32 / 68
2017
ינואר
32
, חרדות, דיכאון, קשיי ויסות חושי, אפילפסיה וכו').
ODD
היכרות וגישה ישירה להתערבותבסביבותהמשמעותיות
.2
לילד, דרכן ניתן לעשות שינוי:
א. היכרות עם הגורמים החינוכיים עמם הילד נמצא במגע.
כשמדובר בפסיכולוג חינוכי שעובד במסגרת שבה הילד
לומד, הרי שלפסיכולוג קשר ישיר עם הצוות החינוכי,
ועדות השמה וגורמים חינוכיים נוספים. הפסיכולוג מכיר
את האקלים הכיתתי והבית ספרי וכן את מוסדות החינוך
באזור. פסיכולוגים חינוכיים חיצוניים יוצרים בעצמם קשר
עם הצוות החינוכי ופסיכולוג בית הספר כדי לבנות תוכנית
מתאימה.
ב. גישה ישירה להתערבות עם הורי הילד.
ג. גישה לגורמים מסייעים בקהילה: חוגים, צהרונים ומרכזים
קהילתיים, למשל.
ADHD
היכרות עם ההיצע התרופתי הקיים לטיפול ב-
.3
בקרבת המטופל.
ADHD
ועם רופאים שמתמחים ב-
הראייה המערכתית, הרב תחומית, שמאפיינת, על פי
רוב, את הפסיכולוג החינוכי, הופכת אותו לגורם מתאים
. כדי
ADHD
במיוחד להתערבויות עם ילדים ומתבגרים בעלי
ADHD
להדגים התערבות פסיכולוגית עם ילדים ונוער עם
בחרתי להציג את תהליך ההתערבות עם שחר (שם בדוי),
, שטופל תוך שימוש במודל האימון
ADHD
עם
10
ילד בן
הקוגניטיבי-התנהגותי בעבודה מערכתית. ההתערבות
נערכה עם הילד עצמו, ועם שתי הסביבות העיקריות בחייו:
המשפחה ובית הספר, וכן עם המורה להוראה מתקנת
והרופאה הנוירולוגית המטפלת.
מודל האימון הקוגניטיבי-התנהגותי שימש כבסיס לצורך
העבודה הפרטנית עם שחר, עם הוריו וכן עם הצוות
החינוכי. ניתן לקרוא על המודל בנספח למאמר זה.
מפגשים ראשונים
ההתערבות החלה במפגש אינטייק עם הוריו של שחר,
שהתרחש בחופש הגדול, לפני העלייה של שחר לכיתה ה'.
ההורים דיווחו כי הגיעו בגלל התנהגות קשה בבית וכן בשל
בקשות חוזרות ונשנות של הצוות החינוכי בסוף השנה
להתחיל בטיפול. ההורים התלוננו כי בבית הוא מתחצף,
מזלזל, מתקשה לקבל את מרותם, ובמיוחד את זו של
האם. צעקותיו נשמעות בכל הבית וכשהוא לא צועק,
הוא מסתגר בחדרו המבולגן ואין להם תקשורת איתו. הוא
מרבה לריב עם אחיו הקטנים ולא משקיע כלל בלימודים.
לדברי ההורים, למורים יש טענות דומות: הילד מתחצף
למורים, מפריע למהלך השיעורים והציונים בינוניים ומטה.
הם מודאגים מאוד ומתקשים לראות את האור בקצה
המנהרה. כיוון שהתרשמתי מקיומם של תסמינים של
, כמו קשיים בשליטה עצמית ואימפולסיביות, קושי
ADHD
להתמקד בלמידה וקשיי ארגון וניהול זמן, ביקשתי מההורים
למלא את שאלון קונרס, תוך שאני מסבירה באופן כללי
ומבררת את עמדתם לגבי אבחון. כבר בפגישה
ADHD
על
הראשונית ניתן היה להבחין בקושי של האב לקבל אבחנה
מסוג זה ובעמדתה השונה לחלוטין של האם, שסיפרה כי
חושדת בקיומם של קשיי קשב כבר כמה שנים וסבורה כי
שחר יוכל להרוויח מאבחון מקצועי.
לאחר המפגש עם ההורים, שבו תיארו את ההתמודדות
הקשה איתו בבית ואת חששם כי יגלה התנגדות לתהליך,
פגשתי את שחר ונכונה לי הפתעה. שחר דיבר לעניין,
שיתף פעולה בצורה נהדרת וביטא את רצונו לעשות שינוי
בהתנהגותו בבית הספר, עם חברים ובבית. חשוב לציין
כי במפגש עם ילדים, אני משתמשת בעיקר במשחקים
מסוגים שונים כדי להעביר תכנים טיפוליים ואימוניים. כבר
במפגש האינטייק חשוב שהילד יחווה חוויה נעימה ומעניינת
ושאלות האינטייק נשאלות דרך משחקים כמו "בקצב
הלב", "משימות מהלב" וכו'. שחר דיווח, כי הוא מודע לכך
שהוא מדבר "לא יפה" גם למורים וגם לאמו וכי הוא רוצה
ללמוד דרכים להשתפר. בנוסף, ביטא את רצונו לשפר
את ציוניו בבית הספר. במפגש בלט מאוד הדימוי העצמי
הנמוך של שחר. על השאלה "מנה שלוש תכונות טובות
שלך" מהמשחק "בקצב הלב" לא הצליח לענות, ולא הציע
אף לא תכונה אחת. חשוב לציין בהקשר זה, כי תסמינים
, כמו חוסר קשב, היפראקטיביות, סף
ADHD
הקשורים ל-
תסכול נמוך, קושי בדחיית סיפוקים, קושי בשמירה על
הכללים וקושי בהתארגנות, מתפרשים לעתים באופן שגוי
על ידי הסביבה. הם עלולים להיתפס כתכונות אופי שליליות,
כגון חוסר אכפתיות, גסות רוח, אגואיזם, עצלות וחוסר
מוטיבציה. הפירושים שהסביבה מייחסת להתנהגויות אלו
מופנמים אצל הילד ותורמים את חלקם להנמכת ההערכה
העצמית.
ביקשתי משחר שיביא איתו למפגש גם את תעודת הסיום
של כיתה ד' וכן כמה מחברות.
מתוך התעודה והמחברות התרשמתי, כי ייתכן יש גם
לקויות למידה, בעיקר בקריאה ובכתיבה. שאלוני הקונרס
שמילאו ההורים והמורה המחנכת מכיתה ד' חיזקו את
.
ADHD
החשד כי מדובר ב-
נפגשתי שוב עם ההורים, הפעם עם הרבה יותר מידע
שקיבלתי גם משחר עצמו וכן מתוך השאלונים, המחברות
ושיחה עם המחנכת. ההסבר להורים שכנע גם את האב