל במידה רבה את
הדחיינות שלו, שגרמה לו פעמים רבות לא ליזום משימות
בבית. אחד הכלים המשמעותיים הוא לחלק את המשימה
לפעולות קטנות ולהטיל על עצמו להתחיל בפעולה
קטנה (למשל, אם היה צריך לעקוב אחר חשבון הבנק,
פעולה שאותה דחה לעתים קרובות, למד לומר לעצמו
רק להתיישב ולהדליק את המחשב, משם כבר יכול היה
להמשיך לפעולה הבאה של כניסה לאתר הבנק).
תוך כדי למידת הכלים ותרגול יומיומי של שימוש בהם,
נ' נדרש לתצפת על ההצלחות שלו מקדמת דנא ועל
ההצלחות החדשות שנוצרו באמצעות השימוש בכלים
שלמד. העלייה בדימוי העצמי אפשרה לו להפחית את
החשש והפחד מפני כישלון, וכתוצאה מכך פחתו השקרים
באופן משמעותי.
מפגשים.
28
התהליך נמשך
עדויות ממפגשי האימון מפיו של נ'
"אמרתי למטפלת שלנו שאני מתפטר מתפקיד הלא יוצלח
בזוגיות".
"אני מרגיש שמותר לי להיות לא בסדר, מותר לי להגיד
שכחתי, להגיד אני לא יודע".
זו חוויה של חיה רדופה" (פעם ראשונה
ADHD
"לחיות עם
שדיבר על השקרים).
(אחרי אירוע של שקר) "חזרתי הביתה והסברתי לזוגתי,
שהכישלון אצלי הוא טוטלי, לכן אני משקר ולכן מתבצר"
ו"אמרתי לפסיכולוגית שאני עסוק בלהיות בסדר עם כולם ובסוף
אני מוחק את עצמי... עכשיו אני יותר פנוי להקשיב לעצמי".
"אמרתי לה: את צריכה להיות יותר נחמדה אלי, כי מגיע לי,
וגם את תיהני מזה".
"אני בן זוג שלוקח אחריות, על ההתנהגות שלי, על
הדינמיקה המשותפת, אני מכיל את הכעס שלה".
"אני מרגיש טוב עם עצמי, איך אני מתמודד. אני יודע להגיד
לעצמי איזה נהדר ואיזה מדהים איך שהתמודדתי בכל מיני
אירועים".
"כשאני כועס, אני יודע שזה עכשיו והעולם לא נשבר. אני
אומר לעצמי: זה רק כעס, תחכה עוד קצת וזה יעבור לך".
"פעם הייתי מתקשה להתנצל, פחדתי שהאשמה שלי
תיחשף. הפעם התנצלתי. היא מאוד התרגשה".
חשוב להדגיש שעל מנת שהחוויה שלו תהיה
הערה:
שלמה יותר, בכל התהליך הוא נדרש לתצפת גם על מה
זוגתו עושה עבורו ומה היא עושה כאמא עבור ילדיהם.
רשימת המקורות מפורסמת באתר הפ"י.