41 / 68
פסיכואקטואליה
41
הבסיסית היא זיהוי המחשבות השליליות והתבוננות עליהן
ועל האמונות הראשוניות העומדות מאחוריהן. המאמן
מנסה לאתר את התפיסות המעוותות ויחד עם המתאמן
הם מנסים להחליפן במחשבות הגיוניות, רציונליות,
מציאותיות ונכונות יותר.
התאוריה הקוגניטיבית חברתית (התאוריה ההתנהגותית
)PBF: The Proactive Behavior Framework
פרואקטיבית) (
נקודת המוצא בתאוריה זו היא כי האדם
:)Bandura, 1986(
הוא יצור חברתי, ואי אפשר להבין את האופן שבו הוא
לומד, גדל ומתפתח ללא היכרות מספקת עם הסביבה
החברתית שבה הוא חי. תהליך הלמידה של האדם מושפע
בראש ובראשונה מהסביבה, באמצעות תהליך החיברות
שבעזרתו הוא רוכש את ההתנהגויות ואת הערכים
המקובלים בקבוצת ההשתייכות שלו. טענה רבת משמעות
של בנדורה הייתה כי בני האדם אינם רק מגיבים לסביבתם,
אלא שיש להם גם שליטה אקטיבית על התנהגותם, ועל
ההשפעה שלה על הסביבה. ויסות עצמי הוא המושג שבו
משתמש בנדורה לתאר את מכלול החיזוקים החיוביים
והשליליים שהאדם נותן לעצמו על התנהגותו. זהו גורם
חשוב בעיצוב האישיות. בהתאם לתפיסה זו, בתהליך
האימון מזהים את מערך החיזוקים שהמתאמן נותן לעצמו
(על פי רוב שליליים, ועם ביקורתיות מוקצנת) ומלמדים
אותו לתצפת אחרת על החוויות שלו ולזהות הצלחות. כמו
כן, מציידים אותו בכלים ובאסטרטגיות להתייעלות ולשיפור
היכולות והתפקודים הניהוליים.
S
SFBT: Solution-
(
תרפיה קצרת מועד ממוקדת פתרונות
:)de-Shazer & Berg, 1997) (Focused Brief Therapy
גישה זו מתמקדת בפתרונות ולא בבעיות. הטענה היא
שבעיות הפרט אינן מתרחשות כל הזמן, וכך גם לגבי
הבעיות הכרוניות והממושכות ביותר. כלומר, יש תקופות
שבהן הבעיות כלל לא קורות, או שהן קורות בתדירות
נמוכה יותר, ויש תחומי חיים שבהם הבעיות לא באות
לידי ביטוי כלל. בתהליך האימון, כמו בשיטה ממוקדת
הפתרונות, כאשר המאמן והמתאמן לומדים את המצבים
שבהם הבעיות פחותות ואפילו נעדרות, הם מגלים
שהמתאמנים, בתקופות אלו, עושים הרבה דברים חיוביים
שהם אינם ערים להם. הבאת ההצלחות הקטנות למודעות
וחזרה על ההצלחות, מאפשרות לשפר את חיי המטופלים
ותפקודם ונוצר מצב שבו הם בטוחים יותר לגבי עצמם.
התנסות בהצלחות אישיות קטנות מאפשרת להם לחוות
תקווה ביחס לעצמם וביחס לחייהם, גורמת לרצות ליצור
חיים טובים יותר לעצמם ולמשפחותיהם, ומעוררת שאיפה
להשיג יותר ותקווה לגבי עתידם.
(סליגמן,
)
Positive Psychology
פסיכולוגיה חיובית (
): הפסיכולוגיה החיובית מוגדרת כחקר התפקוד
2005
האנושי האופטימלי. היא עוסקת בחקר ההיבטים החיוביים
של ההתנהגות האנושית, ובהם: העוצמות, הכישורים
והערכים החיוביים של האדם ויישומם בחיי היומיום, מתוך
מטרה להגדיל את הרגשת הרווחה של הפרט ושביעות
רצונו, וכן את הנאתו ואושרו, על מנת למנוע תחלואים
פסיכולוגיים. סליגמן מצא במחקרו שכאשר מקנים לילדים
צעירים מיומנויות חשיבה חיובית, ומלמדים אותם לפעול
מתוך אופטימיות, שיעור הדיכאון בגיל ההתבגרות ירד
בחמישים אחוזים.
תחושת אושר בסיסית מכילה מרכיבים שונים, בהם הערכה
עצמית חיובית, גישה אופטימית לחיים ומציאת משמעות
לחיים. היכולת לחוש באושר בסיסי היא תכונה הנרכשת
ברובה בעקבות חינוך וחוויות ילדות חיוביות, ומיעוטה
נובעת מתורשה. באימון, המאמן מאפשר למצוא דרכים
להגברת רמת האושר הבסיסית של המתאמן באמצעות
תצפית ויצירה של קשרים משפחתיים טובים; קשרים
חברתיים טובים; פעילות המקנה משמעות לחיים; הכרת
תודה; הגברת המודעות לכישרונות המצויים אצל היחיד
ופעילות המכוונת ליישומם ולהגברתם, באמצעות עידוד
הילדים והבוגרים לשתף אותנו בחוויות היומיות שגרמו להם
לתחושה עצמית חיובית, גם אם התחושה החיובית הייתה
מזערית. בדרך זו הם יתרגלו להתמקד ולזכור את החיובי
שבחייהם, במקום שיתמקדו בשלילי.
): לעתים קרובות,
2005 ,
(מאורר
פילוסופיית הקאיזן
צעד לקראת שינוי או אפילו תכנון או מחשבה על שינוי,
יכולים להיתפס במוחם של אנשים עם הפרעת קשב
כמצב מסוכן. האתגר לשינוי מפעיל במוח את האמיגדלה,
אזור שמאט את החשיבה הרציונלית והיצירתית. שיטת
הקאיזן מבוססת על עיקרון של הצבת יעדים קטנטנים,
עד כדי אבסורדיים, כדי לעקוף את מנגנון ההישרדות של
המוח. יעדים קטנים מייצרים הצלחות, והתנסות בהצלחות