אוקטובר 5102
- 22 -
) כסמל מעורר אסוציאציות של דבר
shadow
המושג צל (
שאינו נמצא באור ולכן הוא מוסתר, לא גלוי ומודחק לשוליים.
אסוציאציות נוספות הן של יסוד אפל, רע, מפחיד, מסוכן,
) הגדיר את הצל
Jung, 1959/78
מעורר הסתייגות ורתיעה. יונג (
כחלק השלילי והנחות של האישיות, כלומר כסכום התכונות
הלא רצויות והנסתרות, והתפקודים שלא התפתחו. הצל הוא
החלק המוסתר של האישיות שהאגו אינו יכול לקבל ואינו מוכן
להכיר בו כחלק מהווייתו. ההתפתחות של הצל קשורה באופן
אינהרנטי להתפתחות התודעה, כמו שברגע שנדלק האור
,)
Harding, 1965
מיד נוצר הצל. על פי הגישה היונגיאנית (
האני מתפתח בהדרגה ונולד מן הלא מודע הקולקטיבי. האגו
כמוקד וכמרכז התודעה מתארגן בתהליך הדרגתי, מגרעיני אני
מעורפלים שנוצרים אצל התינוק בעזרת החוויות החושיות. בד
בבד עם ההתפתחות של האגו הוא מרחיק מן התודעה חלקים
מן האישיות שאינם תואמים את הערכים והדפוסים החברתיים
המצופים או שהם מנוגדים לאני האידיאלי ולסופר אגו, ולכן הם
מודחקים אל הלא מודע האישי. אלו הם מאפיינים של חיי הנפש
שהיו במודעות, או שיכלו להגיע לכלל מודעות, והאני מרחיקם
מעצמו כיוון שהם מהווים איום על הזהות, ההתפתחות והגיבוש
של האגו. כדי להתמודד עם התחושות הקשות של הבושה
והאשמה שעלולות להתעורר כתוצאה מההתוודעות ליסודות
צליים אלו, קיימת נטייה מובהקת של האדם להשליך את
המאפיינים השליליים והנחותים הללו על הזולת, ובכך להימנע
מההכרה בהם.
המפגש המתרחש בטיפול עם הצל,
הוא מפגש קשה וכואב. המטופל עומד
לפתע מול חולשותיו והיסודות הפגומים
באישיותו, יסודות שנטה להדחיק ולהתעלם
מהם. כעת עליו לקבל אחריות על תכונות
שהוא מתקשה לקבל בעצמו ושונא אותן
בתוך המבנה הנפשי של הצל קיימים חלקים שאנו תופסים
כנחותים ולא מפותחים בתוכנו ואשר פוגעים בהערכתנו
העצמית. חלקים אלו מאופיינים בתכונות שנחשבות לשליליות
ולנחותות, כמו פחדנות, ביישנות, דימוי גופני נמוך, סרבול,
שבריריות ותלותיות. בחלום, הצל יכול להופיע כדמויות כגון
שוטה, מפגר, קבצן או איש זר, כלומר כדמויות שאינן משתלבות
חברתית. אספקט שלילי נוסף של הצל קשור למאפיינים של
רוע, והוא כולל תכונות מוקצנות של: תוקפנות ואכזריות רבה,
תאוות כוח ושלטון, אגוצנטריות וחוסר התחשבות בזולת,
שנאה, קנאה ונקמנות. בחלומות האספקט הרע שבצל יכול
להופיע בדמויות של ענק מאיים, חיות טורפות, מפלצות, אויבים
למיניהם או שליטים רעים וכוחניים (לעתים אין הפרדה ברורה
בין מאפיינים של נחיתות לבין מאפיינים של רוע הקיימים בצל,
שכן הם יכולים להופיע בערבוביה אצל אותו אדם, למשל תחת
הקומפלקס של קורבן/תוקפן). למעשה, הצל מכיל בחלקו את
מה שפרויד מכנה האיד.
מטופל נמצאבתהליךשבו הוא נעשהמודע יותר
ליסודותהצל ומכירבהםכחלקמעצמו, למרות
הקושי הכרוך בכך. כך הוא מחזיר את החלקים
המושלכים על הזולת ויכול לעבור את התהליך
של האינדיבידואציה ומימוש העצמיות
), שבתהליך הטיפולי אפשר להטמיע
Jung, 1946/85
יונג טוען (
חלקים מן הצל ולצרף אותם חזרה לאגו מבלי שיהוו איום על
המבנה שלו. על ידי כך אפשר לחיות עם הצל באופן מכיל יותר
ולא כיסוד מפוצל מן הנפש, שמאיים להתגלות ולגרום לנו
להרגיש בושה או אשמה עם עצמנו. עם זאת, ישנן אנרגיות של
צל שאותן אין אפשרות להטמיע וצריך להתגבר עליהן, לבודד
אותן, או להתנתק מהן. המפגש המתרחש בטיפול עם הצל,
הוא מפגש קשה וכואב. המטופל עומד לפתע מול חולשותיו
והיסודות הפגומים באישיותו, יסודות שנטה להדחיק ולהתעלם
מהם. כעת עליו לקבל אחריות על תכונות שהוא מתקשה לקבל
בעצמו ושונא אותן. יונג הדגיש שהמפגש עם הצל הוא שלב
משמעותי בטיפול. המטופל נמצא בתהליך שבו הוא נעשה
מודע יותר ליסודות הצל ומכיר בהם כחלק מעצמו, למרות
הקושי הכרוך בכך. כך הוא מחזיר את החלקים המושלכים על
הזולת ויכול לעבור את התהליך של האינדיבידואציה ומימוש
העצמיות.
החלום הבא של שלומי (שם בדוי), גבר כבן שלושים, הוא חלום
טיפוסי על הקושי הרב והאיום שכרוך במפגש עם היסוד הצלי
בטיפול. שלומי הגיע לטיפול כיוון שהוא מתקשה ליצור קשר
הצל והמוסר החדש על פי נוימן
נתנאל פרי
) ומרכז התוכנית לפסיכותרפיה
IIJP
נתנאל פרי הוא פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי יונגיאני מנחה. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית (
אנליטית יונגיאנית באוניברסיטת בר-אילן.