לזכרה של ד"ר יוכי בן-נון

20 / 60

הסתדרותהפסיכולוגים בישראל
ההבנות הקדחתניות לקראת תחילת
שנת
הלימודים מתחילות
כבר במהלך
החופש
הגדול,
והארנקים של
ההורים נפתחים
לרווחה.
ספרים, מחברות, תיקים, יומ־
נים,
$TS1$,יומנים $TS1$
$DN2$,יומנים$DN2$ קלמרים
ועוד שלל ציוד לבית הספר
מהווים חלק
ניכר מהמסע הכספי הזה.
אך ההוצאות כמובן לא
נגמרות רק בר־
כישת
$TS1$ברכישת$TS1$
$DN2$ברכישת$DN2$ ציוד לבית הספר. עם תחילת שנת
הלימודים
ההוצאות רק גדלות ומתחילים
גם החוגים, השיעורים הפרטיים, זה ואם
עוד לא
מספיק, אז חלק אצל מההורים מת־
ווסף
$TS1$מת וסף$TS1$
$DN2$ מתווסף$DN2$ לרשימת
ההוצאות גם סעיף של
אימונים
אישיים, סעיף הקואוצ׳ינג. לא, בשביל לא
עצמם,
אלא בשביל ילדיהם,
כדי שהאוצרות שלהם
יהיו
חברותיים יותר, יצביעו יותר בכיתה, יהיו תלמידים
טובים יותר, יגשימו את היעדים שלהם
ומן הסתם גם
את הציפיות והפנטזיות של
הוריהם.
אולי
זה נשמע קצת הזוי, או קצת מוזר, אבל
יש ילדים שכבר בגיל
שש מתחילים
את מסע
ההיכרות עם עולם
האימון האישי. האם
קואוציינג טוב לילדים? מועיל?
האם כדאי
להורים לשלם
מאות שקלים לאימון,
או
אולי
הוא לא בכלל
מתאים לגילים
כה
צעירים? כמו בכל
דבר בחיים, תלוי
את
מי שואלים.
״האימון מאוד מרגיע, נותן
לילדים
אנרגיה, מוטיבציה להצלחה״,
אומרת זהבה גולן, קואוצ׳רית המתמקדת
באימון ילדים
ונוער ואשת חינוך. ״האימון
עובד על שלושה
מישורים; קוגניציה, תש
והתנהגות, ולכן התהליך
הוא מאוד משמעותי. אני
--
את
־ע
עוברת עם ילדים על
איפוק, בעיות אלימות,
בי־
טחון עצמי, קבלה
עצמית, איך להעז
יותר, לפתח
קשר עם חברים, עפ הורים. אני עוזרת להם להת־
גבר
$TS1$להתגבר$TS1$
$DN2$להתגבר$DN2$ על
חרדת מבחנים, עוברת איתם ניהול על זמן
נכון, איך לתכנן את הזמן כדי שאוכל ללמוד יותר
טוב. יש כאלה
שגם עובדים איתם על
אורח חיים
בריא, למשל
בעיות משקל,
איך אז אני מתכנן
הזמן שלי כדי שגם אעשה ספורט, וגם אהיה מוד
למה
שנכנס לי לפה.
גם יש הרבה בנים שרוצים לה־
צליח
$TS1$להצליח$TS1$
$DN2$להצליח$DN2$
בספורט, בכדורגל,
שחייה, אבל
אין להם
אומץ
לדחוף
את עצמם לשם. ילדים
גם רוצים להיות
מקו־
בלים
$TS1$מקובלים$TS1$
$DN2$מקובלים$DN2$
בחברה, מאוד רוצים להיות
במועצת התלמי־
דים,
$TS1$,ה למידים$TS1$
$DN2$,התלמידים$DN2$ לא אבל
מעיזים, וגם מה האימון האישי יכול
לעזור״.
היית ממליצה לכל תלמיד לנסות קואוצ׳ינג?
״הייתי ממליצה
זאת לכל תלמיד
שרוצה לעשות
איזשהו שינוי, לשפר משהו. אין אם לך רצון לשינוי,
אז לא.
סתם לא
עושים אימוך.
והאימון תמיד משיג את יעדיו?
״יש מקרים שזה לא מצליח, ואני כבר באימונים
הראשונים יכולה לראות
כן אם או לא.
היה גם מקרה
או שניים שהפסקתי באמצע, גם ויש ילדים
שאני
מפנה לפסיכולוג
ואומרת שאני לא הכתובת. אבל
לרוב האימון מצליח, וההצלחה
נמדדת בכך שהמ־
תאמן
$TS1$שהמתאמן$TS1$
$DN2$שהמתאמן$DN2$ מרגיש שמשהו זז אצלו.
שהוא יותר מסוגל,
שהוא לא
נמצא במקום שבו הוא התחיל.
הרבה פע־
מים
$TS1$פעמים$TS1$
$DN2$פעמים$DN2$ אני גם שומעת זה את מהמחנכת או מההורים״.
גולן
56 ,) ממושב נוב ברמת הגולן,
מספרת שהב־
עיות
$TS1$שהבעיות$TS1$
$DN2$שהבעיות$DN2$ העיקריות שבהן היא נתקלת אצל תלמידים
הן
חרדת מבחנים, ביטחון עצמי וקבלה עצמית. ״למשל
אני רואה מולי ילדה
גם יפהפייה וגם מצליחה בלי־
מודים,
$TS1$,בלימודים$TS1$
$DN2$,בלימודים$DN2$ ואני אומרת ׳וראו׳, אבל
מבחינתה היא לא.
היא לא מודעת לכל
החוזקות שיש יש בה, לה ערך
עצמי נמוך. זה נובע בעיקר מהרבה ביקורת עצמית
וגם סביבתית״.
מאיזה גיל היית ממליצה להתחיל את האימון
האישי?
״בהתחלה
ניסיתי עם תלמידים החל
מכיתה ג׳,
אבל
הבנתי שעם תלמידים החל
מכיתה הי ההצלחה
היא הרבה יותר גדולה. הכלים של
האימון מתאימים
יותר לילדים בגיל
12 ומעלה.
בדרך כלל
מדובר בע־
שרה
$TS1$בעשרה$TS1$
$DN2$בעשרה$DN2$ מפגשים, ולפעמים
מוסיפים עוד אימון או אחד
שניים״.
באילו כלים את משתמשת?
״אצל ילדים
אני משתמשת בהרבה קלפים,
בדפים
שצובעים ומביעים את עצמך בעזרתם. הקלפים
הם
קלפים טיפוליים חיוביים, ממש לא
עניין של חיזוי
עתידות. באמצעות קלפים הילד
מביע את עצמו.
למשל,
יותר לתאר לו קל דולפין
או דובונים שמ־
צוירים
$TS1$ שמצויר$TS1$
$DN2$שמצוירים$DN2$ על הקלף ולא
את עצמו. בניתי תוכנית של
׳עשרה צעדים להצלחה׳,
תוכנית שבעזרתה אנחנו
יוצאים למסע
שמותאם לילדים. בהתחלה
מדמיינים
ורואים את התמונה המיטבית שהילד
רוצה להגיע
אליה. אצל
מבוגרים לוקחים
טווח של כמה שנים,
אצל ילדים הטווח הוא קצר יותר, עד סוף שנת הלי־
מודים
$TS1$הלימודים$TS1$
$DN2$הלימודים$DN2$ מקסימום.
׳׳בהתחלה ילד כל
מכיר את עצמו, את הכוחות
שיש לו,
איך הוא נראה בעיני אחרים, אחר כך יותר
מתמקדים במה הילד בעצם רוצה ומגדירים מטרה:
למשל,
אחד רוצה שיהיו לו
הרבה יותר חברים; האחר
להיות לא
חרד ממבחנים, ואז בונים תוכנית פעולה
איך מגיעים למטרה שלנו. בונים גם סביבה תומכת,
מחפשים מי יכול עזור לילד להגשים
את המטרה,
ואחרי כל
אימון יש מטלה. למשל, תלמידה
שיודעת
את החומר מצוין, לא אבל
מעיזה להצביע
בכיתה
בגלל
הערך העצמי הנמוך שלה, המטלה שלה
תהיה
להצביע
בכיתה לפחות
פעם או אחת, פעמיים־שלוש
עד קצה גבול היכולת שלה.
זה אחרי היא מדווחת לי
איך היה. היא כותבת איך הרגישה כשעשתה זאת,
האם היה לה קשה, האם היה קל״. לה
כלומר, האימון גם עוזר להפוך לתלמידים
טובים
יותר?
״ברגע שתלמיד
מכיר את החוזקות שלו,
יודע
שהוא יכול מסוגל, הכל קל לו
יותר, וגם בלימודים.
אני לא
נגד שיעורים פרטיים, זה ממש לא
סותר, אבל
אם אני לוקחת
שיעור פרטי בתנ״ך או במתמטיקה,
אני מתקדמת רק בתחומים האלה, ואילו בקואוצ׳ינג
אתה מקבל
מתנה שמלווה
אותך לאורך
החיים״.
האם אכן מדובר כאן בתועלות
ובתוצאות מת־
משכות?
״כן.
$TS1$.מת״כן$TS1$
$DN2$.מת״כן$DN2$ אני חושבת שברגע שבן ארם, ולא
משנה אם
זה מבוגר או ילד,
מחובר לעצמו,
יודע מה החוזקות
שלו,
מאמין שהוא יכול,
אז הכל פתוח לפניו״.
חשוב לתת פרקטיקה
כישורים חברתיים הם כאמור אחד הנושאים
המרכזיים שעליהם
עובדים בקואוצ׳ינג עם ילדים.
״מגיעים אלינו ילדים שאפילו
קשה להם ליצור
קשר עין מרוב שהם מתביישים״, מספרת הילית
בן בוכר. ״היה לי ילד
שאמר ׳הגעתי למפגש
עם
חבר אחר, והיום יש לי
ארבעה חברים׳. אחרי
שהוא אמר את זה, הבנתי שהצלחנו.
אף אחד לא
נולד
עם כישורים חברתיים, ויש ילדים
שזקוקים
ליותר
הדרכה ותיווך כדי ללמוד
אותם״.
בן בוכר 37 ,) יחד עם הדר בלחסן 27 ,) מפ־ הן
תחות,
$TS1$,מפתחות$TS1$
$DN2$,מפתחות$DN2$ יוצרות ומנחות את סדנת ״אימונית״ סדנת
קואוציינג קבוצתית לילדים
כני 12 בן בוכר,
קואוצ׳רית לילדים
במקצועה, ובלחסן,
מורה בעלת
התמחות בחינוך מיוחד (שתיהן מחולון), מגדירות
את הסדנה שלהן
כסדנה להעצמת
כישורים חבר־
תיים
$TS1$חברת ים$TS1$
$DN2$חברתיים$DN2$ וביטחון עצמי. ״הסדנה היא מסע חברתי בן
עשרה מפגשים שילדים
יוצאים אליו, כשבמהלכה
אנחנו יוזמות סיטואציות חברתיות בזמן אמת ונות־
נות
$TS1$ונותנות$TS1$
$DN2$ונותנות$DN2$ לילדים כלים
פרקטיים שבהם יובלו להשתמש
בכל
צורך״, מספרת בלחסן.
״מדובר למשל בכלים
פרקטיים למפגש בהפסקה; ליום הולדת שיזמי־
נו
$TS1$שיזמינו$TS1$
$DN2$שיזמינו$DN2$ אותם ואולי הם לא ירצו ללבת
הם כי מרגישים
שאין להם
שם חברים; כלים לחוג
אחר הצהריים,
ולכל
מפגש חברתי אחר. אנחנו עוזרות לילדים לה־
גדיל
$TS1$להגדיל$TS1$
$DN2$להגדיל$DN2$
את מעגל החברים שלהם".
״בגילים
היותר בוגרים אנחנו עובדים גם על
פיתוח דימוי עצמי חיובי, חיזוק תחושת המסוג־
לות
$TS1$המסוגלות$TS1$
$DN2$המסוגלות$DN2$
שהיא מאוד חשובה לילדים,
והצבת מטרות
להצלחה״,
מוסיפה בן בובר. ״אנחנו עוסקות בזה
המון בזמן הסדנה. לדוגמה
עוברות על ניהול
זמן,
שיכול לעזור להבנה למבחן למשל. הכל
נעשה
בסדנה דרך משחקים, הפעלות. הילדים עובדים
אצלנו
מאוד קשה, אכל
הם אפילו לא
מרגישים
בזה. הם מבחינתם עושים חיים״.
אתן נעזרות באותם הכלים לכל
טווח הגילים?
בן בוכר: ״הקבוצות אצלנו מחולקות לפי שכ־
20 מן העיתונות
yfttWajPk
וגע לפני
פתיחת שנת הלימודים, ק ו
את לשטץ^הטת
החדש: יותר ויותר הורים שולחים את תכשיט ^שלהם
לקואוצ׳״ךים
מיוחדים לילדים. איבזה_נאמת עונד (והאם
זה נכלל עונד): המטרות, הפעילויות,
השיחות והשיטות •••..,
_* JI
<׳׳.
IIDnTin החרים ללימודים: הטרנד
ללימודים 11
החדש בחינוך של הילדים
hi>k ׳/ is^uiui המוסף
oii^m/tI1
נ/ה לוביים 0mrrs^9 שפעה: וצירים^קו לילדים. ןאוך מעבירים