לזכרה של ד"ר יוכי בן-נון

16 / 60

הסתדרותהפסיכולוגים בישראל
16 מן העיתונות
בלי nnpw ד״ר אסתר כלפון, בת 47 מרכזת אקדמית במ־
כללה
$TS1$במכללה$TS1$
$DN2$במכללה$DN2$
הדתית לחינוך
״שאנן״. נשואה, אמא לא־
דיר
$TS1$לאדיר $TS1$
$DN2$ לאדיר$DN2$ 26 ,) צורית 25 ,) אפרת 22 ,) ויוחאי 16 .)
אמא לראשונה: ״כבר מהרגע הראשון חשתי מחוברת
אל
הפעוט הקטן שזה עתה יצא לאוויר העולם. לבי
התמ־
לא
$TS1$ התמלא $TS1$
$DN2$התמלא$DN2$ בתחושה של אושר מהולה בתחושת אחריות גדולה״.
הקושי העיקרי: ״השילוב של
פיתוח קריירה עם לימודים
והחשש שזה יבוא על חשבון גידול הילדים. כשהילדים היו
קטנים, השתדלתי להם לתת כמעט תמיד את הקדימות.
כשהבן הקטן בן היה חמש, הציעו לנהל לי
בית ספר. וית־
רתי
$TS1$ ויתרתי$TS1$
$DN2$ ויתרתי$DN2$ על
ההצעה המפתה, ורק כשהוא הגיע לגיל 10 הסכ־
מתי
$TS1$ הסכמתי$TS1$
$DN2$ הסכמתי$DN2$ לקבל ניהול״.
אמא קשוחה: ״לא הייתי כזאת. החברים הכי טובים שלי
הם הילדים שלי.
עד היום אנחנו מנהלים
שיחות נפש,
כמובן בהתאמה לאישיות כל של אחד. כבר כשהם היו יל־
דים
$TS1$ילדים$TS1$
$DN2$ילדים$DN2$ צעירים שיתפתי אותם בתחושות שלי, בהצלחות שלי
ובכישלונות שיש לי בקשרי החברות או בעבודה. כילדים,
היו הם שומעים את הדברים ופחות מספרים על
עצמם,
ולאט לאט
הם הביעו עמדה ולמדו לשתף
בעצמם״.
כלל בל יעבור: ״לומר רק את האמת ולדעת לקחת אח־
ריות
$TS1$ אחריות$TS1$
$DN2$ אחריות$DN2$ גם במקרים בהם יש צורך להתמודד
עם המחיר״.
הבלגתי ״על על: אף שבטבעי אני אוהבת סדר וארגון,
במהלך
השנים בהן הילדים היו קטנים השתדלתי מאוד
לוותר על
הצורך שלי לבית
מסודר ומאורגן. הקפדתי
שהסביבה הביתית תתאים לצרכי הילדים, כך שיהיה להם
מרחב להתנסות, ללמוד
ואם צריך גם ללכלך
בחומרים
כמו גואש או דבק. במקביל לכך, השתדלתי לחנך אותם
להיות
שותפים בסידור וארגון הבית״.
עצבן אותי: ״בבית שלנו השתדלנו שהכל
ייעשה מתוך
חיזוק והעצמה. במקרים בהם אחד הילדים עשה מעשה לא
נאות, נערך שיח מכבד אך דורש כאחד״.
עונשים: ״השתדלתי מאוד שלא להשתמש בעונשים.
אמנם כשהיה צורך, כעסתי או נזפתי, אולם
הדבר היה מל־
ווה
$TS1$מלווה$TS1$
$DN2$מלווה $DN2$ בהסבר לילד
מהו המצב הנדרש או המצופה ומדוע.
בשיטה זו חינכתי את ילדיי להבחין בין טוב לרע מתוך
אידיאל
ואמונה".
מצטערת על: ״שלא נהניתי יותר מתקופת גיל ההתב־
גרות
$TS1$ההתבגרות$TS1$
$DN2$ההתבגרות$DN2$ של
בני הבכור, משום לי שלקח
זמן להבין
את
החשיבות העמוקה של תקופה זו כחלק מהתפת־
חותו
$TS1$ מהתפתחותו$TS1$
$DN2$מהתפתחותו$DN2$ האישית לקראת היותו בוגר״.
טיפ להורים: ״כולנו
חשים אהבה
גדולה ועצומה לילדינו. לכולנו יש גם
רגעים בהם אנו חשים גאווה, אושר
וסיפוק מהישגים טובים של ילדינו,
ממעשים המעוררים השראה או מת־
כונות
$TS1$מתכונות$TS1$
$DN2$ מתכונות$DN2$ אופי שלהם. לא כולנו
יודעים
לומר להם זאת במילים. יש ילדים
רבים החשים שהוריהם אינם אוהבים
אותם, אינם מעריכים אותם, אינם
שבעי רצון או מהם ממה שהם עו־
שים.
$TS1$.עושים $TS1$
$DN2$.עושים$DN2$ תחושה זו מלווה
אותם לאורך כל
חייהם, למרות שאין זה נכון. אני ממליצה
מאוד לסגל לעצמנו
את היכולת לומר לילדים
במילים ברורות את הערכתנו ואהבתנו אליהם.
חשוב להוסיף באופן מפורט ממה אנחנו גאים בהם,
וכמובן עם חיבוק חם ואוהב".
בלי אוכל בנזי־טה
ד״ר צביה בר־שלום,
בת 56 רכזת התמ־
חות
$TS1$התמחות$TS1$
$DN2$התמחות$DN2$ והדרכה ומרצה לחינוך
מיוחד במכללה
האקדמית ״חמדת הדרום״. נשואה, אמא
למוריה
32 ,) ליאור
30 ,) אליעד
25 ואל־
מוג
$TS1$ואלמוג $TS1$
$DN2$ואלמוג$DN2$ 21 ,) סבתא לחמישה
נכדים.
אמא לראשונה:
״אהבה גדולה,
שמחה מהולה
בחר־
דה
$TS1$בחרדה$TS1$
$DN2$ בחרדה$DN2$ זה שמא יהיה גדול עליי. מה עוד שפתאום הבנתי
שאני כבר לא
אדון לעצמי,
שהבאתי לעולם
מישהו
שזקוק לי כל הזמן״.
הקושי העיקרי: ״לראות
את הילדים
עצובים ופ־
גועים
$TS1$ ופג ע$TS1$
$DN2$ופגועים$DN2$ בגלל ההגבלות שהייתי מציבה בבית. אף
שהאמנתי כי כך עלינו לנהוג, בכל
זה זאת כאב שהם
לא היו מרוצים בטווח המיידי״.
אמא קשוחה: ״כשהילדים
היו קטנים, הצבתי גבו־
לות
$TS1$גבולות $TS1$
$DN2$גבולות$DN2$
ברורים, היו דרישות וציפיות מהם והכל בצורה
גלויה. היה שיח ואפשרתי לערער על הדברים, אך לנו
ההורים הייתה זכות הווטו, ומה שהחלטנו נעשה. יחד
עם זה, הייתה אווירה חמה וחברית בבית.
הילדים
שיתפו אותנו לגבי
מה שקורה
איתם, התייעצו גם בדברים אינטי־
מיים
$TS1$ אינט מיים$TS1$
$DN2$אינטימיים$DN2$ וההרגשה הייתה של
קרבה
ואהבה״.
כלל בל
יעבור: ״לא
עו־
לים
$TS1$עולים$TS1$
$DN2$עולים$DN2$ עם אוכל לקומה השנייה
בבית, שהיא קומת חדרי
השינה״.
הבלגתי על: ״התפרצויות
זעם בגיל
ההתבגרות, הש־
תמטות
$TS1$ השתמטות$TS1$
$DN2$השתמטות$DN2$ משיעורים ומימי
לימודים בתיכון, אי הכנת
שיעורי בית לפעמים,
וחוסר
שמירה על קוד הלבוש הבית
ספרי״.
עצבן אותי: ״כל גילויי האלימות
למיניהם. כששתי בנותיי הגדולות החלו
לריב
ביניהן בגיל
העשרה, הרגשנו שזה מכניס
מתח רב לבית ופתרנו זאת על ידי סגירת מרפסת
והשכנתן בחדרים נפרדים״.
עונשים: ״כמעט ולא היו. הכללים היו כל כך ברו־
רים
$TS1$ברורים $TS1$
$DN2$ברורים$DN2$ בבית שלרוב
שיחה הספיקה. ככלל,
העונש בחינוך
בעיניי הוא לצורך
מניעת המעשה להבא,
ואם הילד
מבין זאת מעצמו או בשיחה, אין אז צורך להעניש״.
מצטערת על:
״קודם כל, חבל
לי שאין לי עוד ילדים, ואילו
בתחום הדתי הייתי צרי־
כה
$TS1$צריכה $TS1$
$DN2$ צריכה$DN2$ להיות יותר עקבית
ולהוות דוגמה יותר
אישית. ׳עיגול
פינות׳ לא נתפש
על
ידי ילדים
כמו שמבוגר
תאה זאת״.
טיפ להורים:
״לא לשכוח
שאתם ההורים
של הילדים ולא
החברים שלהם.
ההורים חייבים לה־
ציב
$TS1$להציב$TS1$
$DN2$ להציב$DN2$ גבולות ברורים
ולהיות
עקביים ביישומם,
זה אם גם קשה. הגבולות
נו־
תנים
$TS1$נותנים$TS1$
$DN2$ נותנים$DN2$ לילדים ביטחון. כמובן שאין
לחסוך
בחיבוקים ובדיבורים״.
בלי עצבים
ד״ר יוכי בן־נון, בת 66 פסיכולוגית התפתחו־
תית
$TS1$ התפ חותי$TS1$
$DN2$התפתחותית$DN2$ ורפואית בכירה בשירותי בריאות כללית.
אלמנה,
אם לאלה
37 ,) וליונתן
33 .)
אמא לראשונה:
״רווחה על כך שההריון והלידה עברו
בשלום,
התפעמות מן הפלא ילד של שלם,
יצור אנוש
מורכב. שמחה על
מימוש האימהות, ומצד שני, דאגה
וחרדה, שההמשך יהיה תקין ומוצלח״.
הקושי העיקרי: ״למצוא
את שביל הזהב בקשר עם
הילדים: להיות קרובה, לא אבל פולשנית, לא משתל־
טת.
$TS1$.משתלטת$TS1$
$DN2$.משתלטת$DN2$ לדאוג, אבל לא לבטא
את הדאגה יותר מדי. לעודד
את הילד, כדי לקדם את רצונותיו שלו, ולא
את רצונו־
תיי.
$TS1$.רצונו יי$TS1$
$DN2$.רצונותיי$DN2$ ככל שהילד גדל
ואופיו בא לידי
ביטוי עצמאי, היה
קשה יותר למצוא את האיזון בין ההבנה לרגש שבתוכי
ולהבין שלא
תמיד ילד כל
מממש את החלומות שלנו,
מה את שאנחנו חושבים לנכון ולמתאים לו. ועם זאת,
חשוב לנסות ולהזדהות
איתו, לחזק
אותו בדרכו שלו.
ועוד קושי, רגשי, שנובע מכך: לראות
את הילד סובל,
או נכשל. לדעת שלו
היה עושה אחרת, לו אולי
^^^
היה מקשיב לעצותיי,
היה מצליח
יותר״.
אמא קשוחה: ״כל ימיי ניסיתי
לחפש
דרך ביניים, כפי שהפ־
סיכולוגיה
$TS1$שהפסיכולוגיה $TS1$
$DN2$שהפסיכולוגיה$DN2$ ממליצה, וכפי שנ־
ראה
$TS1$שנראה$TS1$
$DN2$שנראה$DN2$ לי
נכון לעשות: לא
אמא
קשוחה, גם אך לא ׳חברה׳.
חשוב להציב גבולות, לתת
לילד
הרגשה ברורה של ׳בעל
בית׳, ׳מנהל׳ ואחראי, אך לא
בקשיחות בלתי
מתפשרת.
אפשר לפעמים לוותר, לשח־
רר,
$TS1$ שחר $TS1$
$DN2$,לשחרר$DN2$ לצאת
מן השגרה. למשל,
מותר אפילו לוותר על מקלחת
יום אחד, אם הילד מאוד עייף או
לא
רגוע. מאידך, טוב להקשיב לי־
לדים,
$TS1$,לילדים$TS1$
$DN2$,לילדים$DN2$ חשוב להיות איתם, להיות מעו־
רבת
$TS1$מעורבת$TS1$
$DN2$מעורבת$DN2$ בחייהם, להכיר
את המחשבות שלהם,
לבלות
איתם, להכיר את החברים שלהם״.
כלל בל יעבור: ״יושר. לספר אמת״.
הבלגתי על: ״לאורך
השנים היו דברים בהתנהגות
הילדים שלא נראו לי, שציפיתי שיהיו אחרת, כמו היחס
לסבתא,
או לדוד/דודה,
אך לא
התעקשתי ולא דרשתי״.
עצבן אותי: ״לא
היה דבר כזה. ילדים לא מעצבנים״.
עונשים: ״קיצוץ בזמן טלוויזיה, קיצוץ בדמי כיס.
העונשים ניתנו בעיקר עקב אי עמידה במטלות
בבית,
או בהכנת שעורים. לא נתתי עונשים רבים. תמיד הע־
דפתי
$TS1$ העדפת$TS1$
$DN2$ העדפתי$DN2$ ללכת
בדרך החיובית: להבטיח
פרס על
עמידה
בחובות. בזה גם אך לא הפרזתי. חשוב להסביר לילד,
שהתמורה היא ההישג שלו!״.
מצטערת על: ״אין ספק שעשיתי טעויות, אי־ אך
נני
$TS1$אינני $TS1$
$DN2$ אינני $DN2$ יודעת כיצד אפשר להימנע מטעויות בחיים. האם
הייתי צריכה לעבוד
פחות ולהקדיש
יותר זמן לבית?
הרי הייתי צריכה לעבוד!
בסך הכל
אני מרגישה
שעשיתי את המרב כאם לילדים, בהתחשבות בתנאי
חיינו, תוך היעזרות במידע מקצועי שהיה לי.
האם
הכל היה טוב? קרוב לוודאי שלא״.
טיפ להורים: ״ללמוד להכיר
את הילד, לזהות
תכונות אופי שלו, להבין
מה חשוב לו. לפעול
בדרך
מדודה ומאוזנת כדי לחזק את הילד בדרכו ולסייע
לו
בתחומים שהוא חלש
בהם. לעזור,
אך לא לנסות
לשנות, לכבד את האישיות הנפרדת שלו כאדם, לא
לנסות לגדל אותו בדמותנו. חשוב גם לבנות בילד
כלים להתמודדות
עם קשיים בחיים, עם משברים
ואכזבות, לנטוע בו אופטימיות, תחושה של יכולת
וכוח לנהל
את חייו״.*
3D
נוצה אנזהית
שש מומחיות לסיפול התנהגותי
בילדים מספרות איך נהגו בעצמן
אילנה שטוטלנד
ni@1 ^^ איפה סעינו,
מתי התרגזנו,
איך הענשנו, מה
למדנו.
שש נשים
שמתמחות בטיפול
כילדים
ובייעוץ
להורים
פותחות
חלון לחוויית
האמהות הפרסית
אצלן
בבית
3D
נוצה אנזהית
שש מומחיות לסיפול התנהגותי
בילדים מספרות איך נהגו בעצמן
אילנה שטוטלנד
ni@1 ^^ איפה סעינו,
מתי התרגזנו,
איך הענשנו, מה
למדנו.
שש נשים
שמתמחות בטיפול
כילדים
ובייעוץ
להורים
פותחות
חלון לחוויית
האמהות הפרסית
אצלן
בבית
במהלך חייה המקצועיים ראתה יוכי חשיבות רבה להנגשת הפסיכולוגיה ההתפתחותית לקהל הרחב,
זאת מאחר ותפסה את תקופת הילדות כתקופה מכרעת בהתפתחותו התקינה של הפרט.
יוכי שימשה פעמים רבות ככתובת פסיכולוגית מקצועית לפניות של קוראים ועיתונאים בנושאים
הקשורים בגידול וחינוך ילדים. להלן מבחר דוגמאות.