36 / 68
2017
ינואר
36
בדקתי עם ההורים את תפקודם בתחומים שונים, כולל:
ראיית חוזקות הילד והעצמתן באופן שוטף.
הבנת האבחנות ולמידה של דרכי התערבות יעילות.
הבעה של אהבה וחום באופן מילולי ודרך מגע.
קביעת כללים וגבולות ושמירה עליהם.
שיתוף פעולה עם בן/בת הזוג ועבודה בצוות.
איזון בין התפקידים השונים ומציאת זמן למנוחה, רגיעה,
טיפוח עצמי, חיים חברתיים ותחביבים.
עד כמה הם משמשים כמודל לילדיהם כבעלי יכולת
לניהול עצמי, לשליטה עצמית.
עזרתי להורים להגדיר את הערכים ההוריים שלהם, את
מטרותיהם לגבי עצמם כהורים ואת מטרותיהם לגבי שחר.
האם הגדירה לעצמה מטרה ללמוד לקבוע גבולות ברורים
ולעמוד מאחוריהם. עם האב התמקדנו בהשגת שליטה
עצמית תוך שימוש בכלים דומים לאלו שבהם עבדתי עם
שחר. עם שני ההורים יחד עבדנו על הבעת אהבה במינונים
גבוהים יותר דרך מגע ובאמצעות מילים, וכן על אימוץ של
דפוסי חשיבה חיוביים יותר.
בנושא שינוי דפוסי החשיבה ההוריים הסברתי להם, למשל,
כי למחשבות הוריות ולביטוי שלהן בקול ובאופן התנהגותי
עשויה להיות השפעה רבה על התפתחות התפיסה
העצמית של הילד. למשל: במקביל לכך שהם תיארו את
שחר במפגש הראשון כ"עושה צרות", שחר ראה את עצמו
כ"לא טוב בכלום". כלומר, אם הם מתייחסים אל שחר
בבית כאל "ילד ששום דבר טוב לא יצמח ממנו" ושהוא רק
גורם צרות, בהקבלה מתעצבים דפוסי החשיבה של שחר
על עצמו. עבודה עם ההורים על שינוי התפיסה שלהם
את שחר, על ראיית הצדדים הרבים החיוביים שיש בו, יחד
עם השינוי האובייקטיבי שחל בהתנהגותו במהלך העבודה
הפרטנית איתו והמהלכים החדשים שהכניסו ההורים, שינו
את התפיסה העצמית של שחר. הוא החל להאמין בעצמו
ובכישוריו והחל לראות את עצמו באור אחר: ילד שמכבד
את ההורים והמורים, נהנה לבלות עם אחיו ולהיות "האח
הבוגר" ואף מסוגל להצליח בלימודים.
עבודה עם הצוות החינוכי
שנת הלימודים החדשה עמדה בפתח, ושחר והוריו העלו
את האפשרות של העברתו לכיתה המקבילה. במהלך שנת
הלימודים הקודמת, כשהיה בכיתה ד', שחר ביקש מהוריו
שוב ושוב לעבור לכיתה המקבילה, שבה יש לו חברים טובים
שמספרים כי המורה שלהם לא צועקת ושהיא הרבה יותר
סבלנית. גם ההורים דיווחו, כי אכן הכיתה המקבילה ידועה
כרגועה יותר, וכי המחנכת שם נחשבת למורה סבלנית ומנוסה.
החלטנו שההורים ואני נקיים שיחה עם היועצת בעניין, ולבסוף
התקבלה החלטה להעביר את שחר לכיתה המקבילה.
העברה של ילד בין כיתות באותו בית ספר וכמובן העברה
לבית ספר אחר היא לא עניין של מה בכך. חשוב לבחון
את העניין בקפידה ובמקביל לתת לילד כלים ואסטרטגיות
להתמודדות עם הקשיים האופייניים לו כדי שאלו לא יחזרו
על עצמם.
עם תחילת השנה קיימנו פגישה שבה נכחו ההורים,
המחנכת החדשה ויועצת בית הספר. לאחר שההורים
ואני הסברנו על הקשיים של שחר ועל הצרכים שלו,
בנינו תוכנית עבודה שכללה גם טבלה לעיצוב התנהגות,
הסכם עם שחר ושילוב עם טבלת עיצוב ההתנהגות בבית.
לימדתי את המחנכת תרגילי הרפיית נשימה, מעט תרגילי
קינסיולוגיה למיקוד קשב ותרגילי מיינדפולנס פשוטים
לשימוש עם כל ילדי הכיתה. תרגילים אלו עוזרים מאוד
להישאר קשובים לאורך יום הלימודים, וכמובן
ADHD
לבעלי
שאינם מזיקים למורה ולילדים האחרים.
סיום
לאחר כמה חודשי התערבות חל שיפור משמעותי במצבו
של שחר. מספר התקריות בבית ובבית הספר ירד במידה
רבה מאוד והוא החל לקבל הערות חיוביות באתר בית
הספר ומכתבי הערכה מהמחנכת. ההורים דיווחו כי בבית
הוא מדבר רוב הזמן בשפה מכבדת וההצקות לאחים
פחתו מאוד. מבחינה לימודית ממוצע הציונים היה אף
.95-
ל
82
גבוה מהמטרה שהציב והציונים נעו בטווח שבין
שחר, הוריו והמורה המחנכת דיווחו כי הוא רוב הזמן שמח
ורגוע. באחד מתרגילי הסיום שעשינו ניכר השינוי שעשה
שחר בהערכה העצמית שלו ובדימוי העצמי. כשהתבקש
ב"משחק הצוואה" למנות תכונות טובות שלו, שיש לו כל כך
הרבה מהן עד כדי שיוכל להוריש לילדים מהכיתה שחסרים
תכונות אלה, מנה תכונות רבות: חבר טוב, מצחיק, טוב
בכדורגל, אוהב לעזור, חכם ועוד.
לסיכום, יש כמה נקודות מפתח להצלחה בטיפול עם
. ראשית, חשוב שהמטפל יהיה
ADHD
ילדים ומתבגרים עם
ובתחום ההפרעות הקו-
ADHD
בעל ידע נרחב בתחום ה-
מורבידיות ובדרכי הטיפול השונות. שנית, חשוב להבין את
הצורך בעבודה רב מערכתית ובשילוב כוחות ושיתוף פעולה
בין כל הגורמים. הנושאים בהם עוסקת בדרך כלל התערבות
כוללים פסיכו-חינוך לגבי הדיאגנוזה ולגבי
ADHD
עם בעלי
הפרעות קו-מורבידיות, עבודה על דימוי עצמי, התמודדות
עם חשיבה שלילית, כישורים חברתיים, שליטה עצמית