פסיכואקטואליה - ינואר 2017

37 / 68

פסיכואקטואליה
37
וּויסות רגשי, הצלחה בלימודים, שימור המיקוד, התחלה
וסיום של פעולות, התארגנות, ארגון וניהול זמן. בטיפול
חשוב להשתמש ADHDאו אימון של ילדים ובני נוער עם
באסטרטגיות כמו מתן חיזוקים רבים על הצלחות, מיקוד
בהעצמה וביצוע מעקבים תכופים אחר ביצוע המשימות.
חשובה מאוד היא הקניית הכלים והאסטרטגיות להורים
ולמורים והקשר עם הרופא המטפל ואנשי מקצוע אחרים,
כמו מורים להוראה מתקנת או מרפאות בעיסוק.
בתהליך ההתערבות, חשוב שהילדים ובני הנוער יהפכו
עצמאיים יותר ויותר ואנו נסיר בהדרגה את הפיקוח כדי
לעזור להם לפתח מיומנויות של שליטה עצמית, תכנון,
עמידה בתכנון זמנים ולקיחת אחריות.
נספח
מ ו ד ל ה א י מ ו ן
ה ק ו ג נ י ט י ב י -
התנהגותי מתמקד
ביצירת שינוי בקרב
ילדים, מתבגרים
ומבוגרים בארבעה
) שלב 1( :שלבים
ההיכרות וההעצמה,
) שלב קביעת 2(
) שלב פיתוח אסטרטגיות להשגת המטרות, 3( ,המטרות
,"CBT) שלב הוויסות ובקרת הפעולה. "משולש ה-4(
עבודה על שינוי בהרגלי חשיבה, שינוי בהתנהגות ושינוי
בתגובות פיזיולוגיות עובר כחוט השני בכל אחד מארבעת
שלבי האימון.
- מתייחס למעבר במוחו של המתאמן שינוי בהרגלי החשיבה
מדיבור פנימי שלילי, מחשבות אוטומטיות שליליות ואפילו
תסריטים קטסטרופליים, לדיבור פנימי חיובי, בחינת אירועים
מתוך פרספקטיבה חיובית, לקיחת יוזמה ואחריות וציפייה
מראש לסוף חיובי.
- מתייחס למעבר ממצב של התנהגות שינוי בהתנהגות
ריאקטיבית, חסרת שליטה, שעלולה לגרום למתחים עם
הסביבה, למצב של התנהגות פרו-אקטיבית, עם יכולת
ויסות ובחירה והשפעה חיובית על הסביבה. בנוסף, לומדים
המתאמנים לעבור ממצב של חוסר תכנון וארגון, דחיינות
ואי עמידה בזמנים, למסוגלות ביצירת סדרי עדיפויות, מילוי
התחייבויות ותפקוד בזמן לחץ.
- כדי לאפשר שינוי בתגובות פיזיולוגיות - טכניקות הרגעה
שינוי עוצמתי יותר בחשיבה ובהתנהגות חשוב שהמתאמן
יהיה פנוי לכך מבחינה פיזיולוגית.
בקרב מתבגרים ומבוגרים רבים עם קשיי קשב וריכוז ולקויות
למידה מתפתחים פחדים וחרדות סביב הקשיים. באימון
המתאמנים לומדים טכניקות הרפיה בשילוב טכניקות
ביופידבק וכך הגוף לומד להירגע באופן אוטומטי.
, שינוי הנחות ואמונות מוטעות ביחס לעצמי CBTכמו ב-
והעולם ושינוי הדרגתי בהתנהגות מביאים לשינוי חיובי בתחום
הרגשי, להעלאת הדימוי העצמי ולשיפור היחסים עם הסביבה.
שינויים חיוביים אלו במחשבות וברגשות מעודדים בתורם שינוי
התנהגותי נוסף.
חשוב לציין, כי "המנוע" העיקרי של תהליך האימון הוא
התשאול, כלומר שימוש ב"שאלות עוצמתיות", סקרניות ולא
שיפוטיות, המעבירות לילד את המסר כי התשובות לשאלות
החשובות ביותר על עצמו ועל חייו נמצאות בתוכו. המחשבות
מעודדות למחשבה וליצירה, מעודדות תחושת אחריות ושליטה
במצב, מעבירות מסר של שיתוף ומעצימות את המתאמן.
הדבר מלמד את המתאמן לעצור, לחשוב מראש ולתכנן.
מקורות
1. 1. American academy of pediatrics (2011). ADHD: clinical practice guideline for the diagnosis, evaluation,
and treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder in children and adolescents.‏ Pediatrics, 2011.
2. 2. Kooiju, S.J., Bejerot, S., Blackwell, A., Caci, H. … & Asherson, P. (2010). European consensus statement on
diagnosis and treatment of adult ADHD The European Network Adult ADHD. BMC Psychiatry, 10(1), 677.
3. 3. NICE (2008). Attention deficit hyperactivity disorder: Diagnosis and management of ADHD in children, young
people and adults. NICE clinical guideline 72. Available at [NICE guideline]. Last accessed
May 2015.
4. 4. Pastor, P. N. (August 28, 2015). QuickStats: Percentage of children and adolescents aged 5-17 years with
diagnosed attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD), by race and hispanic ethnicity. National Health Interview
Survey, United States, 1997-2014, Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR) 64(33):925
5. Remschmidt, H. (2005). Global consensus on ADHD/HKD. European child & adolescent psychiatry, 14(3), 127-137.
6. Thomas, R. et al. (April 2015). Prevalence of attention-deficit/hyperactivity disorder: A systematic review and meta-
analysis. Pediatrics, 135(4), pp. e994-e1001.