43 / 68
פסיכואקטואליה
43
, הלומדים לימודים אקדמיים,
ADHD
אצל סטודנטים עם
למשל, ממצאי מחקרים הראו שממוצע הציונים
וההסתגלות הכללית של הסטודנטים המטופלים
תרופתית אינם נבדלים באופן משמעותי מסטודנטים
שאינם נוטלים תרופות. התרופות משפרות
ADHD
עם
את יכולת הריכוז, אך אינן יעילות לשיפור המיומנויות
הקשורות להצלחה אקדמית, כמו, למשל, התארגנות
וניהול זמן. מחקר שבוצעה בו התערבות על ידי לימוד
מיומנויות לשיפור התפקודים (ניהול זמן, התארגנות
, הצביע על שיפור
ADHD
ותכנון) של סטודנטים עם
משמעותי בתפקודיהם של המשתתפים במחקר
Bellman et al.,
). בלמן ואחרים (
LaCount et al., 2015
(
) הציגו את השפעותיו של קואוצ'ינג אקדמי על
2015
הלמידה, מיומנויות הלמידה והמוכנות העצמית של
. המחקר הצביע על כך שקואוצ'ינג
ADHD
סטודנטים עם
יכול להיות יעיל במידה רבה ולעזור לסטודנטים לשפר
את התפקודים הניהוליים שלהם ולהפחית את הלחץ
היומיומי.
הצגת מקרה אימון
.3 +
. נשוי
33
נ' בן
בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני
במנהל עסקים.
מנהל צוות עובדים בתחום שירות, עוסק בקשרים רבים עם
חו"ל, עוסק במספרים, וכן בתהליכים עם הרבה פרטים.
פגישת טרום אימון
נמצא שנתיים בטיפול זוגי. במהלך השנתיים הללו לא
הצליח להשתפר כבן זוג.
הקשיים שלו באים לידי ביטוי בכך שאם מתחיל משהו
לא נוח הוא עוזב. הוא אימפולסיבי, מתקשה להקשיב,
מתקשה להכיל, חסר זהירות וחסר אחריות, בעל קשיי
זיכרון, נטייה לכעס, ועסוק בלרצות את כל העולם.
היכרות ראשונית
כארבעה מפגשים ראשונים של האימון עוסקים בהיכרות
הראשונית של המתאמן, במטרה להכיר את הכישורים
שלו, החוזקות והיכולות. התהליך נעשה באמצעות ניתוח
כמה תקופות חיים. הניתוח עם נ' כלל כמה תקופות, ובהן
את שירותו הצבאי ואת תפקודו במקום עבודתו הנוכחית.
את שירותו הצבאי התחיל נ' בגבעתי, המשיך כמתנדב
ביחידה לחילוץ והצלה, והיה חייל מצטיין. באמצעות ניתוח
תפקידו ניכרו התכונות והחוזקות הבאות: אחריות ברמה
גבוהה, אכפתיות, התנדבות, ערכיות, יחסי אנוש מעולים,
תקשורת בין אישית, מנהיגות, רגישות לזולת, קשרי חברות
טובים מאוד, עזרה לזולת, הקשבה.
מתוך ניתוח תפקודיו ופעולותיו בעבודה באו לידי ביטוי
התכונות והחוזקות הבאות: השקעה מרובה, מנהיגות,
תקשורת בין אישית, רגישות לזולת, אכפתיות, מסירות
ואחריות, מוטיבציה, פועל מתוך הנאה.
מטרות האימון
בתהליך ההיכרות, מתוך הסיפור של נ' על עצמו, למדנו
כיצד הפרעת הקשב משפיעה עליו ומהן מטרות האימון
האפשריות. כך הגדיר נ' את מטרותיו: ללמוד לנהל את
הכעס; להיות יותר אחראי ויוזם (לזכור משימות שרעייתו
מבקשת ממנו לבצע, שבעת שלא ביצע אותן ייחסו
לו התנהגות של פאסיב-אגרסיב); להיפטר מההרגל
ומהנטייה לשקר.
תוך כדי שיחה על הקשיים של נ' הסברתי לו על הסיבה
הנוירולוגית להתנהגויות שמקורן בהפרעת הקשב. דיברנו,
למשל, על כך שלאנשים עם הפרעת קשב יש בעיה בזיכרון
לטווח קצר ובזיכרון לטווח ארוך, ולכן לא הצליח לבצע
חלק מהמטלות שנתבקש להן. למדנו על הגורם הנוירולוגי
, ועל כך שמרבית
ADHD
להתפרצויות כעס אצל אנשים עם
) סובלים מהתפרצויות כעס.
85%-
(כ
ADHD
האנשים עם
המטרה הראשונה שנ' בחר לטפל בה הייתה ללמוד להיות
אחראי ויוזם בבית. נ' הגדיר את עצמו כחסר אחריות, כאדם
שאי אפשר לסמוך עליו, וציין שרעייתו (בצדק מוחלט)
חוששת להשאיר אותו לבד עם הילדים. שהוא איננו יוזם
כל מטלה בבית ושהיא צריכה להפעיל אותו בכל פעולה,
קטנה כגדולה.
לאחר שנ' בחר את נושא האחריות והיוזמה כמטרה
הראשונה בתהליך, בדקנו בראש ובראשונה את התפקודים
שלו שבהם הוא כן מגלה אחריות ויוזמה, על מנת לשרש
את הטיות החשיבה שלו (הקובעות: שחור - לבן; הכול - או
לא כלום) המספרות לו שהוא חסר אחריות באופן מוחלט
כאב וכבן זוג ושהוא אינו יוזם כל פעולה בחיי המשפחה.
הצלחותיו כבן זוג וכאיש אחראי ויוזם
אוהב מאוד את בת זוגו; נאמן; משקיע בתפעול הבית
(מכבס, מבשל, מתקן תקלות בבית, עורך קניות); מדי
בוקר מעיר את הילדים, מכין אותם לבית הספר ומסיע
אותם לבתי הספר והגנים (מאפשר לבת זוגו להישאר לישון
עד שעות הבוקר המאוחרות); כשחוזר מהעבודה, מכין