39 / 68
אוקטובר 5102
- 39 -
לב ורגש הם בעלי קשר הדוק. למרות תפקידו הברור כמנוע
(מכני, ביולוגי, כימי וחשמלי) עיקרי בפעילות גוף האדם,
הלב האנושי מוזכר רבות בהיסטוריה גם כמקום מושבם
של הרגשות. לבנו ורגשותינו מקושרים זה לזה בתרבות
האנושית לאורך הדורות, בספרות, בשירה, באמנות ובחיי
היומיום. התופעה קיימת בתרבויות רבות, ובסנסקריט,
למשל, המילה שפירושה “לב” משמשת בצירופים שונים
גם לתיאור הנפש והתודעה. ניתן לחוש בעוצמת קשר זה
גם באמצעות תשומת לב לביטויים הרבים המשמשים
אותנו בשגרת היום כגון: כאב לב, לב העניין, לב שבור,
מילא את לבי ועוד. לב הוא תוֹך, הוא אמצע של דבר,
וכמובן מוקד לשיח המחשבות והרגשות. מובן מאליו
שרגשות הם חלק בסיסי וחשוב בהוויה שלנו כבני אנוש,
ויש להם ערך אבולוציוני גבוה. תחושת הפחד, למשל,
והמצב הפיזיולוגי הנלווה אליה, מאפשרת לנו להתכונן
טוב יותר לנסיבות חיים שדורשות התמודדות מאומצת
הדורשת עלייה בלחץ הדם, בדופק ובשינוי פעילות גופנית
ומוחית בהתאם למשימה, אם לשם ריכוז לקראת מבחן
חשוב, או לחילופין כשעלינו לברוח ממשהו שמאיים עלינו.
כמובן שגם לתחושות ולרגשות חיוביים של אהבה ושמחה,
למשל, יש ערך אבולוציוני, מפני שהן דוחפות אותנו לקיים
התנהגויות שמועילות לנו מבחינה חברתית והישרדותית על
ידי יצירת קשרים אנושיים נעימים, קשרי משפחה הדוקים
ומערכות יחסים.
הרפואה ההתנהגותית, הפסיכולוגיה הרפואית ובמיוחד
רפואת ה”גוף נפש”, מכירות בקשר הדוק זה בין הלב
לרגשות, בין רגשות חיוביים ללב בריא יותר, ובין רגשות
שליליים לבין מחלות לב. רגשות חיוביים מסייעים לשמור על
פעילות לב תקינה, בעוד רגשות שליליים כמו כעס, דיכאון
וחרדה פוגעים בו. כדי לבחון קשר זה בין הגוף והנפש,
ובין הלב לשאר הגוף ולמחשבותינו ורגשותינו, נשתמש
בעקרונות המדעיים של הפסיכופיזיולוגיה, העוסקת
בהיבטים ביולוגיים של תהליכים פסיכולוגיים ולהפך.
מצבים רגשיים ומחלות לב
בעשורים האחרונים הולכת וגדלה ההתעניינות בגורמי
סיכון פסיכולוגיים והתנהגותיים הקשורים להתפתחות
תחלואה לבבית. תחלואה פסיכיאטרית מזוהה יותר ויותר
בספרות המחקרית כגורם סיכון ראשוני ושניוני לפיתוח
מחלות לב, ולפגיעה בהחלמה והתאוששות ממחלות.
קיימות ראיות רבות לכך כי חרדה, כעס, עוינות ודיכאון הם
בעלי תפקיד משמעותי בבריאות הגוף, ובייחוד בהופעת
מחלות לב והחמרתן. מתוך מחקרים שנערכו בשנים
האחרונות עולה תכופות הקשר בין מצבים רגשיים אלו לבין
תחלואה לבבית גבוהה יותר, וכן פרוגנוזה קשה יותר ואחוזי
.)
Roest et al. 2010; Newman, 2013
תמותה גבוהים יותר (
במקביל נמצא כי מחלות לב גורמות פעמים רבות לפיתוח
דיכאון וחרדה בשל אופיין הפתאומי, הפגיעה התפקודית
הנלווית להן ואיום החיים הכה משמעותי. השכיחות של
דיכאון והפרעות חרדה גבוהה פי שלושה בקרב חולי לב
בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. נראה כי שכיחות גבוהה זו
יכולה להיות מוסברת בקשר ישיר ובקשר עקיף בין מחלות
לב למצבים רגשיים אלו.
הרפואה ההתנהג ותית, הפסיכולו ג יה
הרפואית ובמיוחד רפואת ה”גוף נפש”,
מכירות בקשר הדוק זה בין הלב לרגשות, בין
רגשות חיוביים ללב בריא יותר, ובין רגשות
שליליים לבין מחלות לב
את הקשר הישיר ניתן ככל הנראה להסביר על ידי מנגנון
פיזיולוגי משותף להפרעות אלו ולמחלות לב. מצבים
רגשיים שליליים וכן מחלות לב ידועים כקשורים לפיזיולוגיה
של תגובות לחץ מתמשכות ולהפעלה בלתי מאוזנת של
מערכת העצבים האוטונומית. ממחקרים עולה כי הן דיכאון
וחרדה והן מחלות לב מזוהים עם פגיעה בתפקוד הוויסות
בציר בלוטת האדרנל, תפקוד ואיזון לקויים במערכת
העצבים בין הזרוע הסימפתטית והפרא-סימפתטית,
ירידה בהשתנות קצב הלב, וכן עלייה בתגובה החיסונית-
דלקתית. שינויים אלו נראים גם בקרב חולי לב וגם בקרב
טיפול פסיכולוגי באמצעות
חוכמת הלב -
) בקרב
HRV
משוב ביולוגי של השתנות קצב הלב (
אוכלוסיית חולי לב
אסף גיטלר וטל בר-נוי רפפורט
אסף גיטלר הוא פסיכולוג, מטפל ומדריך במשוב ביולוגי. חבר מומחה באגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. מערך הלב בבית החולים
מאיר והשירות לרפואה משלימה ואינטגרטיבית בבית החולים השיקומי ע”ש שיבא, תל השומר.
טל בר-נוי רפפורט היא פסיכולוגית רפואית, מטפלת מוסמכת במשוב ביולוגי ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי. מערך הלב בבית החולים מאיר.
)23 ,
’
ים“. (משלי ד
ִּ
י
ַ
ת ח
ֹ
או
ְ
צ
ֹ
ו
ּ
ת
ּ
ו
ּ
נ
ֶּ
מ
ִ
י מ
ִּ
, כ
ָ
ך
ֶּ
ב
ִ
ר ל
ֹ
צ
ְ
ר נ
ָ
מ
ְׁ
ש
ִ
ל מ
ָּ
כ
ִ
“מ