לזכרה של ד"ר יוכי בן-נון

18 / 60

הסתדרותהפסיכולוגים בישראל
שיר־?
71 יו
גזור
ושמור עצות
ורעיונות
לחיים
בריאים
יותר
מאת
*ן
אין
להתמודד
01
נוער
מנריזים
מנית
הספר
הכרזה
מבית
הספר בלא mr
ידיעת
ההורים
היא
תופעה מוכרת
המתרחשת לרוב
בגיל ההתבגרות,
מסיבות
שונות כמו
קשיים
בלימודים,
קשיים חברתיים
או
משברים
בבית.
מה חשוב
לעשות
אם
וכאשר
זה
נודע להורים?
הנה
עצותיה של
ד״ר
יוכי בן־נון,
פסיכולוגית
בבירה
בשירותי בריאות
כללית:
חשוב לפגוש
את
צוות
המורים ולשמוע
מהם על
תפקודו של
הילד בבית
הספר.
חשוב
שההורים
ישמיעו
את קולם,
ייצגו את
דבריו של
הילד על
בית
הספר
ויתארו את
תפקודו בבית. רק
התמונה השלמה
תאפשר להתמקד
במקור
בעיותיו. חשוב להגיע
להסכמה
בין ההורים לצוות
החינוכי על
הגישה הנכונה לפתרון
הבעיה ועל
דרכי ההתערבות
הנדרשות. חשוב לשוהה
עם הילד
עצמי, לעמת
אותו עם
הידיעה ולהציף בפניו
את שאלת
הגורם לבעיה
ואת הצורך
ההכרחי
בטיפול
בה.
יש
להרגיש
את
האמפתיה לילד בנוגע
לסבלו,
להקשיב לו,
לאפשר לו
להסביר
את
עצמו ולתת
לו להבין
שלצד
הרצון לעזור
לו, האחריות לשינו־
היא שלו.
רצו־ שהשיחה $TS1$רצושהשיחה$TS1$
$DN2$רצושהשיחה$DN2$
תתקיים
בנוכחות
נצ־ג הצוות
החינוכי.
יש לפנות
בהקדם לגורם
הטיפול־ המתאים $TS1$הטיפו המתאים
$TS1$
$DN2$הטיפולהמתאים
$DN2$
אבחון,
הוראה
מתקנת, ט־פול
רגש־ וכי
כד־ לשפר
את המצב
ולהעביר
מסר
חינוכי
חשוב שבמצבי
קושי
אפשר
וצריך לפנות לעזרה
ויש
תקווה
לשיפור.
18
1a גזור^
ושמור עצות
ורעיונות לחיים
בריאים
יותר מאת י^־שיו
ן<גו
■■■
;־■ ■-׳־:=
<.׳־־ ילדים
משקרים, ואפילו לא
מעט. י^
אולם
זה לא
נובע בהכרח מכך שהם ״ילדים
רעים״
או
בעייתיים. ד״ר יוכי בךנון, פסיכולוגית
בכירה
בשירותי בריאות כללית,
מסבירה
כי
השקרים הללו
נובעים משתי סיבות
עיקריות: ראשית, לא כל
אי־אמת היא
שקר. גילי הם שלב
התפתחותי שבו שולט הדמיון. הילד
אינו מבדיל
בין
אמת לשקר,
בין מציאות לדמיון,
ופעמים רבות
הוא
מספר על
דברים או על אירועים
שהם
פרי דמיונו.
שנית, עד גיל
ההבנה
המוסרית של ילדים
אינה
מפותחת
דיה, והם אינם מודעים לאיסור
החברתי לשקר
או עדיין לא
הפנימו
אותו. לכן
הם
נעזרים בבדיות
כדי לסייע לעצמם
במצבים שבהם האמת קשה להם. למשל,
במצבי כישלון
שבהם הילד
חש לא מוצלח, מצב
שבו הילד
חש
שאיכזב
את הוריו, אם הוא
חושש
מעונש על
התנהגות לא מקובלת
או
חש
אשמה
ופחד מאירוע עתירי שלילי
או
מאיים. כל אלה מביאים
את הילד,
בעזרת
דמיונו, לנסות לשנות את
המציאות ולצייר
אותה
בצבעים
בהירים
יותר. כלומר
השקר הוא כלי
בידי הילד
להתמודדות עם רגשות או
עם מצבים שקשים לו.
אז איך
מתמודדים עם שקרים של ילדים?
הנה
עצותיה:
ראשית,
חשוב להבין
את
המניעים ואת
המנגנון של
יצירת
השקר אצל הילד,
כפי
שתואר כאן.
טוב להקדים
רפואה למכה:
חנכו
את הילד לאמירת
האמת,
בעזרת
שיחות
והסברים
בשגרה
ובאופן בלתי־קשור לאירוע
ממוקד, ולא
כאשר
הרגשות "לוהטים".
אפשר להקדיש לכר
שיחה משפחתית;
יש לקוות
שגם הגננת/ המורה
עוסקות בכר
ומדברות על כר
עם הילדים,
אר הדבר הטוב
ביותר הוא
הדוגמה
האישית של
ההורים. ילד שמגלה,
או חש,
כי הוריו
משקרים יפנים את הלגיטימציה לשקר
גם
הוא. אם
מדובר בילד
צעיר, בגילים
ובמצב שבו
השקרים
אינם אירוע שכיח, לא
יהיה זה
נכון לכעוס עליו או להענישו.
חשוב לציין בפני הילד שההורה יורע כי לא
אמר אמת וכי העוברות
היו
אחרות. יחד
עם
זאת כדאי לנצל
מקרה של
שקר כדי לכוון
את הילד
להתמודדות
נכונה
ומציאותית יותר. חשוב לשוחח
עם הילד על
הסיבות הרגשיות לאמירת השקר: האם
פחד שיקבל
עונש?
האם הרגיש אשם כיוון שעשה מעשה רע כלפי
מישהו אחר?
חשוב לבחון עם הילד
אם
הבין
מה היה לא
בסדר
בהתנהגותו ומה יכול
היה לעשות
בצורה
טובה יותר
ומקובלת חברתית: למשל, לבוא ולספר
את
האמת מיוזמתו, לבקש סליחה, לעשות
משהו כרי לשפר
את
המצב.
חשוב לבדוק עם הילד
אם הבין
את משמעות
השקר ואם
הוא
אכן
מצטער. יש לסכם
איתו שלא
יחזור על
כר ולחזק אותו, בעידוד מילולי,
כאשר הוא
דובר אמת
אף
שקשה לו. אם ילד,
במיוחד
אחרי גילים מרבה
בשקרים, קרוב לוודאי שזה סימן לכר
שהוא
נמצא
במצב של מצוקה
מבחינה
לימודית,
חברתית או
משפחתית. חשוב לברר
את
סיבותיה של
מצוקה
זו,
ובמידת הצורר לפנות לייעוץ
מקצועי.
מן העיתונות