Table of Contents Table of Contents
Next Page  42 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 42 / 68 Previous Page
Page Background

2017

ינואר

42

קטנות מאפשרת לאנשים לחוות תקווה ביחס לעצמם

וביחס לחייהם ולמטרות שהם מציבים לעצמם. באימון

, מציבים יעדים קטנים

ADHD

הממוקד לאוכלוסייה עם

בכמה מישורים: מישור אחד בהגדרת המטרות לשינוי

הגלובלי. במקום לסיים תואר, למשל, מגדירים מטרה

במונחים של לסיים סמסטר לימודי בציונים מסוימים.

מישור נוסף יהיה בהגדרת הפעולות שהיחיד מגדיר לעצמו

בבואו לבצע משימות יומיומיות. למשל, אם האדם מבקש

לענות למיילים, האמיגדלה שלו מפרשת מטלה זו כאיום,

ולכן גורמת לו למצב של קיפאון וחוסר יכולת לבצע את

המשימה. על פי גישת הקאיזן, עליו להגדיר לעצמו את

השלב הראשון לביצוע לצורך השלמת המשימה, כמו

למשל רק לשבת ולפתוח את תיבת המייל. בדרך זו אין מצב

של איום במוח, והדבר מאפשר לו להתחיל במשימה ומשם

להמשיך לצעד הקטן הבא.

): לוגותרפיה היא תרפיה

1970 ,

(פראנקל

לוגותרפיה

באמצעות הכוונת האדם למשמעות החיים שלו (מיוונית,

לוגוס הוא משמעות; תבונה פנימית של היקום; היגיון;

טוב עליון). על פי הלוגותרפיה, לאדם צורך בסיסי למצוא

משמעות בחייו, והשאיפה למשמעות היא המניע המרכזי

של האדם. הלוגותרפיה עוסקת בטיפוח יכולות חבויות

ולכן פועלת לאיתור כוחותיו של האדם וחיזוקם באמצעות

הדגשת העוצמות שהוא פיתח במהלך חייו והתאמתם

להיום. באמצעות הרחבת האפשרויות הקיימות נוצר

אצל האדם שינוי בהתייחסויות כלפי המציאות הקיימת.

הלוגותרפיה מאפשרת לאדם, באמצעות כלים מעשיים,

יומיומיים, המבוססים על ניסיון החיים האישי, לראות את

עצמו באור חדש ולהפנות את תשומת לבו למאגר הכוחות

שבתוכו, שאותם יפעיל במצבי החיים השונים. האימון

) על מנת

1970(

משתמש בכלים מתורתו של פראנקל

לשקף למתאמן את היכולות והחוזקות שלו דרך תצפית

יומיומית וצריבה של "תמונות" (מציאות) קונקרטיות

ממצבי היומיום, למשל תמונות הקשורות לתפקודו

בלימודים, בעבודה, כבן זוג או כהורה (למשל כשחיבק את

ילדו, כשרחץ אותו בעדינות ורגישות, כשבישל לבת זוגו

תבשיל שהיא אוהבת במיוחד וכדומה).

השנים

25-

): ב

2009 ,'

(דוידג

הפלסטיות של המוח

האחרונות הצטבר ידע מדעי לפיו המוח ממשיך לייצר

קשרים חדשים כל הזמן. קשרים אלו משפיעים על היכולות

שלנו ואנחנו יכולים לרכוש יכולות או לשפר אותן בכל שלב

בחיים. כשעוסקים בלמידה ובחוויה חדשה, המוח יוצר

מסלולים עצביים של נוירונים הנקשרים זה לזה. בכל פעם

שנרכשים ידע חדש, מיומנות חדשה או דפוסי חשיבה

חדשים, באמצעות תרגול חוזר ונשנה, קיימת תקשורת

מוגברת בין הנוירונים המעורבים. ככל שהרשת הנוירולוגית

(התקשורת בין הנוירונים) צפופה וענפה יותר, כך המיומנות

טובה יותר, והופכת בסופו של דבר לאוטומטית. בתהליך

האימון, שבו עוסקים תדיר ומתאמנים בדפוסי חשיבה

, חשיבה חיובית, לוגותרפיה

CBT

חדשים (על ידי כלים של

וכדומה), ובכלים פרקטיים לתפקוד יעיל יותר (כמו ארגון

הסביבה, ניהול זמן, שימוש בצעדים קטנים להתמודדות

עם דחיינות ועוד) נוצרים קשרים ורשתות חדשים במוח.

אימון עקבי המלווה בתשומת לב של המתאמן לתהליך,

מייצר שינויים משמעותיים במפה המוחית. לפיכך, בתהליך

האימון יש חשיבות מרבית לתצפיות שהמתאמן עורך על

חייו, על היכולות שלו ועל ההצלחות שלו, ולצריבתן במוחו

), זוכה פרס

2009 ,'

כתמונות קונקרטיות. קנדל (בתוך דוידג

נובל על מחקריו בתחום, טוען שהטיפול הנפשי משנה

"ככל הנראה באצעות למידה, היוצרת שינויים

בני אדם

בביטוי הגנים ובחוזק החיבורים הסינפטיים, ושינויים מבניים

הגורמים שינוי בדפוס האנטומי של החיבורים הפנימיים

בין תאי העצב במוח. הטיפול הנפשי הוא טיפול מתקן

משום שהוא חודר לעומק המוח ותאי העצב ומשנה את

(קנדל בתוך

המבנה שלהם על ידי ערור הגנים הנכונים"

). תהליך האימון, אמנם איננו טיפולי

221 '

, עמ

2009 ,'

דוידג

במהותו, אך בהיותו תהליך המשנה דפוסי חשיבה, אף הוא

מייצר חיווט חדש בין תאי העצבים.

המחקר האקדמי בתחום האימון האישי צובר עניין הולך

וגדל, ובעשור האחרון התחיל להיווצר בסיס ידע אמפירי

בנושא, אך בשל העובדה שזהו תחום דעת צעיר, המחקר

עדיין אינו מקיף דיו. מחקרים שבוצעו בעשור האחרון

מראים שאימון ניהולי או עסקי ואימון לחיים, כולם מהווים

דרכים יעילות להשגת צמיחה מתמשכת, שינוי והתפתחות

של האדם היחיד, קבוצות או ארגונים. סקירת הספרות

המחקרית על אימונים אישיים לאנשים עם הפרעת קשב

מצביעה על שיפור ניכר בתפקודים לימודיים אקדמיים;

רכישת מיומנות חיים אפקטיביות; עלייה בתחושת

); שיפור ניכר ביכולת

Self-Efficacy

המסוגלות העצמית (

הסינגור העצמי; שיפור באסטרטגיות ובתפקודים ניהוליים;

עלייה במוטיבציה; שיפור בניהול זמן (סדרי עדיפויות וקבלת

החלטות ביחס לניהול הזמן), למידה ושיפור בפתרון בעיות;

יצירת שינויים בהתנהגויות ובהתנהלות היומיומית; שיפור

אינטראקציות ויחסים עם אנשים; יצירת איזון בחיים ועוד

Grant, 2003; Kampa-Kokesch, 2001; Swartz, Prevatt &(

.)Proctor, 2005