Table of Contents Table of Contents
Next Page  24 / 60 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 24 / 60 Previous Page
Page Background

הסתדרותהפסיכולוגים בישראל

24

מן העיתונות

n-M9

m*ona

ר״ר

יוכי

בן־נון,

פסיכולוגית

התפתחותית

ורפואית

בכירה

בשירותי

בריאות

כללית,

מדגישה

אף

היא

את

התאמת

ההסבר

לגיל

הילד.

״ככל

שילדים

צעירים

יותר

בגיל,

הלך

המחשבה

שלהם

קונקרטי

יותר

והערנות

שלהם

לפרטים

נמוכה

יותר״,

היא

אומרת.

"ילדים

בני

ארבע

ערים

הרבה

יותר

להבדלים

האנטומיים

בין

המינים

מאשר

ילדים

בני

שלוש,

ולכן

הם

מסוגלים

להבין

יותר

את

פוטנציאל

הקשר

המיני

בין

גוף

האישה

לגוף

הגבר.

משום

כך,

העיקרון

הראשון

במתן

הסברים

לילדים

על

האופן

שבו

נוצרים

תינוקות

הוא

על

פ־

יכולתם

$TS1$

פיכולתם

$TS1$

$DN2$

פיכולתם

$DN2$

והבנתם״.

בי

frs

73

ההורה

iOfnuxsfnjJcrt

irz

pen

162C0J3J

pwnn yc

Caen

״חשוב

שלא

להציג

את

העובדות

בדרך

מפחידה

משום

שילדים

צעירים

עלולים

להתייחס

למגע

המיני

כאל

דבר

אף או כואב

אלים.

פרויד

כבר

טען

כי

ילדים

צעירים

שנחשפו

למראה

מגע

מיני

עשויים

להיבהל

ולהישאר

עם

טראומה.

לכן

אפשר

לענות

לילד

כך:

׳התינוק

גדל

מזרע

קטן

בבטן

האמא

כמו

שצמח

גדל

מזרע

ששותלים

באדמה׳.

אין

צורך

בגילאים

הצעירים

להתייחס

לקשר

המיני־פיזי

כיוון

שרוב

הילדים

עדיין

לא

יבינו

זאת,

לילדים

גדולים

יותר,

בני

חמש

ויותר,

אפשר

לומר

שתינוק

נוצר

בקשר

של

אהבה

בין

אבא

לאמא,

וגם

אז

אפשר

להמתין

עם

התיאור

הטכני

של

ההתרחשות.

הפסיכולוגיה

רוצה

תמיד

להרגיש

את

ההיבט

הרגשי

הקשור

במין,

שהתינוק

נולד

מתוך

רצון

עמוק

של

שני

הוריו,

ושכל

התהליך

של

יחסי

מין

הוא

נעים״.

1c

nfken

/w

niNknn

pen

00

mc2

~\ntz

tzeuf

בח

בון?

״אסור

להתעלם.

כשההורה

או

הגננת

נמנעים

מלענות

על

השאלה

הילד

־כול

לפתח

מחשבות

שליליות

או

לחשוב

שמדובר

בסוד

אפל״.

נועה

קמחי־פריאל,

עובדת

סוציאלית

קלינית

המרכז

המקיף

ן;

^

ש״חשוב

לכבד

Jp/^

§F

את

סקרנותו

של

י

|

הילד

ולהתייחס

ברצינות

רבה

לשאלותיו

בנושא

זה

גם

אם

לפעמים

הן

מעוררות

אצל

ההורה

מבוכה

ונטייה

להגיב

בביקורתיות

ושיפוטיות.

השתדלו

לא

להתחמק

או

לאסור

עליו

לשאול

התעניין

בנושא,

שכן

הוא

עלול

ללמוד

מכך

שמין

הוא

דבר

מביך,

אסור,

אפל

ומלוכלך

חלק ולא

מקשר

ויחסי

אהבה

בין

בני

ארם.

״כשילד

שואל

את

ההורה

׳איך

התינוק

נכנס

לבטן

של

אמא?׳

כדאי,

לפני

שנותנים

לו

תשובה,

לשאול

אותו

שאלות

הכוונה,

למשל

׳ממי

שמעת

איך

התינוק

נכנס

לבטן?׳,

זאת

כדי

לקבל

מושג

היכן

הוא

נחשף

לנושא

ומה

הוא

מבין

לגביו.

ההסבר

צריך

להיות

בשפתו

הילד של

ומומלץ

לחבר

אותו

לדימויים

שמוכרים

לו.

למשל

יש אם

בבית

היית

מחמד,

אפשר

לדבר

על

הגורים

שלה.

באופן

הזה

המידע

יהיה

נגיש

ולא

אמורפי.

״השתדלו

לקרוא

לאיברי

המין

בשמם

המדויק,

פין

ופות,

והימנעו

מעיוות

המציאות

והמצאות

של

סיפורים

דמיוניים.

אפשר

להסביר

לו

שאבא

ואמא

מתחבקים

חיבוק

הזק

של

אהבה,

אבא

מעביר

לאמא

זרע,

שבתוך

הבטן

שלה

פוגש

את

הביצית

והם

מתחברים

יחד

והופכים

לתינוק

קטנטן

שגדל

לאט־לאט

עד

שמגיע

הרגע

שהוא

יוצא

מהבטן

ומצטרף

למשפחה״.

לדברי

לילה

קוסקוב,

פסיכולוגית

חינוכית

וממומחי

אתר

zap

doctors

״ה״בים

להתייחס

להבדלים

בהתפתחות

הקוגניטיבית

בין

ילדים

בני

שלוש־ארבע

לילדים

בני

חמש.

כשילד

קטן

שואל

׳איך

התינוק

נכנס

של לבטן

אמא?׳,

או

׳אמא,

זה

לא

כאב

לך

כשהכניסו

לבטן

שלך

את

התינוק?׳,

אפשר

לומר

לו

שהתינוק

נוצר

בתוך

הבטן

של

אמא

וגדל

בה

לאט־לאט.

זה

נשמע

מאיים

פחות.

ככל

שהילדים

צעירים

יותר,

הם

צריכים

מידע

פשוט

וקצר.

בגיל

שלוש

יצליח לא הילד

להחזיק

בראש

את

כל

שרשרת

ההסבר

כי

הקשר

בין

סיבה

לתוצאה

לא

מובן

בגיל

הזה.

״כשילד

שואל

׳איך

תינוק

בא

לעולם?׳,

השאלה

נובעת

משתי

אפשרויות:

או

שהוא

רוצה

לרעת

על

ההיסטוריה

שלו

מאיפה

הוא

עצמו

או בא,

שהוא

ראה

אישה

בהיריון

וזה

גרם

לו

לשאול

שאלות.

לילדים

יש

הרבה

פעמים

תיאוריה

משלהם

על

הנושא,

למשל,

שהתינוק

יוצא

מהפופ־ק,

והם

בודקים

את

התיאוריה

באמצעות

שאלות.

״ילד

צעיר

לא

מתעסק

במיניות,

הוא

רק

רוצה

לדעת

מאיפה

הגוף

הזה

התינוק

יוצא.

אם

הוא

למשל

שואל

אם

פתחו

את

הבטן

של

אמא,

השאלה

שלו

נובעת

מחררה.

במקרה

יש כזה

לומר

לו

שהתינוק

יצא

מהפות,

אבל

שהגוף

יודע

לעשות

זה. את

אסור

לתת

לילד

לחשוב

שהוא

פגע

באמא

שלו

בעצם

גדילתו

בבטנה

או

בצאתו

לאוויר

העולם״.

הוריכו

רב׳ג*

7j/j/vj

p'2'CN

/~

ibe

//

?/׳

ceu2

״זה

בסדר

להרגיש

נבוך.

כדי

להתמודד

עם

השאלה

ועם

המבוכה

אפשר

לומר

לילד:

׳אני

כל לא

כך

יודעת

איך

להסביר

לך

עכשיו,

אני

אחשוב

על

זה

ואענה

לך׳

ואז

לקרוא

חומר

עיוני

על

הנושא.

ההורה

צריך

להבין

שהשאלות

של האלה

ילדו

הן

נורמליות

וטבעיות,

ושסקרנות

היא

סימן

לאינטליגנציה:

הילד

מתעניין

ועושה

קישורים

וזה

חשוב.

הראו

לו

שאתם

נותנים

לגיטימציה

לנושא,

ואל

תתעלמו

ממנו.

״התעלמות

היא

הליכה

נגר

ההתפתחות

הילד של

והיא

תוביל

אותו

לחפש

תשובה

במקום

אחר,

ואז

כבר

לא

תהיה

להורה

יכולת

להשפיע

על

מה

שילדו

ישמע

על

הנושא".

״ראשית

לא

לשקר

לו.

בנוסף,

לא

לענות

על

שאלות

שהוא

לא

שאל

ולהציף

אותו

במידע,

כי

הילד

שואל

רק

על

מה

שהוא

מוכן

לשמוע.

אם

הילד

ישאל

את שוב

השאלה,

סימן

שההורה

ענה

לו

באופן

קליל

או מדי

לא

מספק״.

כי

fa

הה/ו־ה״/פק//

we

37/nf<

dc

jariN

pfiarpnf•

nc2n

/31c2

"אם

למשל

בגיל

חמש

הילד

עדיין

שאל לא

שאלות

בנושא,

כדאי

למצוא

הזדמנות

לדבר

על

זה,

אבל

לא

באופן

מאולץ

ובכוח״.