41 / 68
פסיכואקטואליה
41
את אפקט "זכוכית המגדלת", שדרכה מתבוננים בני
הזוג בניסיונותיהם להרות, וכל הרגשות הקשורים בכך
מועצמים. נוצר דיכאון, המתח מתעצם, החיים מתרכזים
בטיפולי הפוריות והצלחתם, ואלה מגדירים את זהות הזוג
Hewson et al.,
ואת בני הזוג גם כפרטים, גם בעיני עצמם (
.)
1997
נורמות חברתיות דומיננטיות בישראל לגבי
פוריות, לידה והורות
ההתייחסות התרבותית בישראל ללידת ילדים ולאמהות,
היא שמרנית וטוטלית. רוב הישראלים יאמרו שמשפחה
שלמה רק כשיש לה ילדים. אישה לא הגשימה את ייעודה
אם לא ילדה לפחות פעם אחת. מעטות בישראל הנשים
הבוחרות לא ללדת. במקורות היהודיים יש תימוכין לנורמות
אלו: לפי ההלכה, גבר רשאי לגרש את אשתו אם אינה
יכולה להביא ילדים.
בני זוג שהביאו לעולם ילדים רבים, מקבלים כבוד והערכה
אף מרשויות הרווחה בישראל: הם מכונים "משפחות
ברוכות ילדים" ומקבלים הקלות רבות בחסות החוק
מבחינה כלכלית.
ד"ר רחל אדטו, רופאת ילדים בכירה ויועצת שר הבריאות
לענייני נשים, דיברה בזמנה על נושאים אלה כאשר רואיינה
). בראיון היא
Adato
, 2007(
על ידי העיתונאי דב אלבוים
הביאה ציטוטים מהמקורות המעידים על חשיבות הילודה
בנורמות של עם ישראל בתקופת התנ"ך: שרה, אשת
אברהם אבינו, שהייתה עקרה שנים רבות, נתנה לבעלה
את שפחתה הגר, שתלד לו בנים במקומה. לדברי אדטו,
זהו סיפור ראשון על סוג של פונדקאות.
אדטו מדווחת כי עקב כך, ההתפתחויות של תחום זה
ברפואה הישראלית הן מן המובילות בעולם. ולראיה, ישראל
היא היחידה בעולם שבה המדינה, דרך קופות החולים,
מממנת טיפולי פוריות והפריות מבחנה.
מדוע נורמות חברתיות אלה דומיננטיות וטוטליות כל כך
בתרבות הישראלית? ניתן להעלות השערות שונות לכך.
ד"ר אדטו סבורה כי החברה בישראל היא עדיין חברה
מוקפת אויבים הנמצאית בסכנת מלחמה והשמדה
מתמדת. במודעות של הורים ישנה הידיעה שילדים יכולים
להיהרג, ולכן אסור להישאר עם ילד אחד. מחקרים על
אודות השואה, מתארים שאחד ממנגנוני ההישרדות כנגד
חוסר האונים ואימת המוות שנחוו בשואה, מכוונת ליצירה
.)
Wardi
, 1990(
מרובה של חיים
אחת המצוות הראשונות מן התורה היא מצוות "פרו ורבו".
היא היוותה נר לרגלי היהודים בגולה, שבמשך מאות שנים
סכנת השמדה ריחפה עליהם, ועדיין מהווה מצווה חשובה
בקרב האוכלוסייה הדתית.
זוהי התרבות שבה חיים מיקה ושי ושממנה בהכרח
הושפעו.
הכוח המודרני ומפה לשיחות כישלון
עבודתי עם מיקה ושי הושפעה רבות מן הרעיונות ומדרכי
שיחות מחצינות, שיחות של עריכה
העבודה הנרטיביות
White
, 2004,(
מפות לשיחות כישלון
ובעיקר
מחדש
) מתאר כי אחת הבעיות
White
, 2004, 2007(
). וייט
2007
שבהן מתעניין היא התחושה של כישלון אישי. כלומר,
פעולות המשפיעות על הזהות של אנשים ומבנות אותה
ככישלון: כישלון בלייצר חיים בהתאם לנורמות המוערכות
בחברה ביחס למהו אדם "מוצלח". וייט ניזון מכתביו
Foucault
, 1973, 1979,(
של הפילוסוף מישל פוקו
מערכות הכוח
( המנתח את
1980,1984,
in White
, 2002
בהתאם למחקריו, קיים מנגנון מובחן של כוח,
המודרניות.
המאפשר למערכות השלטון יצירת פיקוח חברתי, תוך גיוס
השתתפות אקטיבית של אנשים בעיצוב חייהם, מערכות
היחסים שלהם והזהויות שלהם בהתאם לנורמות חברתיות
Normalizing
(
שיפוט נורמטיבי
מובנות, דרך האמצעי של
). השיפוט הנורמטיבי של חיי אנשים נוצר דרך
Judgment
יצירת רצפים, טבלאות, וסולמות לדירוג כל תפקוד אנושי.
רבים מרצפי הערכה אלה פותחו על ידי דיסציפלינות
מקצועיות והוגבלו אמנם בחוקים, אך השימוש בהם
השתרש בתרבות הפופולרית. דירוג של אנשים דוחף
אותם לצמצם את הפער בין מקומם הנמוך לבין הדירוג של
"אדם מוצלח". במקרים רבים, מאמצים אלה מגבירים את