46 / 68
2016
אפריל
46
פינת ההורות - איריס ברנט מארחת
פלוס, לאחר שילדינו “עזבו את הקן” ו”פרשו כנפיים”,
50
בגיל
ונראה כאילו קיבלנו מחדש את ה”חופש” לחיות - עם הרבה
פחות מגבלות וחובות, פחות מטלות יומיות כובלות והרבה
יותר פנאי לעצמנו, לזוגיות, לחברינו הקרובים והרחוקים,
נופלת עלינו לפתע הורות חדשה - הורות למי שעד עכשיו היו
ההורים שלנו - “הורות הפוכה”.
הניחוח המתוק של החופש מתחיל להתפוגג, והחלומות
הפרועים על ביקורים ארוכים
והרפתקניים בארצות רחוקות שבהן
עוד לא הספקנו לבקר או על רכישת
תארים נוספים שאליהם לא התפנינו
בהיותנו הורים לילדינו, כל אלה ועוד
נדחסים שוב למגבלות של זמן ומקום
שהמציאות החדשה מכתיבה לנו.
נסיעה לחו”ל ליותר משבוע או למקום
מרוחק מדי, כמעט שאינה באה
בחשבון, שמא יקרה משהו להורינו
ויזעיקו אותנו מיד ארצה. התחייבות
לתוכנית לימודים שנתית קבועה היא
ממש יומרנית, כי עלינו “להיות על
המשמר” - לצלצל יום-יום, לקפוץ כל
יומיים, לערוך קניות, להוביל לבדיקות ולהיות שם - פשוט
“להיות”.
הנוכחות הזאת שלנו, שוב, כל כך חיונית, הנכונות להיות
“מוקפצים” בכל רגע נתון ולעמוד לשירותם כל כך חשובה,
והשיחות הקטנות על מה שעבר עליהם היום וכיצד הם
מרגישים, הופכותלכלכךמשמעותיות. כיהדאגה, ההתמסרות
והאכפתיות שלנו נוטעות בהורינו תחושת ביטחון ומרפדות,
ולו במעט, את הערכתם העצמית שבכל יום שעובר נראה
שהיא עלולה להתמוסס נוכח הנסיבות החדשות, ושוב - כמו
פעם בילדותם - הדימוי העצמי הופך להיות כל כך שברירי
ותלוי בתמיכה מבחוץ ובחיזוקים מן הסביבה הקרובה.
ביקשתי לחקוראתמהותהשל “ההורותההפוכה”, לנסותלהבין
מה מייחד אותה ועד כמה הכינה אותנו
ההורות לילדינו שלנו למלא תפקיד
זה. אין ספק, המרכיבים המרכזיים של
הורות טובה חיוניים ביותר גם כאן -
הורית
”החזקה”
הרבה מאוד נכונות ל
ברמה היום-יומית הקונקרטית ביותר
רגשית וקוגניטיבית
“הכלה”
ולצד זה -
- הכלה אין-סופית שתאפשר להורינו
להטיל ולהשליך עלינו את רגשותיהם
הקשים, את חרדותיהם ופחדיהם, את
תחושות הייאוש, הביזוי והירידה בערך
העצמי, את חוויות השעמום, הריק
וחוסר העניין, מבלי שנטיח אותם בהם
חזרה, מבלי שנכעס, ניפגע ונחפש את
דרכנו החוצה. כי אין מקום לאשליות - אף אחד לא ימלא את
מקומנו בצורה הנכונה - לא פיליפינית רחומה שתוכל אולי
לספק את צורכיהם הפיזיים הראשוניים ולא מוסד סיעודי
משובחשיעניק להם סביבה אסתטית ותנאי מחיה נאותים. לא,
אלה אמנם חיוניים פעמים רבות ומסייעים ביותר, אך בלעדי
אך שלא כמו בהורותשלנו
לילדינו, ההכלה שלנו את
הורינו תהיה בדרך כלל
מורכבת וסבוכה הרבה יותר,
כי פעמים רבות היא תאצור
בתוכה כעסי עבר שלנו עליהם
צילה טנא היא פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומטפלת משפחתית מוסמכת.
"הורות הפוכה" -
להיות "הורה" להוריך בזיקנתם
האחות המעשית צעקה אחריה כשעמדה ליד דלת הזכוכית: “תסלחי לי, הבת של
שפרה, יש לי מאוד בקשה גדולה, אם את כבר יוצאת, את רואה את האיש הזה עם
המעיל הירוק? תתפסי אותו, תגידי לו שהטיטולים של אבא שלו כבר נגמרים”...
חמוטל הפכה אליה את ראשה, נזכרת פתאום בימים שבהם היתה “הבת של שפרה.”
איש ואישה ואיש
מאת סביון ליברכט
1998 ,”
הוצאת “כתר
צילה טנא