39 / 68
פסיכואקטואליה
39
התשת האחרים בגלל הפעלתנות שלהם. אימפולסיביות
מתייחסת לפעילות חפוזה אשר מתרחשת ברגע, ללא
חשיבה מקדימה, התייחסות לעתיד או מחשבה על
ההשלכות של ההתנהגות (כמו למשל לרוץ לכביש בלי
להסתכל).
) מארגן את קשיי הקשב בדרך
Barkley
, 1997(
בארקלי
אחרת. הוא רואה בלקות הנוירולוגית בהשהיית תגובה
כגורם מרכזי לארבע לקויות בפונקציות הניהוליות: בזיכרון
עבודה, יצירת דיבור פנימי, מכוונות עצמית הגורמת
לקשיים במוטיבציה פנימית והיכולת לתקן טעויות. לקויות
אלו גורמות למכלול של קשיים תפקודיים אצל אנשים
עם הפרעת קשב: הסחות דעת רבות, אימפולסיביות,
קשיי ריכוז וקשב, קשיים בהתארגנות, בעיות בניהול זמן
(כולל קשיים בהבנת משמעות העבר והעתיד - עיוורון
ביחס לזמן), קשיים בהתמדה, הישגים אקדמיים נמוכים
(מחקרים רבם מעידים על תת-הישגיות אצל בוגרים עם
הפרעת קשב), יחסים לקויים במשפחה (נטייה לגירושין
) ועם
ADHD
בשיעור גבוה לעומת קבוצת הביקורת ללא
חברים, בעיה בדחיית סיפוקים וקושי לשלוט בדחפים,
נקיטת קיצורי דרך בביצוע מטלות שגרתיות ומשעממות,
בעיות בניהול כספים, "התנהגות רבה מדי" (מתרוצצים,
מפטפטים ללא הרף), קושי במילוי הוראות, חוסר עקביות
בעבודה, בעיות בוויסות רגשי, התפרצויות כעס ומחשבות
שליליות אוטומטיות (כולל קושי להפריד בין עובדות
לרגשות).
) מתארים את תהליך השפעת
2014(
קפלינסקי ולוינסקי
הפרעת הקשב על היחיד וסביבתו כך:
הפרעת הקשב שמקורה פיזי יוצרת קשיים כמו מוסחות,
הצפה, קושי להתרכז, קשיי זיכרון ועוד. קשיים אלו מובילים
להתנהגויות כמו איבוד חפצים, אי הקשבה, איחורים,
דחיינות, ויתור ועוד.
הסביבה מפרשת את ההתנהגות הזו כזלזול, רשלנות,
טיפשות, חוסר מוטיבציה או חוסר רצון, ומפנה ביקורת
כלפי האדם.
האדם סופג את הביקורת הרבה, אשר יוצרת אצלו פגיעה
רגשית. כך נפגעים הדימוי העצמי שלו ותחושת המסוגלות,
ומתפתחת ביקורת עצמית קשה.
לעתים יובילו קשיים אלה למצבי רוח קשים, לדיכאון
ולחרדה.
אנשים עם הפרעת קשב מעידים לעתים קרובות על
תחושות ורגשות כמו: אשמה - כל מעידה, ולו הקטנה
ביותר, יוצרת תחושות אשמה קשות, עד שהם חשים
אשמים כל הזמן; הצפה - ההצפה הפיזיולוגית מעוררת
הצפה רגשית; פגימות - חשים שמשהו לא בסדר אצלם;
תנודות חזקות במצבי רוח - כשמצליחים חשים התרוממות
(לזמן קצר בלבד), וכשנכשלים, מתרסקים; זיוף והסתרה
- הפחד שיגלו שכל מהותם הוא זיוף מביא אותם להסתיר
את הדימוי העצמי שלהם שעל פיו הם שווים הרבה פחות
ממה שחושבים עליהם (בלימודים, בעבודה, בזוגיות,
בחברה); מותשות - הנגרמת כתוצאה מהתמודדות בלתי
פוסקת עם קשיים; לחץ - צורך להיות דרוכים כל הזמן כדי
לא לטעות; שעמום - משתעממים בנקל ולכן נוטים לחפש
.)2014 ,
ריגושים (קפלינסקי ולוינסקי
נוכח האמור לעיל, ניתן להבין שהפרעת הקשב גורמת
לקשיים רבים לאנשים הלוקים בה ולאנשים שבסביבתם
(הורים, בני זוג, חברים, עמיתים ומנהלים במקום העבודה
ועוד). כאשר אנשים עם הפרעת קשב חיים עם מכלול רב
תחומי של קשיים תפקודיים, נדרשות דרכי טיפול שונות
ומגוונות כדי לאפשר להם לשפר את התפקודים היומיומיים
ולעזור בקשיים הרגשיים שההפרעה גורמת. אחת מדרכי
ההתערבות היא האימון האישי הממוקד להפרעת קשב.
אימון אישי ממוקד להפרעת קשב
אימון אישי (קואוצ'ינג), על פי הפדרציה הבינלאומית
), מוגדר כך: "יחסים מקצועיים
ICF
, 2008(
לקואוצ'ינג
מתמשכים העוזרים לבני אדם למקסם את התוצאות
בחייהם, בקריירה, בעסקים או בארגונים. במשך התהליך
האימוני הלקוחות (מתאמנים) מעמיקים את הלמידה
שלהם, משפרים את ביצועיהם ומעלים את איכות חייהם".
זהו תהליך התערבותי שמטרתו העיקרית היא להביא את
המתאמן למצב החיים וההצלחה המתאימים לו ביותר;
לסייע לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו; ולסייע לו
להתמודד עם אירועי החיים השונים. הבסיס התאורטי של
האימון האישי לקוח מתחומי דעת שונים, בהם ספורט,
ניהול, פילוסופיה, פסיכולוגיה ועוד.
תהליך האימון, אמנם איננו טיפולי במהותו,
אך בהיותו תהליך המשנה דפוסי חשיבה,
אף הוא מייצר חיווט חדש בין תאי העצבים
מטרת האימון האישי לשפר את איכות החיים, לטפח
מנהיגות וביצועיים אישיים, לאפשר לפרטים ולארגונים
ליצור שינויים, לפתח מיומנויות חדשות ולמגר דפוסים