38 / 68
אוקטובר 5102
- 38 -
של חוויה דתית. בספר איוב (ל”ג, טו-טז) כתוב: “בחלום חזיון
לילה בנפֹל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב. אז
יִגלה אֹזן אנשים ובמֹסרם יחתֹם”. וון פרנץ (0891), תלמידתו
של יונג, אומרת שכאשר אנחנו מפנים את האדם להקשיב
לחלומותיו, אל בת הקול הפנימית, שמקורה בלא-מודע, זו
כבר עמדה דתית.
הרגש הדתי מופיע בחלומות גם אצל אנשים שאינם דתיים,
ושאינם מכירים ברגש הדתי המשוקע בעמקי נפשם.
בחלומות דתיים מופיעים בתי תפילה, מקומות בטבע
שמעוררים חוויה קוסמית, יסודות אנרגטיים עזים בטבע
כמו רוח, אש ומים, דמויות מוכרות כאנשי דת (כהן, רב,
כומר, שמאן, צדיק, גורו, מורה רוחני), דמויות מיתיות דתיות
בהתאם לכל תרבות דתית (כגון אליהו הנביא, המשיח, ישוע,
מריה, בודהה), קטעי תפילה, סמלים של שלמות רוחנית של
הנפש, סמלים דתיים מוכרים, טקסים דתיים ואמירות דתיות
מפורשות בעלות אופי של ידע מוחלט. פראנקל מציין שרק
מטפל דתי יכול להביא את הדת אל הטיפול, אלמלא כן
יהיה זה תמרון ברגשותיו של המטופל והשפלתה וביזויה של
הדת לכלל אמצעי גרידא למען שיפור בריאות הנפש. אישה
צעירה בעת מצוקה רבה חולמת: “אני מפקחת על בניית
בית. קושרים סביב הבית חבל שמחבר אותו אל האדמה,
בכל פעם שמתקשים במלאכת הבנייה אני צועקת ‘אלוהים
אלוהים’ ואז החבל מתהדק והבית מתחזק אל היסודות
באדמה”. אישה זו, שבאה מבית חילוני, מקבלת סיוע
מהמרכז הפנימי שמפקח על התגבשות עצמיותה. כשהיא
“צועקת” בהתכוונות רגשית חזקה שמגייסת את הכוחות
הפוטנציאליים, וכשהיא מתחברת לאלוהי האינטגרטיבי
בנפשה, התהליך מקבל תמיכה פנימית. כוחות בית האני
הנבנה מקבלים תמיכה ולכידות אל יסודותיו מהמרכז של
העצמי, המפקח על התהליך כולו.
אישה אחרת, שמבקשת להסתייע בתרפיה נפשית
מבלי שתדע לזהות למה בעצם באה, חולמת בתחילת
הטיפול שהיא נוסעת בשביל, ואז הדרך נחסמת. אומרים
לה שעליה לשוב אל בית ילדותה כדי לקחת משם כד,
וכשהיא שואלת למה, אומרים לה שהסיבה דתית (נצר,
4002). לאישה זו אין שום יחס לדת ולרגש דתי, לכן היא לא
הבינה את דבר החלום. אבל עמקי נפשה יודעים שהסיבה
והמקור להתפתחות היא הדחף הרוחני והמחויבות הדתית
במהותה למימוש המלאות של כוליות הנפש, שהפוטנציאל
שלה כבר טמון היה בראשית ילדותה. לשם עליה לשוב,
ולהתמלא, למלא את הכד, בכל מה שהחיים הביאו לה. כי
נפש האדם היא כמו אלוהים, עבר, הווה ועתיד יחד, אהיה
אשר אהיה. בשני החלומות חייבים לשוב אל הילדות כדי
להתחבר עם הדתיות הטבעית של הנפש.
יונג אמר שבתרפיה שלו הפגאני יהיה לפגאני והיהודי
ליהודי. הוא העריך את היהדות, וסמלים קבליים הופיעו
בחזיונותיו. יונג מספר על צעירה יהודייה שסבלה
מחרדה ממושכת. התברר שסבה היה רב חסיד שהיה
כמו קדוש, אבל היא זלזלה בזה ואמרה שאלו הם דברי
הבל. יונג אמר לה: “עתה אני מתכוון לספר לך דבר
מה שאולי לא תוכלי להבין. סבך היה צדיק. אביך המיר
את דתו. הוא בגד באמונה היהודית ונטש את אלוהיו.
והנוירוזה שלך נובעת מפחד האל אשר נפל עליך”. יונג
ממשיך ואומר שדבריו הכו בה כברק. בלילה הבא הכיר
מחלומו שטמונה בנפשה ערכיות רוחנית גבוהה. החלום
הראה לו שמתחת לחיים השטחיים וחסרי המשמעות
שלה, של אינטלקט, אהבהבים ובגדים - הייתה בה
קדושה. “לאמיתו של דבר היא היתה בתו של אלוהים
ונועדה למלא את רצונו הסודי. היה עלי לעורר בה
רעיונות דתיים ומיתיים, מכיוון שהשתייכה לאותה קבוצה
של אנשים שלגביהם פעילות רוחנית היא הכרחית.
בדרך זו קיבלו חייה משמעות. יראת האל הביאה לה
את המרפא” (יונג, 3991, עמ’ 831). אמונה דתית היא
אמונה שכוח גדול מאיתנו מכוון אותנו למימוש העצמי.
אמונה זו מאפשרת לשאת את קשיי המסע במציאות
החיצונית והפנימית. רבקה שרף-קלוגר (4791) מציינת
שהבחירה, שמופיעה במקרא כנבחרות על ידי האל
והשגחה אישית, היא אידיאה ארכיטיפית שנובעת
מהעצמי. היא מציינת שהבחירה אינה העדפה, כפי
שעשויים לשגות בהבנתה, אלא בחירה ומחויבות של
כל יחיד למשימה של האינדיבידואציה. תפיסת הנפש-
עולם הדתית במהותה מנוגדת לתפיסה הניהיליסטית
הכאוטית הפוסט-מודרניסטית ומציעה תפיסה קיומית
בעלת מרכז, תכלית ומשמעות.
מקורות
). פסיכולוגיה אנליטית וחינוך. תרגום: נ’ בלוך. תל-אביב, דביר.
1 1 .
יונג, ק”ג (6791
). זכרונות חלומות מחשבות. תרגום: מ’ אנקורי. תל-אביב. רמות.
2 2 .
יונג, ק”ג (3991
). הולדת הטרגדיה - המדע העליז. תרגום: י’ אלדד. ירושלים. שוקן.
3 3 .
ניטשה, פ’ (6791
). האינדיבידואציה והתהליך כמשימה דתית. בתוך: מסע אל העצמי - אלכימיית הנפש, סמלים ומיתוסים. בן
4 4 .
נצר, ר’ (4002
שמן. מודן.
). האל הלא-מודע - פסיכותרפיה ודת. תל-אביב. דביר.
5 5 .
פראנקל, ו’ (5891
Kluger, R.S. (1974). Psyche and Bible. Zurich, Spring Publications.
6.
Von Franz, M.L. (1980). Alchemy. An Introduction to the Symbolism and the Psychology. Toronto. Inner-City Books.
7.